שדה קרח
שדה קרח הוא אזור נרחב המכוסה קרח או קרחונים. שדה קרח נמצא לעיתים קרובות באזור אקלים קר או באזור גבוה שבו יש מספיק משקעים. זה שטח נרחב המחבר בין עמקים בהם נמצאים קרחונים, פסגות המכוסות קרחונים, ולרוב מקיף נונאטאקים. שדות קרח הוא אזור המורכב ממספר קרחונים וגדל מהם מחד, אך קטן יותר מאזור יריעת קרח או כיפת קרח מאידך.
היווצרות שדות קרח[עריכת קוד מקור | עריכה]
שדות קרח נוצרים עקב הצטברות גדולה מאוד של שלג אשר במשך שנים רבות נדחס וקופא והופך לקרח.
בשל השטחים הגדולים של שדות הקרח, הם מאפשרים לערוצי קרחונים להיווצר בשולי שדות הקרח, המנקזים את שדות הקרח, ומאפשרים לקרחונים חדשים להיווצר במרכזם.
בניגוד לכיפת קרח שאינה מושפעת מהטופוגרפיה שמתחתיה, שדה קרח מושפע מהטופוגרפיה שמתחתיו.
שדות קרח ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
אסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם מספר שדות הקרח באזור ההימלאיה והרי אלטאי (הגבול בין רפובליקות מרכז אסיה ו-סין). שדה קרח נוסף נמצא ביולין אם שבקצהו הצפוני של מדבר גובי.
אוקיאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אין שדות קרח באוסטרליה.
יש מספר שדות קרח בניו זילנד[1]:
- שדה הקרח גן עדן
- שדה הקרח הגן של אללה
- רמת הקרח אוליבין
אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שדות הקרח הגדולים היחידים ביבשת אירופה נמצאים בנורווגיה (שדה הקרח דוברה ויוטונהיימן). ישנם כמה עשרות שדות קרח קטנים בהרי האלפים, ויש שרידים של שדות קרח קטנים בשוודיה, הרי האפנינים, הרי הפירנאים וחבל הבלקן. מאז היעלמותו של שדה הקרח האחרון באנדלוסיה - שדה הקרח קורל דל ולטה (Corral del Veleta) בשנת 1913, שדה הקרח הדרומי ביותר ביבשת אירופה הוא שדה הקרח סנז'ינקה (Snezhnika) בבולגריה[2].
ישנם שדות קרח משמעותיים באיסלנד, סבאלברד ובארץ פרנץ יוזף (צפון רוסיה) ושדות קרח קטנים באוקיינוס הקרח הצפוני - ביאן מאיין ובנובאיה זמליה.
אמריקה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שדה הקרח הפופולרי והידוע באמריקה הצפונית הוא שדה הקרח קולומביה הממוקם בהרי הרוקי בין הפארק הלאומי ג'ספר והפארק הלאומי באנף בפרובינציית אלברטה שבקנדה. הסיבה להיותו שדה הקרח הפופולרי ביותר באמריקה הצפונית, אף שהוא קטן יחסית, היא קרבתו לכביש המהיר אייספילדס, המאפשר גישה קלה אליו.
שדות קרח רבים נמצאים ברצועת ההרים החופית של אלסקה, קולומביה הבריטית, יוקון. כיפת הקרח סטיקין, ששטחה 6,500 קמ"ר, ושדה הקרח ג'וניאו, ששטחו 2,500 קמ"ר, מצויים על הגבול בין קולומביה הבריטית ואלסקה.
מצפון להם מצויים שדה הקרח קלואיין המזין את קרחון מאלאספינה, וקרחוני האבארד, וכן שדה הקרח באגלי, באזור הגבול בין קולומביה הבריטית ויוקון.
ברחבי אלסקה מספר שדות קרח גדולים (ובהם אחד המקיף הר דנאלי) אשר מרביתם ללא שם.
אמריקה הדרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
באמריקה הדרומית, ישנם שני שדות קרח ראשיים - שדה הקרח הפטגוני הצפוני (Campo de Hielo Norte), ושדה הקרח הפטגוני הדרומי (Campo de Hielo Sur), שניהם בין צ'ילה לבין ארגנטינה. שדה קרח קטן נוסף מצוי במערב צ'ילה באזור ארץ האש (טיירה דל פואגו).
