שומרון (עיר)

שרידים מיסודות ארמון אחאב - בחלק העליון לאורך

שומרון היא עיר קדומה בארץ ישראל. בירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס. האתר הארכאולוגי של העיר שומרון נמצא ליד לכפר הפלסטיני סבסטיה שבהרי השומרון שבשמו השתמר השם "סבסטי" (Sebaste), כפי שנקראה על ידי הורדוס שבנה אותה מחדש.‏ כיום האתר נמצא בתחום הרשות הפלסטינית.‏

היסטוריה

רחוב עמודים בחורבות שומרון. תצלום משנת 1925 לערך.

שרידי מבנים בשומרון

קטע שבוץ עשוי שנהב לרהיט. מתאר את האלות איזיס ונפתיס, משומרון מהמאות ה-9 עד ה-8 לפנה"ס. מוזיאון ישראל

כניסה לאולם מלבני תת-קרקעי - בו היו לפי ההשערה קברי עמרי ואחאב

על-פי ספר מלכים ייסד את העיר עמרי מלך ישראל:

	"וַיִּקֶן אֶת הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת הָהָר וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר אֲשֶׁר בָּנָה עַל שֶׁם שֶׁמֶר אֲדֹנֵי הָהָר שֹׁמְרוֹן."
– מלכים-א' טז, כד

בנו של עמרי המלך אחאב ביצר את העיר ובנה בה בניינים מפוארים. אחד מבנינים אלה הוא בית השן, בניין מפואר המעוטר בניבי פילים. שרידי בניין זה התגלו בחפירות ארכאולוגיות. העיר נחרבה בשנת 721 לפנה"ס תוך כדי כיבוש הארץ על ידי צבאות האשורים.

שומרון איבדה לחלוטין את צביונה היהודי-שומרוני לאחר כיבוש הארץ על ידי אלכסנדר מוקדון והעיר נהפכה לעיר יוונית הלנית. תושביה היוונים של העיר שיבשו את שמה לסמריה שם שנשאר שגור בשפות הזרות עד היום, העיר נחרבה עם כיבושה על ידי יוחנן הורקנוס.

בתקופתו של הורדוס נבנתה שומרון מחדש כעיר רומית מפוארת שנקראה סבסטיאה על שם הקיסר אוגוסטוס ("סבסטי" Σεβαστη היה כינויו היווני של אוגוסטוס). זה היה אחד ממפעלי הבנייה המרשימים של הורדוס. הורדוס, שייחס חשיבות למיקומה של העיר בלב שטחי שלטונו, החליט לפתח אותה ואף יישב בה חיילים משוחררים שהבטיחו את נאמנותה של העיר למלך. לשם כך הוקפה שומרון בחומה שאורכה כ 3,500מ' ובמרכזה נבנה מקדש מפואר בשם אוגוסטאום על שם ולכבוד הקיסר אוגוסטוס. לכבודו, בדומה לנמל קיסריה, הקדיש את העיר ושינה את שמה לסבסטוס (שמו היווני של אוגוסטוס). כמו כן הקים הורדוס בעיר מבנים האופייניים לעיר רומית: אצטדיון, פורום ותיאטרון. העיר קשורה גם למסעותיהם של ישו ועמיתיו כאתר מרכזי בציר ההר בין ירושלים לנצרת.

ארכאולוגיה

בשומרון נעשו מספר חפירות. הראשונה בין השנים 1908-1910 מטעם אוניברסיטת הרווארד. מנהל החפירה היה ג'ורג' אנדרו רייזנר ששכר את שירותיו של גוטליב שומכר כדי שיסייע לו בחפירה, לאחר שלא היה מרוצה מעבודתו, פיטרו, והביא במקומו את קלרנס פישר שחפר לפני כן במסופוטמיה. בחפירה נחשף האגף המערבי של מצודת מלכי ישראל מימי עמרי ויהוא.

החפירה השנייה התבצעה בשנים 1931- 1935, והשתתפו בה חוקרים מחמישה מוסדות: אוניברסיטת הרווארד, הקרן לחקר ארץ ישראל, בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים והאוניברסיטה העברית. ניהל את החפירות ג'ון וינטר קרופוט, מנהל בית הספר הבריטי לארכאולוגיה, וסייעה לצידו אשתו הבוטנאית גרייס קרופוט. בחפירה התברר כי העיר חרבה פעמים רבות, ובכל פעם שנבנתה מחדש פורקו כל בנייניה והיא נבנתה מחדש על הסלע באמצעות אבנים מהבניינים הישנים, דבר שהקשה על הבחנה בין השכבות השונות.

בין השנים 1965- 1967 נערכו חפירות מצומצמות מטעם אגף העתיקות הירדני בראשות ז' זיאדין, בעיקר באזור התיאטרון ומקדש אוגוסטוס.

מהתקופה הישראלית נמצא כי היו עיר עליונה (אקרופוליס) ותחתונה. ממדיה שנויים במחלוקת: בעוד שקרופוט סבר כי לא עלו על 75 דונם, קתלין קניון (שהשתתפה אף היא במשלחת המנדטורית) סברה כי היו קרובים לממדים של העיר בתקופה הרומאית שעמדו על כ-640 דונם. הבניה הייתה משובחת, ונעשתה ב"בנייה יבשה" של אבנים משולבות ללא טין. נראה כי נעשתה בהשראת הפיניקים ואולי אף בעזרתם. בחדרי המחסנים נמצאו חרסי שומרון, אוסטריקונים בעברית הכתובים בדיו שחור שהיו למעשה תעודות משלוח של שמן ויין שהועלו כמס. שנהבים מיוחדים במינם נמצאו בארמון אחאב, והם נחשבים לממצאים החשובים ביותר בסיווג של אמנות זעירה מאותה תקופה.

לשיא תפארתה הגיע העיר בתקופה הרומית. בתקופה זו הוקמו בניני ציבור בחלקם על ידי הורדוס שקיבל את העיר מידי אוגוסטוס. בין הממצאים ניתן לציין את מקדש אוגוסטוס שנבנה על ידי הורדוס כתודה לקיסר, מקדש האלה קורֶ‏ה שנבנה על גבי שרידי מקדש קדום לאלה איזיס מהתקופה ההלניסטית, האצטדיון שהיה לו קשר למקדש, התיאטרון שקוטרו החיצוני היה כ-65 מטר, הפורום והבזיליקה, וכן מערכות קברים שונות, חלקן חצובות בסלע, וחלקן בנויות כמאוזוליאום, בנוי באבני גזית ומקורה בכיפה. הכיפה נתמכת בפנדנטיבים, וזו הדוגמה הקדומה בעולם לשימוש בטכניקה זו.

קבר אחאב ואביו עמרי

הארכאולוגית נורמה פרנקלין, מאוניברסיטת תל אביב הביעה השערה לגבי מיקום הקברים בחפירות שומרון המקראית. בהרצאה בכנס מחקרי יהודה ושומרון במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ביוני 2007 היא הציגה תאור של שני קברים שנחצבו מתחת לארמון מלכי ישראל בעיר שומרון. הקברים נחפרו לפני למעלה מ-100 שנה, על ידי משלחת מאוניברסיטת הרוורד הראשונה בין השנים 1908-1910 אך לא זוהו בתור כאלה. החוקרת סיפרה כי בהתאם לשיטת העבודה של המשלחת, היות שהיא חפרה בשטח שעובד על ידי חקלאים , היה עליה לפי החוק לחשוף בכל פעם רצועה צרה אחת של אדמה, ומיד לכסות אותה בסיום רישום הממצאים. וזאת כדי לא לפגוע יתר על המידה בפעילות החקלאית. בדו"חות שהותירה המשלחת היא מציגה שירטוט מלא של שני האולמות המאורכים - בעלי צורה מלבנית - בעלי קמרונות, העשויים להיות קברי המלכים. בביקור שערכה באתר היא הצליחה לחדור לקמרונות ולבחון את צורתם.

תחילה היא הבחינה בשרטוטים כי שניים מהמבנים , מתחת לארמון, שונים מהאחרים והם לא בורות מים כמו מבנים אחרים. ומסדרון חצוב בסלע הוליך אליהם. בניגוד לאחרים, שני המבנים האלה נראו כמו מערות קבורה בצורה מלבנית. המבנה שלהם ומיקומם דומים לקברים המלכותיים של מלכי אשור בחורסאבד (היא דור שרוכין בירת סרגון השני) ביניהם של סרגון השני. שם נמצאו קברי מלכים ושליטים שנחצבו בסלע מתחת לארמון המלוכה ובהם נמצאו תכשיטי זהב מעוצבים, כלי מלחמה ועוד.

תמיכה בהשערה היא מצאה במקרא, כאשר ישעיהו הנביא מציין את הנוהג של מלכי הגויים לעומת מלכי בית דוד:

	כָּל-מַלְכֵי גוֹיִם, כֻּלָּם שָׁכְבוּ בְכָבוֹד, אִישׁ בְּבֵיתוֹ.
– פרק י"ד, י"ח

. החוקרת מעריכה כי מערה אחת היא של עמרי והשני היא של אחאב.

גן לאומי שומרון (סבסטיה)

אתר החפירות הארכאולוגיות הוכרז כגן לאומי ונוהל על ידי רשות הטבע והגנים הלאומיים, והכניסה אליו הייתה בתשלום. במקום נבנו על ידי תושבי הכפר הסמוך סבסטיה מסעדות וחנויות מזכרות. שטח הגן כ-218 דונם. כיום הכניסה לגן הלאומי היא ללא תשלום, אך אפשרית רק במסגרת טיולים מאורגנים, בתיאום מראש עם צה"ל, ואיננה מתאפשרת למבקרים בודדים.

ניתן לראות במקום שרידים מתקופות שונות ובעיקר את שרידי המבנים הציבוריים ומרכזי הפולחן מן התקופה ההרודיינית/רומית וכן קטעי ביצורים ומגדלים הלניסטיים. כמו כן קיימים היום שרידים של רחוב עמודים (קארדו) ששימש כמרכז מסחרי. רחוב זה מאוחר לתקופת הורדוס אך כנראה גם הורדוס הקים רחוב דומה.

באתר אפשר לראות את התיאטרון השלם ביותר מהתקופה הרומית בין אלה ששרדו במזרח התיכון.

סמוך לאתר הגן הלאומי נמצאת תחנת הרכבת סבסטיה בה חודשה ההתיישבות היהודית בשומרון בשנים 1974 -1976. סמוך למקום נמצאות ההתנחלות שבי שומרון ומדרשת השומרון.

לקריאה נוספת

• האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, משרד הביטחון והוצאת כרטא, כרך 4 עמ' 1493-1503
• יוסף אבירם (עורך), ארץ שומרון - הכינוס הארצי השלושים לידיעת הארץ, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תשל"ד
• עמוס פרומקין, מערכת אספקת המים של שומרון-סבסטיה, אמות מים קדומות בארץ ישראל- קובץ מאמרים, בעריכת דוד עמית, יזהר הירשפלד ויוסף פטריך, הוצאת יד בן צבי, 1989
• על אמות המים של ירושלים ראה מדריך ישראל החדש, כרך 11: "הרי יהודה", עמ' 63-70.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שומרון (עיר) בוויקישיתוף

• גן לאומי סבסטיה - באתר "טבע ונופים בישראל"
• צילה וזהר לפיד, ‏שומרון-סבסטיה: בירת ממלכת ישראל, "טבע הדברים" 158
• רשות הטבע והגנים - גן לאומי שומרון (סבסטיה)
• תל שומרון באתר עידן התנ"ך
• סיור וירטואלי (מצולם) באתר העתיקות
• תמונות מסבסטיה
• תמונות עדכניות של גן לאומי שומרון באתר 'רשימות', אוקטובר 2009
• ורד נעם, ‏מביקורת הנוסח לשחזור היסטורי: לתולדותיהם של שלושה מקומות בארץ-ישראל, קתדרה 104, יוני 2002, עמ' 18-7
• בצלאל בר-כוכבא, ‏כיבוש העיר שומרון בידי יוחנן הורקנוס: העילה להטלת המצור, היישוב היהודי בחבל עקרבא והריסת העיר סמאריה, קתדרה 106, דצמבר 2002, עמ' 34-7 (דיון היסטורי בסיפור כיבוש העיר בספרו של יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים)

הערות שוליים

_{קואורדינטות: 32°16′35″N 35°11′20″E}