בוכרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בוכרית (бухорӣ, בוכרית)
מדינות בהן מדוברת: ישראל, ארצות הברית, טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, אפגניסטן
סך כל הדוברים: כ-110,000
דוברי שפת אם:
כתב: אלפבית עברי, אלפבית קירילי
סיווג משפחתי: הודו-אירופית
הודו-איראנית
איראנית
מערבית
דרום-מערבית
פרסית
טג'יקית
בוכרית
מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: אין
שפה רשמית בארגונים: אין
גוף מפקח: אין
ראו גם: שפהרשימת שפות

בוכרית או בוכורית (אלפבית קירילי бухорӣ - "בוכורי", אלפבית ערבי بخاری - "בוכרי") היא ניב טג'יקי, שבתורו הוא אחד הניבים המודרניים של השפה הפרסית. בוכרית מדוברת בפי יהודי העיר בוכרה שבאוזבקיסטן, ומספר דובריה כיום מוערך בכ-110,000‏‏[1]. כ-50,000 מהם מתגוררים בישראל וכ-10,000 נוספים עדיין גרים בבוכרה ובסביבתה. יתר דובריה מתגוררים בעיקר בארצות הברית.

כיתר הניבים הפרסיים המודרניים הבוכרית מבוססת על הפרסית הקלאסית, והיא שאלה מספר מלים גדול מעברית, ובמידה קטנה יותר גם מאוזבקית ורוסית. קיימים קווי דמיון בין בוכרית וג'ידי (פרסית-יהודית; Judæo-Persian), ודוברי בוכרית וטג'יקית יכולים להבין אלה את אלה. בוכרית מכונה גם "טג'יקית-יהודית" (רוסית Еврейско-таджикский диалект; אנגלית Judæo-Tajik).

באופן מסורתי וכשפות יהודיות אחרות, נכתבה השפה באלפבית עברי. בלחץ השלטונות הסובייטיים היא החלה נכתבת, כטג'יקית, באלפבית לטיני, החל בשנות ה-20 של המאה ה-20, והחל מ-1940 באלפבית קירילי. באותו מועד נסגרו בתי הספר היהודיים במרכז אסיה הסובייטית ותיאטרון שפעל כ-10 שנים, והשימוש באלפבית העברי התייחד רק לתפילה ולשימושי קודש. רוב הפרסומים בבוכרית החל משנות ה-40 של המאה ה-20 נעשו באלפבית קירילי, ורוב דוברי הבוכרית לא שלטו שוב בקריאת אות עברית.

רשת רק"ע של קול ישראל משדרת בבוכרית מדי יום בין השעות 14:45 ו-15:00‏‏[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]