שפות הודו-איראניות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שפות הודו-איראניות, הידועות גם כ"שפות אַ‏רִיּ‏וֹ‏ת", הן קבוצת שפות מהקדומות, הגדולות והחשובות שיש במשפחת השפות ההודו-אירופיות. הן מדוברות בדרום אסיה, מדרום הרי אורל וחופי הים הכספי במערב, דרך איראן, אפגניסטן ופקיסטן, ועד הודו ובנגלדש.

ככל הנראה מקורן של שפות אלה הוא באפגניסטן ובמהלך התפתחותן הן נפרדו לארבע קבוצות: שפות הודו-אריות, שפות איראניות, שפות דרדיות ושפות נוריסטניות. דובריהן נעו בעיקר דרומה, מזרחה ומערבה ורק מעט שפות עברו צפונה. יש הקושרים את התפשטותן במרחב זה עם המצאת המרכבה.

השפות מתחלקות כך: