שבלול (איבר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אברי האוזן הפנימית.

השבלול (שם מדעי: cochlea) הוא חלק מהאוזן הפנימית. זהו חלל בצורת ספירלה בתוך העצם. חלק חשוב מהשבלול הוא איבר קורטי - איבר החישה של השמיעה.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של השבלול עלול להטעות - לא מדובר בעצם דקה בצורת שבלול, אלא בחלל ספיראלי בתוך עצם הגולגולת. כלומר, לשבלול אין דופן חיצונית, כפי שעלולים להסיק מהאיור המצורף כאן. קירות השבלול מצופים רקמת אפיתל דקה. בתוך השבלול כמה קרומים היוצרים כמה חללים: סקאלה וסטיבולי, סקאלה טימפני, סקאלה מדיה.

מבנה תוך השבלול הוא שתי תעלות גדולות ובניהם תעלה אחת יותר קטנה, שמלאות בנוזל. בין אחת מהתעלות הגדולות לתעלה הקטנה ישנה ממברנה שעליה נמצא איבר הקורטי (איבר על שם קורטי). בתוך איבר זה נמצאות שיערות קטנות שתפקידן יהיה ליצור חיכוך בעת תנודת הנוזל בין שתי התעלות.

השבלול הינו חלל בעצם הגולגולת.

תפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצמות השמע מרעידות את החלון הסגלגל בפתח השבלול. רעידות החלון הסגלגל מרעידות את הנוזל הממלא את השבלול. תנודת הנוזל מניעה את השעריות שעל תאי השערה. תאי השערה יוצרים פוטנציאל חשמלי המפעיל את תאי העצב של השמיעה ואותם תאי עצב עוברים דרך העצב השמיני ישירות למוח. מבנה השבלול מסייע לפרק את צלילי הסביבה לתדרים: ככל שמתרחקים מהחלון הסגלגל לאורך השבלול, תנודות הממברנה הבזילרית מתאימות לתדרי שמיעה נמוכים יותר ויותר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמשת החושים
Catalase-1DGF.png ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.