בוכרית
| בוכרית (бухорӣ, בוכרית) | |
|---|---|
| מדינות שבהן השפה מדוברת: | ישראל, ארצות הברית, טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, אפגניסטן |
| אזורים שבהם השפה מדוברת: | |
| סך כל הדוברים: | כ-110,000 |
| מספר הדוברים שזאת שפת אמם: | |
| שיטת הכתב: | אלפבית עברי, אלפבית קירילי |
| סיווג משפחתי: | שפות הודו אירופיות שפות הודו-איראניות |
| מעמד רשמי | |
| שפה רשמית במדינות: | אין |
| שפה רשמית בארגונים: | אין |
| גוף מפקח: | אין |
| ראו גם: שפה • רשימת שפות | |
בוכרית או בוכורית (אלפבית קירילי бухорӣ - "בוכורי", אלפבית ערבי بخاری - "בוכרי") היא ניב טג'יקי, שבתורה היא אחד הניבים המודרניים של השפה הפרסית. בוכרית מדוברת בפי יהודי העיר בוכרה שבאוזבקיסטן, ומספר דובריה כיום מוערך בכ-110,000[1]. כ-50,000 מהם מתגוררים בישראל וכ-10,000 נוספים עדיין גרים בבוכרה ובסביבתה. יתר דוברי הבוכרית מתגוררים בעיקר בארצות הברית.
כמו יתר הניבים הפרסיים המודרניים הבוכרית מבוססת על הפרסית הקלאסית, והיא שאלה מספר גדול של מילים מעברית, ובמידה קטנה יותר גם מאוזבקית ורוסית. קיימים קווי דמיון בין בוכרית וג'ידי (פרסית-יהודית; Judæo-Persian), ודוברי בוכרית וטג'יקית יכולים להבין אלה את אלה. בוכרית מכונה גם "טג'יקית-יהודית" (רוסית Еврейско-таджикский диалект; אנגלית Judæo-Tajik).
באופן מסורתי ובדומה לשפות יהודיות אחרות, נכתבה בוכרית באלפבית עברי. בלחץ השלטונות הסובייטיים היא החלה נכתבת, כמו טג'יקית, באלפבית לטיני, החל בשנות ה-20 של המאה ה-20, והחל מ-1940 באלפבית קירילי. באותו מועד נסגרו בתי הספר היהודיים במרכז אסיה הסובייטית ונסגר תיאטרון שפעל כ-10 שנים, והשימוש באלפבית העברי התייחד רק לתפילה ולשימושי קודש. רוב הפרסומים בבוכרית החל משנות ה-40 של המאה ה-20 נעשו באלפבית קירילי, ורוב דוברי הבוכרית לא שלטו שוב בקריאת אות עברית.
רשת רק"ע של קול ישראל משדרת בבוכרית מדי יום בין השעות 14:45 ו-15:00[2].
[עריכה] קישורים חיצוניים
[עריכה] הערות שוליים
| שפות וניבים יהודיים | ||
|---|---|---|
| שפות אפרו-אסיאתיות | ||
| שפות שמיות | ||
| עברית |
עברית מקראית • העברית בתקופת בית שני • לשון חז"ל • תקופת הביניים של העברית • עברית ישראלית |
|
| הגיית העברית | ||
| ארמית |
ארמית מקראית • ארמית בבלית • ארמית גלילית • ארמית התרגום • ארמית שומרונית • ארמית חדשה צפון-מזרחית (כורדית-יהודית) • לישאנא דידן • לישאניד דינן • נאש דידן |
|
| ערבית |
ערבית יהודית • עיראקית יהודית • מרוקאית יהודית • טריפוליטנית • טוניסאית • תימנית |
|
| שפות שמיות דרומיות | ||
| שפות אפרו-אסיאתיות אחרות | ||
| שפות כושיות | ||
| שפות ברבריות | ||
| שפות הודו-אירופיות | ||
| שפות גרמאניות | ||
| אנגלית | ||
| שפות רומאניות יהודיות |
איטלקית יהודית • אראגונית יהודית • חכיתיה • טטואני • לאדינו • לטינית יהודית • פורטוגזית יהודית • פרובנסלית יהודית • צרפתית יהודית • קטלאנית יהודית |
|
| שפות איראניות |
איספאהנית יהודית • בוכרית • ג'והורי • גולפאיגנית • ג'ידי • חמדאנית יהודית • יאזדית יהודית • קרמנית יהודית • קשאנית יהודית • שיראזית יהודית |
|
| אחרות |
יווניטיקה (יוונית) • צ'כית יהודית (סלאבית) • מרטהי יהודית (הודו-ארית) |
|
| קבוצות אחרות | ||
| שפות טורקיות | ||
| שפות דראווידיות | ||
| שפות כרתווליות | ||
| קטגוריה: שפות יהודיות | ||
