בוכרית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בוכרית (бухорӣ, בוכרית)
מדינות שבהן השפה מדוברת: ישראל, ארצות הברית, טג'יקיסטן, אוזבקיסטן, אפגניסטן
אזורים שבהם השפה מדוברת:
סך כל הדוברים: כ-110,000
מספר הדוברים שזאת שפת אמם:
שיטת הכתב: אלפבית עברי, אלפבית קירילי
סיווג משפחתי: שפות הודו אירופיות

 שפות הודו-איראניות
  שפות איראניות
   איראניות מערביות
    איראניות דרום-מערביות
     פרסית
      טג'יקית
       בוכרית

מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: אין
שפה רשמית בארגונים: אין
גוף מפקח: אין
ראו גם: שפהרשימת שפות

בוכרית או בוכורית (אלפבית קירילי бухорӣ - "בוכורי", אלפבית ערבי بخاری - "בוכרי") היא ניב טג'יקי, שבתורה היא אחד הניבים המודרניים של השפה הפרסית. בוכרית מדוברת בפי יהודי העיר בוכרה שבאוזבקיסטן, ומספר דובריה כיום מוערך בכ-110,000‏[1]. כ-50,000 מהם מתגוררים בישראל וכ-10,000 נוספים עדיין גרים בבוכרה ובסביבתה. יתר דוברי הבוכרית מתגוררים בעיקר בארצות הברית.

כמו יתר הניבים הפרסיים המודרניים הבוכרית מבוססת על הפרסית הקלאסית, והיא שאלה מספר גדול של מילים מעברית, ובמידה קטנה יותר גם מאוזבקית ורוסית. קיימים קווי דמיון בין בוכרית וג'ידי (פרסית-יהודית; Judæo-Persian), ודוברי בוכרית וטג'יקית יכולים להבין אלה את אלה. בוכרית מכונה גם "טג'יקית-יהודית" (רוסית Еврейско-таджикский диалект; אנגלית Judæo-Tajik).

באופן מסורתי ובדומה לשפות יהודיות אחרות, נכתבה בוכרית באלפבית עברי. בלחץ השלטונות הסובייטיים היא החלה נכתבת, כמו טג'יקית, באלפבית לטיני, החל בשנות ה-20 של המאה ה-20, והחל מ-1940 באלפבית קירילי. באותו מועד נסגרו בתי הספר היהודיים במרכז אסיה הסובייטית ונסגר תיאטרון שפעל כ-10 שנים, והשימוש באלפבית העברי התייחד רק לתפילה ולשימושי קודש. רוב הפרסומים בבוכרית החל משנות ה-40 של המאה ה-20 נעשו באלפבית קירילי, ורוב דוברי הבוכרית לא שלטו שוב בקריאת אות עברית.

רשת רק"ע של קול ישראל משדרת בבוכרית מדי יום בין השעות 14:45 ו-15:00‏[2].

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים


כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא