שיחה:שאילתות דרב אחא

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני 3 שנים מאת 83.130.83.167 בנושא נוסח הספר ומהדורותיו

שם הערך[עריכת קוד מקור]

לספר קוראים "שאילתות" סתם, ואני לא רואה סיבה למה זה לא יהיה שם הערך. מה גם ששמו של המחבר הוא רב אחא ולא רב אחאי. הללשיחה • ט"ו באלול ה'תש"ע • 22:48, 24 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

תוכל לפרט יותר על סמך מה קבעת שלספר קוראים "שאילתות" סתם, וששמו של המחבר הוא לא "רב אחאי"? לפום ריהטא אני לא רואה הכרע ברור לכאן או לכאן בשתי השאלות. אני-ואתהשיחה 00:47, 25 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
ברור שלספר לא קוראים "דרב אחאי". זהו שם המחבר (לצורך העניין). הרי אין ספר שאילתות אחר, ואין שום צורך להבחין בינו למחבר אחר. לעניין רב אחא - זהו שמו במקור הראשון המוסמך שהגיע לידינו, איגרת רב שרירא גאון (מהד' לוין עמ' 103 - בכל הנוסחים), והוא הנוסח הרווח אצל הראשונים וגם בספרות המחקר. לדעתי השם "רב אחאי" נולד מהטעות של זיהויים של חלק מבעלי התוספות את "פשיט בה רב אחאי" שבגמרא כאותו רב אחא משבחא. הללשיחה • ט"ו באלול ה'תש"ע • 07:58, 25 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
לא הבנתי למה זה ברור לך, הרי בכל מקרה מסתבר שזה לא השם שהמחבר נתן לספר, והשאלה היא רק איך מקובל לקרוא לו. בכל המהדורות של הספר ב-hebrewbooks כתוב "שאילתות (ד)רב אחאי גאון", אם כי זה בדרך כלל כתוב בשתי שורות. בפרוייקט השו"ת זה נקרא "שאילתות דרב אחאי". אני לא שמעתי מעולם מי שיתייחס לספר כ"שאילתות", אלא רק ביידוע: "השאילתות" שמשמע לי כקיצור של השם המלא. בחיפוש בפרוייקט השו"ת התרשמתי שדווקא השם "רב אחאי" רווח הרבה יותר מ"רב אחא" בראשונים, וגם שם רווח השם "שאילתות דרב אחאי (גאון)". 09:09, 25 באוגוסט 2010 (IDT)
אני מכיר שימוש נרחב בשם "שאילתות דרב אחאי" (או גם בתוספת המילה "גאון"), והשם "שאילתות" מקובל בדר"כ כקיצור. אבל בשלב זה אין לי התנגדות להעברת שם הערך. בברכה, ינבושדשיחה • ט"ו באלול ה'תש"ע.
הוכחתי באותות ובמופתים ששמו היה רב אחא - מאיגרת רב שרירא גאון! מה צריך עוד? וזה שבשער הספר כתוב שם המחבר, למה לא. אדרבא. ואגב גם בספרות המחקר (למשל ספריו של ברודי) נקרא שם הספר שאילתות סתם, עד כדי כך שברודי נזקק ל"טריקים" מיוחדים כדי להבחין בין הספר השאילתות (אפשר גם ביידוע, זה לא מה שמשנה), לבין הסוגה באותו שם. ואגב, הוא לא היה גאון. הללשיחה • ט"ו באלול ה'תש"ע • 09:14, 25 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
לא התייחסתי בדבריי לשמו. לגבי הגאון אתה צודק, ולכן העברתי בעבר את שם הערך (שכלל את המילה גאון). ולגבי שמו, זה לא משנה לי, אבל איני יודע עד כמה היו"ד הזאת היא ברת הוכחה, אחרי הכל, חילופי שמות מסוג זה נפוצים מאוד הספרות הגאונים, ולפעמים גם אצל האמוראים, כך שקשה גם להסתמך על איגרת רש"ג, המורכבת בנוסחאות. בברכה, ינבושדשיחה • ט"ו באלול ה'תש"ע.
ציינתי כבר שבכל הנוסחאות של אגרש"ג זהו שמו, מה שמחזק את הטענה ולא מחליש אותה. וכמו שאמרתי, השם "אחאי" מושפע מזיהויו המוטעה עם רב אחאי המופיע בתלמוד, ותו לא. ומכיון שאין מי שקורא לספר "שאילתות דרב אחא", יש להעביר אותו לשם הידוע והרגיל, "שאילתות". וכאמור כך גם הוא נקרא בספרות המחקר. הללשיחה • ט"ו באלול ה'תש"ע • 09:29, 25 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
לדעתי אין מניעה להעביר (בינתיים העברתי לרב אחא). אולי "ספר השאילתות" יהיה יותר מוסכם. בברכה, ינבושדשיחה • ט"ו באלול ה'תש"ע.
"ספר השאילתות" נראה לי בסדר, "שאילתות" סתם - נשמע לי מוזר. אני לא מסכים להעברה ל"שאילתות דרב אחא" שהוא שם ספר שלא קיים, ובטח שלא להעביר זאת כשלא ברור בכלל שיש בכך שיבוש. גם ההעברה הקודמת מ"שאילתות דרב אחאי גאון" לא ממש טובה בעיניי, כי זה שם הספר שנמצא בשער של כל המהדורות וגם מופיע בחלק מהראשונים (גם כאן לא ברור לי שזה שיבוש גמור לקרוא לו גאון, גם אם לא נשא בתפקיד הרשמי). אני-ואתהשיחה 09:57, 25 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
"שאילתות דרב אחא גאון" הוא שם מופרך לערך. שם ערך צריך לשקף מציאות קיימת ובמציאות השפר תמיד נקרא "שאילתות דרב אחאי גאון" (השם בדפוס ראשון) או בווריאציות "שאילתות דרב אחאי גאון משבחא" ו"שאילתות דרב אחאי משבחא". ‏DGtal12:01, 25 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
בוודאי שאין להשאיר את שם הערך הנוכחי, שהרי אין אף אחד שקורא לספר "שאילתות דרב אחא". איני מבין למה "שאילתות" או "השאילתות" נראה לכם מוזר. זהו שם הספר! כך קוראים לו הראשונים. עשו חיפוש בפרויקט השו"ת ותיווכחו. אכן היו רבים הצמידו לו גם את שם המחבר, אבל לא משום שזהו שם הספר, אלא כדי לקשר אותו למחבר. הרי ברור שכאשר כותבים "כתב רב אחא משבחא בשאילתות" לא יגידו "כתב רב אחא משבחא בשאילתות דרב אחא משבחא". דוקו ותיווכחו. הללשיחה • ט"ו באלול ה'תש"ע • 14:46, 25 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
ועוד: גם באנצ' דעת שם הערך הוא "שאילתות" סתם. וגם בשמו של ספרו של ברודי "לתולדות נוסח השאילתות", בסתם. ועיינו גם ברמב"י, שרוב המאמרים כותבים שאילתות בסתם. וכפי שציינתי זוהי דרכו של ברודי בכל מקום בספריו. ולמעשה גם בשאילתות מהד' מירסקי, השם "שאילתות" הוא בגדול מאוד, ו"דרב אחאי גאון" באותיות קטנות, כזיהוי לשם המחבר (אותו גודל אות של שם המהדיר). בכל מקרה כאמור בוודאי שאי אפשר להשאיר את שם השאילתות עם שם מוטעה של המחבר, ואילו השם המתוקן של המחבר אינו נפוץ (כיום לפחות) ביחד עם שם הספר, ועל כרחנו להשאיר את שם הספר כפי שהוא: שאילתות ותו לא (למה ספר השאילתות? מה הצורך בתוספת המילה "ספר"?). הללשיחה • ט"ו באלול ה'תש"ע • 15:17, 25 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
כאמור, אף אחד לא קורא לספר "שאילתות", אלא "השאילתות", שבאופן פשוט זה סוג של קיצור. הכינוי "ספר השאילתות" גם כן קיים. אבל "שאילתות" בלי יידוע ובלי "דרב אחאי" - אף אחד לא קורא לו ככה. אני-ואתהשיחה 15:25, 25 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
בוא נראה, האם אף אחד לא קורא לספר "שאילתות". ראה את כותרת ספרו של מירסקי: "שאילתות". ראה אפילו את השם "שאילתות דרב אחאי", שפירושו: שאילתות, שחיבר רב אחאי. ראה את הערך באנצ' דעת: שאילתות. עשה חיפוש בפרויקט השו"ת ותראה כמה עשרות ומאות אזכורים יש ל"שאילתות" סתם (ולא "ספר השאילתות" - שאינו נמצא בשום מקום. "השאילתות" יש גם הרבה כמובן, כדרכם של בריות להוסיף ה' הידיעה לספרים, כמו "המשנה", "הגמרא", "התוספתא"). הללשיחה • ט"ו באלול ה'תש"ע • 15:43, 25 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
וראו הערכים משנה, תוספתא, תלמוד ועוד. ברור שרוב האנשים אומרים "המשנה" (וכן הוא לאורך הערך), אבל כערך אנציקלופדי כותבים בכותרת את שם החיבור, ללא היידוע. הללשיחה • ט"ו באלול ה'תש"ע • 17:41, 25 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
לספר של מירסקי קוראים "שאילתות דרב אחאי גאון". אני חושב שזהו השם המקובל, גם בראשונים. אבל בגלל ההסתייגויות שעלו לגביו אני הסכמתי שגם "ספר השאילתות" יכול להתאים, וגם הוא כינוי מקובל כפי שניתן לראות בגוגל (ודומה הדבר במידת מה לערכים רבים אחרים: ספר החינוך, ספר הזוהר, ספר התניא, ספר האמונות והדעות, ספר ההלכות (רי"ף!), ספר מקבים ועוד רבים). במקומות בודדים ממש בפרוייקט השו"ת כתוב "שאילתות" בסתם ואני מבין אותם כקיצור. ההגיון אומר שלספר שתוכנו הוא שאלות יקראו: "שאלותיו של חכם פלוני" או אם ברור על איזה ספר מדובר: "השאלות" ביידוע סתם, אבל לא יקראו לספר "שאלות" בלי יידוע אלא בתור שם קיצור. הערך תלמוד לא מדבר על ספר בשם זה, הערך משנה אכן היה ראוי שייקרא שישה סדרי משנה כמו שכתוב בשער של כל ספר משניות, בענין תוספתא ייתכן שיש לעיין, אבל זה מה שכתוב בשער של ספרי התוספתא. אני-ואתהשיחה 20:31, 25 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
אני חולק על טענתך לגבי הספר של מירסקי. כמו שאמרתי, אי אפשר לומר שזה השם המקובל אצל הראשונים; אם יש ראשונים שכותבים "שאילתות דרב אחאי" (או בווריאציות שונות), אינך יכול לטעון שהם עושים זאת כי זה שם הספר, ולא כי זה שם המחבר! הראיות שלך מספרים אחרים הם ראיות לסתור: ספרים אלה נקראו כך במקורם, בחלקם על ידי מחברם ובחלקם על ידי אחרים; אך כאן דווקא אין מי שקורא לספר בשם הזה כך, אלא בשם "שאילתות" סתם. לא הבנתי את מה שכתבת על "מקומות בודדים ממש" בפרויקט השו"ת. אני מצאתי מאות (!) מקומות כאלה. לגבי ההיגיון - זה אולי ההיגיון שלך, אבל הוא לא שייך לכאן. ואגב "שאילתא" היא ביידוע", ועל כן גם "שאילתות" הוא מיודע, ואילו "השאילתות" הוא יצור כלאיים עברי-ארמי. מה שכתבת על הערך משנה לא זכיתי להבין. ואם מפרטים שיש במשנה שישה סדרים, מה זה משנה? ומדוע מה שכתוב בחלק מהדפוסים הוא קדוש בעיניך? בכל אופן, קח עוד ספרים (יש אלפים, וכי אמנה כרוכל?): הלכות גדולות (ולא "הלכות דרב קיירא"), הלכות פסוקות (ולא "הלכות רב יהודאי"), משנה תורה (ולא "משנה תורה להרמב"ם", כמו שכתוב ברוב הספרים!), ועוד ועוד. ולא ענית על זה שאי אפשר שבשם הספר תישאר טעות בשמו של המחבר. הללשיחה • ט"ז באלול ה'תש"ע • 20:57, 25 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

אני חוזר לצד ימין. לגבי הארמית: א. בזאת ענית על תמיהתך לגבי תוספתא. ב. "השאילות" בארמית זה "שאילוָתא", "שאילתות" הוא בכל מקרה יצור כלאיים; ג. בארמית של הבבלי "שאילתא" יכול להיות גם "שאילה" בלי יידוע וגם "השאילה" עם יידוע. (כל זאת על פי הספר של יצחק פרנק). במקרה הזה נראה לי שניכר שהכוונה ל"שאילה" בלי יידוע. לא הבנתי את הראיות מהלכות גדולות, הלכות פסוקות ומשנה תורה שהם כולן השמות המוכרים של הספר, אם שניתנו על ידי המחבר ואם בשלב מאוחר יותר (דבר שלא נראה לי מדוייק לגבי הספרים ברשימה שמניתי אני). לגבי הטעות בשם המחבר, אני עדיין לא השתכנעתי בכך שיש טעות, אך גם לא קריטי בעיניי שיהיה שיבוש בשמו, כי אנו מדברים על שם הספר שכך הוא נקרא גם אם בטעות (וכמו אבות דרבי נתן ופרקי דרבי אליעזר). מה שכתבת שמצאת מאות בפרוייקט השו"ת, בוודאי כוונתך לצורה "בשאילתות" שאין לנו הכרע אם היא ביידוע או שלא). לדעתי השם הרשמי של הספר שערך רבי יהודה הנשיא הוא "שישה סדרי משנה" (או בארמית: "שיתא סדרי"), ולא "משנה" סתם. אני-ואתהשיחה 21:31, 25 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

אנחנו טוחנים מים טחונים, וחבל. לגבי רבים של שאילתא - אתה צודק עקרונית אבל טועה כמדומני בצורה: צ"ל שאילָתא בקמץ (ובלי ו'). על כל פנים טענתי שכדי לחבר את שם המחבר עם שם הספר צריך סיבה מיוחדת (למשל, שזה השם השגור הבלעדי; למשל, כהבחנה מספרים אחרים - לדוגמה סידור רב סעדיה גאון). לעומת זאת במקומות רבים מאוד מאוד כותבים "שאילתות" סתם (לטעון שזה קיצור זה ממש מופרך. הרי "השם המלא" כביכול הוא פשוט שם הספר בצירוף לשם המחבר. בכל אופן "שאילתות דרב אחאי" הוא לא מיודע, ולכן אין כל הבדל בין שם הערך הנוכחי, שאתה נלחם בעדו בכל עוז, לבין השם שאילתות סתם מהבחינה הזאת, מלבד זה שזה שם ארוך יותר, שאיני מבין מה זה נותן לך. וזו אותו סיפור על משנה או שישה סדרי משנה. ודבריך בעניין השם הרשמי (?) של המשנה כל כך תמוהים, שאיני יודע אפילו מאיפה להתחיל בעניין הזה. אני מציע לעבור לשלב הסיכומים (הוסף טיעונים בעד ונגד כרצונך בגוף הרשימה. אם יהיו אי הסכמות נדון עליהן):

שלב הסיכומים[עריכת קוד מקור]

שאילתות דרב אחאי גאון:[עריכת קוד מקור]

  • בעד
    • כך נקרא הספר אצל ראשונים ואחרונים רבים;
    • כך נקרא הספר בשערים של הספרים המודפסים, כולל במהדורתו של פרופ' שמואל קלמן מירסקי.
    • המחבר נקרא רב אחאי במקורות רבים, ולא ברור שאכן שמו היה דווקא "אחא" ולא "אחאי".
    • המחבר מוכר היטב בכינוי 'רב אחאי גאון';
    • גם אם לא קראו למחבר "רב אחאי", וגם אם הוא לא היה גאון, עדיין זהו שמו של הספר, כפי שהספרים פרקי דרבי אליעזר ואבות דרבי נתן קרויים כך, למרות שהחוקרים מפקפקים בייחוס המסורתי של הספרים.
  • נגד
    • המחבר לא כיהן במשרת גאון.
    • שם המחבר (כמוכח מאיגרת רש"ג) אינו רב אחאי אלא רב אחא (אילו זה היה השם הבלעדי בספרות, היינו מקבלים גם שם שיש בו טעות; אך לא זהו המצב);
    • במקומות רבים בראשונים ובספרות המחקר נקרא הספר גם ללא שם המחבר;
    • עצם הצמדת שם המחבר לספר אינה מעידה שזהו שמו, אלא רק רצון לקרוא את החיבור על שם מחברו ותו לא.

שאילתות דרב אחאי[עריכת קוד מקור]

  • בעד
    • זהו עידון של האפשרות הקודמת, המשמיטה מהשם הנפוץ רק את הנתון שבוודאי אינו נכון ("גאון");
    • כך נקרא הספר אצל ראשונים רבים;
    • כך נקרא הספר בפרוייקט השו"ת.
  • נגד
    • הטיעונים הנותרים נגד האפשרות הקודמת;
    • בכל המהדורות של הספר המודפס, שם הספר הוא כמו באפשרות הראשונה.

שאילתות דרב אחא[עריכת קוד מקור]

  • בעד
    • זהו שמו המקורי של המחבר, יחד עם היתרונות של ההצעה הקודמת.
  • נגד
    • הספר לא נקרא בשם הזה כמעט בשום מקום, זוהי הכלאה גרועה, המקבלת את החסרונות של שני הצדדים.

שאילתות[עריכת קוד מקור]

  • בעד
    • כך נקרא הספר במקומות רבים; גם כשמחברים אליו את שם המחבר, אין זה אומר שהוא חלק משם הספר;
    • זהו שמו של החיבור גם במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית;
    • כך נקרא הספר באנציקלופדיה יהודית דעת;
    • זהו שם מוכרח משום שייחוס המחבר "דרב אחאי" אינו נכון, ו"דרב אחא" אינו נפוץ;
    • שם הספר אינו מיודע גם בצורה "שאילתות דרב אחאי", וכמו בספרים אחרים בוויקיפדיה (משנה, תלמוד בבלי וכו') ועל כן אין הוא צריך יידוע בשם הערך (להבדיל מהתייחסות רגילה בטקסט בפנים הערך, כמו בספרים אחרים).
  • נגד
    • מעטות ההתייחסויות לספר הזה ללא שם המחבר או יידוע;
    • יש המרגישים שהשם הזה "לא טבעי" ללא יידוע;
    • הצורה הזו אינה משדרת שמדובר בספר.
    • מדובר בספר המאגד שאלות ותשובות בהלכה, ובארמית: "שאילתות". ההיגיון אומר שספר כזה לא ייקרא בשם "שאלות" בסתם, אלא "שאלותיו של רבי פלוני", ולכל הפחות אם זהו ספר שאלות מוכר ביותר, הוא ייקרא: "ספר השאלות".
    • סביר שההתייחסויות לספר הזה כ"השאילתות" או כ"שאילתות" הם כינוי מקוצר ולא השם המלא של הספר.

השאילתות[עריכת קוד מקור]

  • בעד
    • היתרונות של שאילתות אך עם היתרונות שביידוע;
  • נגד
    • החסרונות של שאילתות בנוסף לחסרונות שביידוע.

ספר השאילתות[עריכת קוד מקור]

  • בעד
  • דרך נוספת לפתור את הבעיות בשאילתות;
  • אף שאין זה הכינוי הנפוץ, הוא מופיע 61 פעמים בגוגל; 
  • מקובל להוסיף את המילים "ספר ה..." לשם ספר כשלא ברור מהשם עצמו שמדובר בספר, גם כאשר שמו המקורי של הספר לא כלל את מילים אלו. כך מקובל למשל בספרי התנ"ך, וכן בספרים כמו ספר המאור, ספר התניא, ספר האמונות והדעות, ספר הכוזרי, ספר הזוהר, ועוד. יש פה אפילו ערך ספר ההלכות המתייחס לספר הרי"ף.
  • נגד
    • מעטים המקומות שהספר הזה נקרא יחד עם הכינוי "ספר" (בניגוד לספרים המובאים לעיל, שאדרבה מוכרים כמעט רק עם הכינוי "ספר").
    • גם בחלק מהמובאות לעיל זה אינו שם הספר בוויקיפדיה (אין ספר משלי, ספר הכוזרי או ספר המאור; ספר יהושע נקרא כך כמובן כדי להבדילו מהאיש יהושע), או שהשם הוא ממש חלק משם הספר שניתן לו על ידי המחבר (ספר האמונות והדעות).
    • יש להוסיף "ספר" רק במקרים חריגים, אך בשאילתות לא זה המצב, וברור שהכוונה היא לספר בשם זה.

(נגמר לי הכוח באמצע.) הללשיחה • ט"ז באלול ה'תש"ע • 22:26, 25 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

אוקיי, עכשיו מה? אני-ואתהשיחה 01:05, 26 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
עכשיו נחכה שאנשים אחרים יצטרפו לדיון ויחוו את דעתם. הללשיחה • ט"ז באלול ה'תש"ע • 07:14, 26 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
אני תמיד הכרתי את הספר כשאילתות דרב אחאי גאון, ולכן אני בעד האופציה הזו.
אומר גם שלא משנה אם שמו אחא או אחאי, התואר "גאון" נוסף לשמו במקומות רבים אפילו שלא כיהן כגאון, ולא נראה לי סביר לייחס לו את התואר הזה (זה עדיין לא טיעון הכרחי לשם הערך, אפשר לטעון שכדאי להשמיט את התואר לשם קיצור. אני לא מסכים עם הטענה הזו). סתם עומרשיחה 21:54, 26 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

תוספות לאחר הסיכומים[עריכת קוד מקור]

שבתי וראֹה שהתומכים בשמות כמו "שאילתות דרב אחאי" נסמכים בין השאר גם על הבנה מוטעית לגמרי של שם הספר. כאילו הכוונה היא ל"שאלותיו של רב אחאי", או משהו כזה, ואז "שאילתות" סתם אינו אלא קיצור.
אין לך טעות גדולה מזו. וההשוואה לפרקי דרבי אליעזר או אבות דרבי נתן תוכיח: אם מאן דהוא מתייחס לרבי אליעזר ומה שכתב בחיבורו (שאינו חיבורו, אבל זה לא משנה), הוא יכתוב משהו מעין זה: "וראיתי לרבי אליעזר הגדול שכתב בפרקיו כך וכך". וכן: "וכתב רבי נתן באבות שלו כך וכך". דהיינו, שם הספר נשאר "פרקי דר' אליעזר" גם במקרים כאלה, אלא ששמו של ה"מחבר" מומר בכינוי רומז. לעומת זאת, כאשר מתייחסים לר' אחא מחבר השאילתות כותבים כך: "וכתב ר' אחא משבחא בשאילתות כך וכך". לא "בשאילתות שלו". ומכאן אתה למד, שטעות גמורה היא להבין כאילו זהו חלק משם הספר, "שאלותיו של רב אחא", אלא פשוט חיבור שמו של המחבר יחד עם הספר, כשם שכותבים המדפיסים בשער הספר "משנה תורה להרמב"ם", בלי שירמזו כאילו זהו חלק משם הספר.
ואגב מכאן יש להעיר, שאין ללמוד ממה שכותבים המדפיסים בשער ספריהם דבר וחצי דבר לעניין שם הספר: ראשית, כפי שכבר אמרתי, הרי הם רוצים לכתוב את שם המחבר, וזוהי דרכם. שנית, דרכם של מדפיסים לשבח את מקחם; אם יכתירו את רב אחא לגאון יהיה זה משובח יותר, ויותר אנשים יקנו את הספר. וזהו אחד השיקולים המרכזיים של מדפיסים - אבל לא יכול להיות שיקול של עורכי אנציקלופדיה... הללשיחה • י"ט באלול ה'תש"ע • 22:14, 28 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

דבריך אינם מוכרחים. הרי גם רווחים הביטויים "הרא"ש בפסקים" ו"רב אלפס בהלכות" ובכל זאת ברור (לפחות לי) ששמות הספרים הם "פסקי הרא"ש", ו"הלכות רב אלפס" (למרות שכרגע שם הערך הוא ספר ההלכות). ולגבי "משנה תורה להרמב"ם", לא מצאתי שערי ספרים שזה כתוב בהם, ועוד, שאדרבה, לדבריך למה לא כתבו "שאילתות לרב אחאי". 22:40, 28 באוגוסט 2010 (IDT)
וכמו כן רווחים ביטויים מסוג "הרא"ש בשו"ת", "הרשב"א בשו"ת" וכדומה, ואין מי שיערער על כך שהשם הראוי הוא "שו"ת הרא"ש", "שות הרשב"א" וכדומה. אני-ואתהשיחה 22:43, 28 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
לגבי הספר "הלכות רב אלפס", באמת לא זהו שם הספר. זהו כינוי שנועד להבדיל אותו משאר ספרי הלכות ידועים. והשווה "הלכות רב יהודאי", ככינוי לספר "הלכות פסוקות". בכל מקרה יש היגיון במקרים אלה לקרוא לערך פסקי הרא"ש לדוגמה, פשוט כדי להבדילו מפסקים אחרים. לגבי העניין של "השו"ת", אין משמע הדברים אלא שכך כתב הרא"ש בשאלה ותשובה (ובאמת רגיל יותר שיכתבו "הרא"ש בתשובה"), ואין זה מכוון לספר עצמו. הללשיחה • י"ט באלול ה'תש"ע • 22:49, 28 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
ובאשר ל"משנה תורה להרמב"ם", ראה לדוגמה במהדורת המופת של מפעל משנה תורה. הללשיחה • י"ט באלול ה'תש"ע • 22:50, 28 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
רק בכריכה כתוב "משנה תורה להרמב"ם", לא בשער [1]. אני-ואתהשיחה 09:30, 29 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
נו, והכריכה אינה חשובה?.... הללשיחה • י"ט באלול ה'תש"ע • 10:11, 29 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
אתה בוודאי מכיר את המעשה באותו גביר קמצן שרצה להראות כלמדן, ומילא את מדפי ספרייתו בכריכות ספרים חלולות וריקות. כשנפטר אותו גביר לבית עולמו החווה רב העיר אל עבר ה"ספרים" הרבים, וספד: "קיים זה מה שכתוב בזה". אני-ואתהשיחה 15:48, 29 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה

לאן ממשיכים?[עריכת קוד מקור]

נראה לי שנדרשת כאן הכרעה, בעיקר משום שהשם הנוכחי של הערך הוא החלופה הכי פחות טובה. באשר לחלופות האחרות - ספר השאילתות, השאילתות, שאילתות דרב אחאי גאון (מקובל מקובל, אבל כמה שגיאות אפשר לספוג בשם ערך אחד!?) - גם אלו לא עומדות לדעתי על הפרק. ההתלבטות האישית שלי היא אם כן בין "שאילתות" ל"שאילתות דרב אחאי". מאחר ואין זה מובהק מספיק שהשם "שאילתות דרב אחאי" נפוץ יותר (ובהתחשב בפרשנויות שעלו כאן לגבי איך לחשב מה נפוץ יותר) אני נוטה לדעת הלל (גילוי נאות: הופניתי לכאן באמצעותו). המקרה דומה להלכות ולפסקים שהוזכרו לעיל - צירוף שם המחבר נובע מריבוי הספרים נושאי השם. המקרה דומה גם למכילתא דרבי ישמעאל שמפנה למכילתא - הסיבה שבסופו של דבר יהיה ערך מכילתא דרבי ישמעאל נובעת מהעובדה שיש גם מכילתא דרשב"י. אלמלא כן ניתן היה להסתפק בשם מכילתא. בשאילתות מדובר בספר יחיד בז'אנר שגם נושא את שם הז'אנר. על כן, אני לא רואה את הצורך בהוספת "דרב אחאי", והעובדה שהכינוי הזה איננו מדויק רק מחזקת עמדה זו לטעמי. כהערת אגב אשאל (ספרו של ברודי אינו לפני ובסיכומי השיעורים שלו אין תשובה), האם מישהו יודע האם רב אחא עצמו קרא לספר בשם (כמו שעשו הגאונים המאוחרים במונוגרפיות שלהם)? אם כן, זה כמובן יכול לעזור. לסיכום, כך או כך יש להחליף לדעתי את שם הערך הנוכחי, רצוי ל"שאילתות" בסתם. נריה - שיחה 22:51, 19 בספטמבר 2010 (IST)תגובה

סיכום מצב נוכחי: שלושה תומכים ב"שאילתות דרב אחאי גאון" (דיגיטל, סתם-עומר ואני), שני תומכים ב"שאילתות" (הלל, נריה), אחד תומך אולי ב"שאילתות דרב אחא" (ינבושד). ינבושד ואני הבענו תמיכה גם ב"ספר השאילתות". אני זורק ניחוש שאם נצביע כאן שולצה "שאילתות דרב אחאי" ינצח. רוצים ללכת להצבעה, או שנתפשר על זה מראש? אני-ואתהשיחה 23:25, 19 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
לשאלתו של נריה: בזמנו של רב אחא לא נהגו המחברים לקרוא שמות לספריהם (זה התחיל רק עם המונוגרפיות, מרס"ג והלאה). השמות הם אלו שניתנו בידי לומדי הספר. הללשיחה • י"ב בתשרי ה'תשע"א • 06:45, 20 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
ולדבריך, אני-ואתה - סיכומך אינו מדויק, שכן קשה לומר שינבושד תומך בשם הערך הנוכחי כשם של קבע. בכל אופן מכיון שאני חושב (באובייקטיביות רבה) שלי ולנריה יש נימוקים טובים ומשכנעים, אנסה לשכנע את האוחזים בדעה הנוגדת או להביא מתעניינים נוספים מעבר לחמישה שהביעו את דעתם במסגרת הדיון הנוכחי. כפי שאמר פעם הרבי מקוצק, האמת אינה נכנעת לרוב... הללשיחה •י"ב בתשרי ה'תשע"א • 08:08, 20 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
אכן כתבתי בינבושד "אולי". ההצעה שהצעתי אינה "רוב" אלא "פשרה" (בין "שאילתות דרב אחאי גאון", ל"שאילתות"). הדיון הזה מראה שיהיה קשה מאוד להגיע כאן להסכמה רחבה על כל שם שהוא, אבל אתה היחיד שמתנגד נחרצות ל"שאילתות דרב אחאי" (נריה וינבושד גם הם הביעו בו תמיכה עקרונית). נראה לי שאין פה מנוס מהצבעת שולצה, אבל אני לא ממש בעניין של לפתוח הצבעה בעצמי. אני-ואתהשיחה 09:23, 20 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
לאור מצב העניינים, נראה לי שעדיף ספר השאילתות. בשם שאילתות דרב אחא תמכתי כשם זמני, בעקבות שינוי שם הערך רב אחא משבחא. את התוספת "גאון" בשם הערך אני מעדיף להשמיט, שכן זה חוסר-דיוק, כנאמר לעיל. חג שמח, ינבושדשיחה • י"ד בתשרי ה'תשע"א.

ושוב שם הערך[עריכת קוד מקור]

אז למה בסופו של דבר אנחנו תקועים עם השם הכי פחות מוצלח, כמו שמוסכם (כנראה) לכל הדעות? לא הגיע הזמן לשנות לשם המפורסם והמוכר לכולם - גם לגוגל - "שאילתות דרב אחאי", או לפחות "שאילתות"? אבי גדור - שיחה 12:13, 8 בפברואר 2019 (IST)תגובה

נוסח הספר ומהדורותיו[עריכת קוד מקור]

בקטע האחרון בפיסקת "נוסח הספר ומהדורותיו" הבאתם שבשנת תשנ"ד (מהדורה שנייה מתוקנת עם הוספות תשע"א), הוציא לאור הפרופ' ירחמיאל ברודי את "תשובות רב נטרונאי בר הילאי גאון" מחדש, על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים............. ממש אין ניתן להבין האם פרופ' ברודי סבור ששמו הנכון של הספר "תשובות דרב אחא גאון", הנידון בערך זה, הוא "תשובות רב נטרונאי בר הילאי גאון" אם לאו. או ישנו פשר אחר לדבריכם??????????? בברכה, שאלתיאל 83.130.83.167 05:26, 15 בדצמבר 2020 (IST)תגובה