שנהב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חפצי נוי מגולפים משנהב
שער משוחזר משנהב מהמאה ה-8 לספירה, שנמצא באתר הארכאולוגי ארמון הישאם, מוצג במוזיאון רוקפלר

שנהב הוא חומר קשה ואטום בגוון לבן צהבהב שממנו עשויים חטיהם של פילים, היפופוטמים, אריות ים, ממותות וחיות נוספות.

מאז הפרהיסטוריה ועד המצאת החומרים הפלסטיים, נהגו להשתמש בשנהב לייצור חפצי נוי, תשמישי קדושה, כפתורים, קלידי פסנתר וכדורי ביליארד. המלה "שנהב" מתייחסת באופן רגיל לחומר שממנו עשויים חטי הפיל. המילה שנהב היא הלחם של שתי מילים "שן" + "הב". הב או יב היא מילה מצרית לפיל.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה הכימי והפיזיקלי של שיני וחטי היונקים זהה ללא תלות במין היונק, ומתבצע סחר גם בשיניהם של יונקים אחרים פרט לפילים. על כן המונח "שנהב", יכול להתייחס לכל שן או חט של יונק הגדולה מספיק לגילוף ויש בה ערך מסחרי.

זמינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב הדלדול החמור במספר הפילים, מהם מופק השנהב, נאסרו או הוגבלו חמורות הסחר והייבוא שלו במספר רב של מדינות. רוב הדלדול נגרם עקב פעולתם של ציידים בלתי חוקיים בשנות השמונים. מאז הוכרז חרם עולמי על המסחר בשנהב, אך ב-1989 נרשמו עליות וירידות באוכלוסיית הפילים ומגבלות הסחר הוסרו והוחזרו חליפות.

מדינות אפריקאיות רבות כזימבבואה ודרום אפריקה טוענות שהסחר בשנהב חיוני - על מנת לקדם את כלכלתן ולשלוט באוכלוסיית הפילים, אשר לטענתן מזיקים לסביבה. ב-2002 ארגון האומות המאוחדות הסיר חלקית את החרם על הסחר בשנהב ואפשר למדינות מספר לייצא מכסות שנהב קבועות.

עם זאת, מחקר שנערך ב-1999 באוניברסיטת אוקספורד מצא כי פחות מאחוז אחד מכחצי מיליארד הדולרים שמגלגל שוק השנהב מגיע לאפריקה. רוב הסכום נותר בידי מתווכים וסוחרים, כך שיעילות הסרת החרם כאמצעי לקידום כלכלת אפריקה נתונה בספק.

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי שנהב נמצאו בארץ ישראל בסמוך לגשר בנות יעקב יחד עם ממצאים פרהיסטוריים חשובים שגילם 780,000 שנים. השנהב התגלה בין שרידיו של פיל פרהיסטורי, אשר נצוד בידי האדם הקדמון מסוג הומו ארקטוס אשר קיים במקום את "התרבות האשלית".

מבנה עשוי שנהב מהמאה ה-9 לפנה"ס נמצא בעיר שומרון. ההנחה היא שמדובר בבית השן המוזכר בספר מלכים: "וְיֶתֶר דִּבְרֵי אַחְאָב...ובֵית הַשֵּׁן אֲשֶׁר בָּנָה..." (כ"ב, ל"ט). מצבור גדול של שנהב נמצא גם באתר הארכאולוגי ארמון הישאם שעל יד יריחו, והוא מתוארך למאה השמינית לספירה. הממצאים משני האתרים הללו מוצגים לציבור במוזיאון רוקפלר (ראו תמונה).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]