שומרון (עיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שרידים מיסודות ארמון אחאב - בחלק העליון לאורך

שומרון היא עיר קדומה בארץ ישראל. בירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס. האתר הארכאולוגי של העיר שומרון נמצא ליד לכפר הפלסטיני סבסטיה שבהרי השומרון שבשמו השתמר השם "סבסטי" (Sebaste), כפי שנקראה על ידי הורדוס שבנה אותה מחדש.‏[1] כיום האתר נמצא בתחום הרשות הפלסטינית.‏[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחוב עמודים בחורבות שומרון. תצלום משנת 1925 לערך.
שרידי מבנים בשומרון
קטע שבוץ עשוי שנהב לרהיט. מתאר את האלות איזיס ונפתיס, משומרון מהמאות ה-9 עד ה-8 לפנה"ס. מוזיאון ישראל
כניסה לאולם מלבני תת-קרקעי - בו היו לפי ההשערה קברי עמרי ואחאב

על-פי ספר מלכים ייסד את העיר עמרי מלך ישראל:

"וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת הָהָר וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן."

מלכים-א' טז, כד

בנו של עמרי המלך אחאב ביצר את העיר ובנה בה בניינים מפוארים. אחד מבנינים אלה הוא בית השן, בניין מפואר המעוטר בניבי פילים. שרידי בניין זה התגלו בחפירות ארכאולוגיות. העיר נחרבה בשנת 721 לפנה"ס תוך כדי כיבוש הארץ על ידי צבא אשור.

שומרון איבדה את צביונה היהודי-שומרוני לאחר כיבוש הארץ על ידי אלכסנדר מוקדון והפכה לעיר יוונית הלנית. תושביה היוונים של העיר שיבשו את שמה לסמריה שם שנשאר שגור בשפות הזרות עד היום, העיר נחרבה עם כיבושה על ידי יוחנן הורקנוס.

בתקופתו של הורדוס נבנתה שומרון מחדש כעיר רומית מפוארת שנקראה סבסטיאה על שם הקיסר אוגוסטוס ("סבסטי" Σεβαστη היה כינויו היווני של אוגוסטוס). זה היה אחד ממפעלי הבנייה המרשימים של הורדוס. הורדוס, שייחס חשיבות למיקומה של העיר בלב שטחי שלטונו, החליט לפתח אותה ואף יישב בה חיילים משוחררים שהבטיחו את נאמנותה של העיר למלך. לשם כך הוקפה שומרון בחומה שאורכה כ-3,500 מ' ובמרכזה נבנה האוגוסטאום, מקדש מפואר שהוקדש לקיסר. בנוסף הוקמו במקום מבנים האופייניים לעיר רומאית: אצטדיון, פורום ותיאטרון. העיר קשורה גם למסעותיהם של ישו ועמיתיו כאתר מרכזי בציר ההר בין ירושלים לנצרת.

ארכאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשומרון נעשו מספר חפירות. הראשונה בין השנים 1908-1910 מטעם אוניברסיטת הרווארד. מנהל החפירה היה ג'ורג' אנדרו רייזנר ששכר את שירותיו של גוטליב שומכר כדי שיסייע לו בחפירה, לאחר שלא היה מרוצה מעבודתו, פיטרו, והביא במקומו את קלרנס פישר שחפר לפני כן במסופוטמיה. בחפירה נחשף האגף המערבי של מצודת מלכי ישראל מימי עמרי ויהוא.

החפירה השנייה התבצעה בשנים 1931-1935, והשתתפו בה חוקרים מחמישה מוסדות: אוניברסיטת הרווארד, הקרן לחקר ארץ ישראל, בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים והאוניברסיטה העברית. ניהל את החפירות ג'ון וינטר קרופוט, מנהל בית הספר הבריטי לארכאולוגיה, וסייעה לצידו אשתו הבוטנאית גרייס קרופוט. בחפירה התברר כי העיר חרבה פעמים רבות, ובכל פעם שנבנתה מחדש פורקו מבניה, ואבניהם שימשו לבניה המחודשת, דבר שהקשה על הבחנה בין השכבות השונות.

בין השנים 1965-1967 נערכו חפירות מצומצמות מטעם אגף העתיקות הירדני בראשות ז' זיאדין, בעיקר באזור התיאטרון ומקדש אוגוסטוס.

מהתקופה הישראלית נמצא כי היו עיר עליונה (אקרופוליס) ותחתונה. ממדיה שנויים במחלוקת: בעוד שקרופוט סבר כי לא עלו על 75 דונם, קתלין קניון (שהשתתפה אף היא במשלחת המנדטורית) סברה כי היו קרובים לממדים של העיר בתקופה הרומאית שעמדו על כ-640 דונם. הבניה הייתה משובחת, ונעשתה ב"בנייה יבשה" של אבנים משולבות ללא טין. נראה כי נעשתה בהשראת הפיניקים ואולי אף בעזרתם. בחדרי המחסנים נמצאו חרסי שומרון, אוסטריקונים בעברית הכתובים בדיו שחור שהיו למעשה תעודות משלוח של שמן ויין שהועלו כמס. שנהבים מיוחדים במינם נמצאו בארמון אחאב, והם נחשבים לממצאים החשובים ביותר בסיווג של אמנות זעירה מאותה תקופה.

לשיא תפארתה הגיע העיר בתקופה הרומית. בתקופה זו הוקמו בניני ציבור בחלקם על ידי הורדוס שקיבל את העיר מידי אוגוסטוס. בין הממצאים ניתן לציין את מקדש אוגוסטוס, מקדש האלה קורֶ‏ה, שנבנה על גבי שרידי מקדש הלני לאלה איזיס, אצטדיון, תיאטרון בקוטר 65 מטר, פורום ובזיליקה, וכן מערכות קברים שונות, חלקן חצובות בסלע, וחלקן בנויות כמאוזוליאום מאבני גזית ומקורה בכיפה. הכיפה נתמכת בפנדנטיבים, וזו הדוגמה הקדומה בעולם לשימוש בטכניקה זו.

קבר אחאב ואביו עמרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארכאולוגית נורמה פרנקלין, מאוניברסיטת תל אביב הביעה השערה לגבי מיקום הקברים בחפירות שומרון המקראית. בהרצאה בכנס מחקרי יהודה ושומרון במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ביוני 2007 היא הציגה תיאור של שני קברים שנחצבו מתחת לארמון מלכי ישראל בעיר שומרון. הקברים נחפרו לפני למעלה מ-100 שנה, על ידי משלחת מאוניברסיטת הרוורד הראשונה בין השנים 1908-1910 אך לא זוהו בתור כאלה. החוקרת סיפרה כי בהתאם לשיטת העבודה של המשלחת, היות שהיא חפרה בשטח שעובד על ידי חקלאים , היה עליה לפי החוק לחשוף בכל פעם רצועה צרה אחת של אדמה, ומיד לכסות אותה בסיום רישום הממצאים. וזאת כדי לא לפגוע יתר על המידה בפעילות החקלאית. בדו"חות שהותירה המשלחת היא מציגה שירטוט מלא של שני האולמות המאורכים - בעלי צורה מלבנית - בעלי קמרונות, העשויים להיות קברי המלכים. בביקור שערכה באתר היא הצליחה לחדור לקמרונות ולבחון את צורתם.

תחילה היא הבחינה בשרטוטים כי שניים מהמבנים , מתחת לארמון, שונים מהאחרים והם לא בורות מים כמו מבנים אחרים. ומסדרון חצוב בסלע הוליך אליהם. בניגוד לאחרים, שני המבנים האלה נראו כמו מערות קבורה בצורה מלבנית. המבנה שלהם ומיקומם דומים לקברים המלכותיים של מלכי אשור בחורסאבד (היא דור שרוכין בירת סרגון השני) ביניהם של סרגון השני. שם נמצאו קברי מלכים ושליטים שנחצבו בסלע מתחת לארמון המלוכה ובהם נמצאו תכשיטי זהב מעוצבים, כלי מלחמה ועוד.

תמיכה בהשערה היא מצאה במקרא, כאשר ישעיהו הנביא מציין את הנוהג של מלכי הגויים לעומת מלכי בית דוד:

Cquote2.svg

כָּל-מַלְכֵי גוֹיִם, כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד, אִישׁ בְּבֵיתוֹ.

Cquote3.svg
– פרק י"ד, י"ח

. החוקרת מעריכה כי מערה אחת היא של עמרי והשנייה של אחאב.

גן לאומי שומרון (סבסטיה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר החפירות הארכאולוגיות הוכרז כגן לאומי ונוהל על ידי רשות הטבע והגנים הלאומיים, והכניסה אליו הייתה בתשלום. במקום נבנו על ידי תושבי הכפר הסמוך סבסטיה מסעדות וחנויות מזכרות. שטח הגן כ-218 דונם. כיום הכניסה לגן הלאומי היא ללא תשלום, אך אפשרית רק במסגרת טיולים מאורגנים, בתיאום מראש עם צה"ל, ואיננה מתאפשרת למבקרים בודדים, למעט בזמנים מיוחדים כגון חול המועד פסח וסוכות, בהם הכניסה לרכבים פרטיים מאובטחת על ידי צה"ל.

ניתן לראות במקום שרידים מתקופות שונות ובעיקר את שרידי המבנים הציבוריים ומרכזי הפולחן מן התקופה ההרודיינית/רומית וכן קטעי ביצורים ומגדלים הלניסטיים. כמו כן קיימים היום שרידים של רחוב עמודים (קארדו) ששימש כמרכז מסחרי. רחוב זה מאוחר לתקופת הורדוס אך כנראה גם הורדוס הקים רחוב דומה.

באתר אפשר לראות את התיאטרון השלם ביותר מהתקופה הרומית בין אלה ששרדו במזרח התיכון.

סמוך לאתר הגן הלאומי נמצאת תחנת הרכבת סבסטיה בה חודשה ההתיישבות היהודית בשומרון בשנים 1974 -1976. סמוך למקום נמצאות ההתנחלות שבי שומרון ומדרשת השומרון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שומרון (עיר) בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נחמן אביגד, שומרון (העיר), האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, עמ' 1493
  2. ^ צילה וזהר לפיד, שומרון- סבסטיה בירת ממלכת ישראל טבע הדברים, 158, דצמבר 2009