שמואל קאיידנובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רבי אהרן שמואל קאיידנובר, מכונה גם מהרש"ק או מהראש"ק (ה'שפ"ד, 1624 - יט בתמוז ה'תל"ו, 30 יוני 1676). רב ומחבר ספרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם אהרן, לאביו הרב ישראל, בשנת 1624 בעיר קוידנוב הסמוכה למינסק (בלארוס), ומכאן שם משפחתו "קאיידנובר". בילדותו חלה, והיה בסכנת חיים, ועל כן הוסיף לו אביו את השם "שמואל". בבחרותו למד בישיבה בקרקוב אצל רבי יהושע העשיל חריף, ורבי יעקב מלובלין. כן למד, אצל רבי משה לימא, מחבר ספר "חלקת מחוקק" על שולחן ערוך אבן העזר.

בזמן גזירות ת"ח ת"ט, נאלץ לעזוב את מקומו ונמלט ביחד עם משפחתו, אך הפרעות לא פסחו עליו, והקוזאקים רצחו את שתי בנותיו, והוא נותר חסר כל ונכה בשתי רגליו. בנו היחיד שנותר, הוא רבי צבי הירש קאיידנובר מחבר ספר קב הישר.

כיהן ברבנות בעיר מיקולוב (ניקלשבורג) אשר במוראביה, ולאחר מכן בגלוגאו (שלזיה), ובפיורדא (Fuerth) (בוואריה - גרמניה) (ה'ת"כ - ה'תכ"ז) , כן שימש ברבנות בערים בריסק (ליטא) (ה'תכ"ט - ה'תל"ג), פפד"מ (הסן - גרמניה) ולבסוף בקרקוב (פולין).

בהיותו בקרקוב, נסע לוועד הגליל בענייני ארבע ארצות שהתקיים בעיירה חמלניק, בהשתתפות כל רבני ומנהיגי הגליל, ותוך כדי כך נפטר ב- 30 ביוני 1676, ושם נקבר.

חשיבותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אהרן שמואל היה ידוע בגדלותו, ושיטת כתיבתו הקצרה, שהייתה בחינת מעט המחזיק את המרובה, זכתה להערכה בקרב חכמי דורו ולאחר מכן.

החיד"א כתב עליו: "הגדיל תושיה בהגהותיו וחידושיו האמיתיים, בדרך קצרה וכשרה". ‏‏‏[1] היעב"ץ העיד שרבי אהרן שמואל, ידע את כל ארבעת הטורים והבית יוסף בעל פה.‏‏‏[2]

הגהותיו על הרא"ש, והשגותיו על המהרש"א הודפסו בתוך הש"ס.

רבי דוד הלוי סגל מצטט את מהר"ש קאיידנובר, בספרו "טורי זהב" (הט"ז).

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרעות ת"ח ת"ט בעת שכל רכושו נבזז, אבדו לרבי אהרן שמואל כמה כתבי יד אשר כתב. להלן, חיבוריו שנותרו והודפסו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏(מערכת ספרים ב', קכ"ב)‏
  2. ^ ‏ראה ספרו של רבי יעקב עמדן "קרית ספר"