לקות שמיעה

המונח "חרש" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו חרש (פירושונים).

לקות שמיעה
שם בלועזית
ICD-10 (אנגלית)	H90.-H91.
ICD-9 (אנגלית)	389
DiseasesDB (אנגלית)	19942
MeSH (אנגלית)	D034381

לקות שמיעה היא לקות המתבטאת באובדן חלקי או מלא של יכולת השמיעה. חירשות תיתכן מלידה, או בשלבים מאוחרים יותר בחיי האדם, לדוגמה, כתוצאה ממחלה או מתאונה. ללקות שמיעה דרגות רבות, מליקוי שמיעה מזערי, כלומר ירידה של 25-16 דציבל מסף השמיעה, קל (ירידה של 40-26 דציבל), בינוני (ירידה של 55-41 דציבל), בינוני חמור (ירידה של 70-56 דציבל), חמור (ירידה של 90-71 דציבל) ועמוק - ירידה של מעל 90 דציבל מסף השמיעה. לרוב מתייחסים במושג חירש לאנשים הסובלים מליקוי חמור או עמוק.

מנגנון השמיעה

מבנה האוזן

האוזן מתחלקת לשלושה חלקים: חיצונית, תיכונה, ופנימית. האוזן החיצונית קולטת גלי לחץ אקוסטי המתורגמים לתנודות מכניות באוזן התיכונה, ומשם עוברים לאוזן הפנימית - מעין מכל המכונה "השבלול" ומלא בנוזל. הנוזל נע בהתאם לתנודות וגורם לתזוזת ממברנה (הממברנה הבזילרית). תנודות אלה מעבירות אינפורמציה לגבי תדירות האות, עוצמת האות ומשך האות. לממברנות צמודים תאי השערה, וכשמועבר הגל בנוזל, משתנה המטען החשמלי של התאים ומועבר גירוי עצבי. גירוי זה גורם לשינוי במערכת העצבים המרכזית, ולהעברת מידע אקוסטי למוח.

מיקום הפגיעה במערכת השמיעה

פגיעה באחד מחלקי מערכת השמע תגרום לליקוי שמיעה. אם הפגיעה היא באוזן החיצונית או התיכונה - ייווצר ליקוי שמיעה הולכתי, כלומר עצב השמיעה יישאר תקין, אולם מערכת ההגברה של האוזן החיצונית והתיכונה לא תתפקד כראוי, ומכאן ליקוי השמיעה. אם הפגיעה היא באוזן הפנימית ייווצר ליקוי שמיעה סנסורי-נוירלי. פגיעה הן במנגנון ההולכתי והן באוזן הפנימית תיקרא ליקוי מעורב.

בליקוי הולכתי מכשיר שמיעה יכול להביא לתיקון מלא או כמעט מלא של הקלט. לעומת זאת, בליקוי סנסורי-נוירלי מכשיר שמיעה ייתן, על פי רוב, פיצוי חלקי לאובדן השמיעה. האדם בעל הלקות ימשיך שלא לשמוע חלק מהצלילים (למשל, צליל האות ש'), והגברת הצלילים האחרים תעזור לו בהשלמת הצלילים החסרים על פי הקשרם. כאשר אדם עם אובדן שמיעה מסוג זה מתגבר על ההפרעה בניהול שיחות הכרחיות עם אנשים, הוא עדיין עשוי לאבד את ההנאה מניהול שיחות חולין, מהאזנה לרדיו או מצפייה בטלוויזיה.

ההתערבות הניתוחית הקיימת ויחס מחיר-תועלת (מחיר בכסף, במאמץ, בסיכון בריאות, בוויתור על נוחיות, וכיוצא באלה) - שונה בין לקויות השמיעה השונות. התערבות כזו תהיה פשוטה ביותר במקרים של פגיעה באוזן החיצונית.

הסיבות ללקות בשמיעה

הגורמים ללקות יכולים להיות פשוטים, כגון פקק שעווה החוסם את תעלת השמע, דלקות הגורמות להיצרות התעלה, או מחלות אוזן תיכונה כמו דלקות כגון: כולסטאתומה, נוזלים באוזן התיכונה (תופעה שכיחה אצל ילדים), נקבים בעור התוף, מומים מולדים ואף גוף זר. ליקוי שמיעה עצבי נגרם מפגיעה באוזן הפנימית או בעצב השמיעה ובמסלולו במוח. הסיבות רבות ומגוונות, החל מחירשות מולדת, חירשות מחמת הגיל, סרטן (אקוסטיק נורינומה), ועד פגיעות רעש, כגון פיצוצים, עבודה בתנאי רעש יתר ושמיעת מוזיקה בעוצמות גבוהות מדי באופן קבוע. עם הגיל חלה ירידת שמיעה, ומעל גיל 60 ליקוי שמיעה קיים אצל שליש מהאנשים ואף יותר.

חבלת רעש, מומים מולדים, חומרים מזיקים אנטיביוטיים ותרופות אחרות ועוד, עלולים לגרום לפגיעה בתאי השערה של האוזן הפנימית. אם תאי השערה נפגעים, אין אפשרות למערכת השמיעה להפוך גלי לחץ אקוסטי (צליל) לדחף עצבי, וכך נגרם פגם בשמיעה. למעשה, הצליל לעולם אינו מגיע מהאוזן החיצונית למוח בשל "חוליה חסרה" - תא השערה הפגום. תאי שערה פגומים יכולים, לאחר מכן, להוביל להידרדרות עצבי השמיעה הסמוכים להם, וכאשר מספר גדול של תאי שערה או עצבי שמיעה על פני השבלול נפגעים, מאובחן האדם כסובל מחירשות.

שיקום השמיעה

כיום קיימים עזרים שונים המאפשרים לשקם את השמיעה כגון מגברים (מכשירי שמיעה) המורכבים על האוזן. מכשירי שמיעה יכולים להתאים לכל דרגות ליקוי השמיעה, מליקוי קל ועד חירשות עמוקה. למקרים קשים של ליקוי שמיעה עמוק מולד או נרכש, קיים פתרון שיקומי-כירורגי מזה 40 שנה, בשם שתל שבלולי, או שתל קוכליארי. כאשר שתל זה מושתל לילד עם לקות שמיעה עמוקה בגיל צעיר (כיום משתילים בישראל כבר לילדים בגילאי שנתיים), ובליווי שיקום שפתי-שמיעתי אינטנסיבי וממושך, הוא יכול למאפשר התפתחות שפה תקינה. בשנים האחרונות מצאו הרופאים כי הזרקת סטרואידים ישירות לאוזן התיכונה (במקום נטילת כדורים) מביאה לשיפור משמעותי. טיפול זה נמצא יעיל רק במקרים של ירידה פתאומית בשמיעה.

נגישות תקשורת עם בעלי לקות שמיעה

ישנן מספר דרכים עיקריות להנגיש את התקשורת עם אנשים בעלי לקות שמיעה.

1. שימוש בשפות סימנים. בשפות אלה מועברים מסרים באמצעות שימוש בידיים ובחלקי גוף שונים. המתנגדים לשימוש בשפות אלו, כגון אלכסנדר גרהם בל טוענים כי שפות אלה מבוססות על "גישה מנואליסטית" אשר, כביכול, מעודדת חיי קהילה ותרבות של בעלי הלקות, בינם לבין עצמם.
2. אנשים עם לקות שמיעה לומדים ומתרגלים הגייה נכונה של שפה קולית וקריאת שפתיים. שיטה זו מבוססת על גישה, שיש המכנים אותה "אוריאליסטית" אשר מעודדת שילוב של בעלי לקות השמיעה בסביבה של שומעים. במקרים קיצוניים יש שאיפה לשלמות בקריאת שפתיים ובהגייה וההשקעה בדבר באה על חשבון למידת שפות סימנים ואפילו על חשבון למידת ידע בסיסי המוקנה לאנשים השומעים והחירש שמתמחה בהגייה וקריאת שפתיים מושלמת נותר בער.
3. טכנולוגיה מסייעת:
   1. מכשירי שמיעה - מכשירי הגברת קול המצויים באוזנו של האדם בעל לקות השמיעה או בסמוך לאוזנו. קיימים גם מכשירי שמיעה קבוצתיים המשמשים להגברת הצלילים.
   2. מערכת F.M. שממקדת את מקור השמיעה הרצוי בסביבה רועשת, מיקרופונים כיוונים המשפרים את הבנת הדיבור בזמן שימוש במכשירי שמיעה.
   3. תקשורת תומכת וחליפית מתוחכמת - מכשור להקלת תקשורת כגון מחשב הממיר תמליל כתוב לדיבור מושמע ודיבור מושמע לתמליל כתוב.
   4. תקשורת תומכת וחליפית פשוטה, כגון פנקס ועט או פתקים עם מסרים המוכנים מראש.
   5. תאורה טובה על פני הדובר להקלת קריאת שפתיים
   6. בידוד אקוסטי
   7. מכשור שמוסיף סימנים נראים לאותות קוליים כגון פעמוני אזעקה מהבהבים והבהוב אור לצלצול הטלפון
   8. כתוביות לחירשים בסרטים ותוכניות טלוויזיה
4. שיפור המודעות בקרב השומעים לכללים פשוטים עבור תקשורת יעילה עם בעלי לקות שמיעה. דוגמאות לכללים פשוטים: אין לצאת מתוך הנחה כי מכשירי שמיעה וקריאת שפתיים נותנים פתרון שלם לבעיית השמיעה, יש לאפשר תנאים נוחים לקריאת שפתיים (למשל לא להסתיר את הפה), הארכת המתנה בין הגיית כל מילה ומילה הופכות את הדיבור לקליט יותר עבור אנשים עם לקות שמיעה.

ידוענים עם ליקוי שמיעה

בין האנשים המפורסמים בהיסטוריה בעלי לקות שמיעה ניתן לציין את הלן קלר, לודוויג ואן בטהובן, פרנסיסקו דה גויה ותומאס אדיסון. ידוענים נוספים עם ליקוי שמיעה או טיניטוס הם: ביל קלינטון, סילבסטר סטלון, ברברה סטרייסנד (סובלת מטיניטוס), רוב לאו, פיל קולינס, ויליאם שאטנר (סובל מטיניטוס כתוצאה מפיצוץ על הסט) והאלי ברי.

ראו גם

• תרבות חרשים
• אגודת החרשים בישראל
• שילוב ילדים בעלי לקויות שמיעה בחינוך

קישורים חיצוניים

• המכון לקידום החרש
• קול הסימנים - הכררות עם עולם לקויי שמיעה
• מיח"א - מחנכי ילדים חרשים, עמותה לילדים בגיל הרך עם לקות בשמיעה
• אח"א - אגודת החרשים בישראל
• "חרש", מתוך האנציקלופדיה הרפואית ההלכתית, באתר מכון שלזינגר
• "Sound and Fury" (קול וזעם), אתר על תרבות חירשים ושימוש בשתל קוכלארי
• "אי שקט", רשת חברתית של חרשים וכבדי שמיעה
• בקול, ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים
• רב-שיח, ‏איתור מוקדם של לקויות שמיעה, באתר הערוץ האקדמי, 25/02/2008
• שמעון ספיר, ‏סוגיות באבחון ושיקום בעיות שמיעה בילדים ומבוגרים, באתר הערוץ האקדמי, 27/11/2006
• אבישי גולץ, ‏מה נשמע? על מחלות אוזניים וליקויי שמיעה, באתר הערוץ האקדמי, 24/11/2008
• שרון פרידמן, ‏רידה בשמיעה ושיקום השמיעה, באתר הערוץ האקדמי, 14/09/2006
• הערך לקות שמיעה - Hearing impairment, באתר ויקירפואה
• חגית לבל חגאי, אדם בתוך עצמו נסגר: התמודדות עם לקות שמיעה. נובמבר ‏2011, אתר פסיכולוגיה עברית
• חירשים וכבדי שמיעה, באתר כל-זכות

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.