שער ברנדנבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער ברנדנבורג בלילה.
הקוודריגה בראשו של השער.
חזית השער.

שער ברנדנבורג (גרמנית: Brandenburger Tor) הוא שער ניצחון אשר מהווה כיום את אחד מסמליה החשובים ביותר של ברלין, גרמניה, ובמשך השנים, מאז הקמתו ב-1788, שימש משטרים רבים כסמל לשלטונם, תוך שינויים רבים בתפקודו ובסמליו החיצוניים.

השער ממוקם בכיכר פריז (פאריזר פלאץ) והוא השער היחיד שנותר מתוך מספר שערים שבעבר שימשו ככניסה ראשית לעיר.

מבנה השער[עריכת קוד מקור | עריכה]

השער מתנשא לגובה של 26 מטרים, רוחבו 65.5 מטרים ועוביו 11 מטרים. השער מעוצב בהשראת הפרופילאה, ששימש ככניסה לאקרופוליס באתונה, יוון והיווה חלק מגישה אדריכלית רחבה יותר של הקלאסיציזם שהייתה נפוצה באותה תקופה ושאבה אלמנטים רבים מהתקופה היוונית.

השער כולל 12 עמודים דורים המתנשאים לגובה של 15 מטרים ובקוטר של מטר וחצי, שישה בכל צד, אשר דרכו מתאפשרים חמישה מעברים, אף על פי שבעת פתיחתו הורשה שימוש בשני מעברים בלבד. כיום השער פתוח להולכי רגל בלבד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שער ברנדנבורג הוזמן על ידי פרידריך וילהלם השני כסימן לשלום, ונבנה בין השנים 1788 - 1791 על ידי קארל גוטהארד לאנגהאנס.

על קצהו העליון של השער, הוצבה קוודריגה, מרכבה המובלת על ידי ארבעה סוסים, כאשר אלת הניצחון נושאת ענף זית רוכבת בה, אך היא נבזזה על ידי נפוליאון בשנת 1806 ונלקחה לפריז לאחר כיבוש ברלין. הקוודריגה הושבה ב-1814, אך ענף הזית הוחלף לצלב ברזל ועל הכרכרה רוכבת ניקה, אלת הניצחון.

עם עליית השלטון הנאצי, שימש השער כסמל לכוחם והינו המבנה היחידי ששרד, מלבד האקדמיה לאמנות בכיכר פאריזר עד שנת 1945. השער שופץ לאחר המלחמה, אך ב-13 באוגוסט 1961, עם בניית חומת ברלין, נהפך האזור לשטח סגור. ב-14 באוגוסט השער נסגר לתנועה ונאסר כל מעבר בין צידה המזרחי לצידה המערבי. החיילים המזרח גרמניים היו היחידים שיכלו להתקרב לשער.

ב-12 ביוני 1982, נשיא ארצות הברית, רונלד רייגן, נאם בצידה המערבי של החומה לאנשי מערב גרמניה, כאשר למעשה הנאום כוון גם לצידה המזרחי ולאנשיה.

28 שנים לאחר בנייתה, נפלה חומת ברלין ב-1989, וב-22 בדצמבר, כחודש וחצי לאחר נפילתה, נפתח השער מחדש.

ב-21 בדצמבר 2000, בעלות של קרוב ל-3 מיליון דולר, שופץ ושומר השער. בנוסף, כאחד מסמליה של גרמניה, מוטבע השער על מטבעות אירו גרמנים בסך 10 אירו-סנט, 20 אירו-סנט ו-50 אירו-סנט וכיום הוא פתוח לתנועה ומשמש כאתר תיירות וכאחד מסמליה החשובים ביותר של העיר ברלין.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]