שפות רשמיות בהודו

		יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

השפות הרשמיות של הודו כפדרציה הן הינדי ואנגלית. אך קיימות אלפי שפות וניבים מדוברים, רשמיים או לאומיים ב28 המדינות השונות של הודו.

מגוון השפות הטבעיות המדוברות בהודו על ידי לאומים שונים רב ביותר. שפות אלו כוללות מספר שפות עיקריות שכל אחת מהן מדוברת על ידי מיליון איש לפחות, כמה מאות שפות שונות (שלכל אחת לפחות עשרת אלפים דוברים) וכ-2000 ניבים ידועים. חוקת הודו קבעה את השימוש בהינדי ובאנגלית כשתי השפות שאיתן אפשר לתקשר בין גופי הממשלה. בנוסף, היא סיווגה קבוצה של 22 "שפות מתוכננות" שהן השפות שהמדינות השונות המרכיבות את הודו יכולות לאמץ באופן רשמי למטרות מנהל, וכן כאמצעי תקשורת בין הממשל המקומי לממשל הלאומי, וכן עבור בחינות שנערכות עבור כניסה לשרות הממשלתי.

על פי נוסח החוקה חדלה האנגלית לשמש כ"שפה רשמית" (במקביל להינדי) ב-1965. על פי התכנון הייתה האנגלית אמורה אחר־כך לשמש כ"שפה שותפה רשמית נוספת", עד המועד בו ועדה שנבחרה כחוק תחליט על מעבר מלא להינדי, על פי בחינה תקופתית. מחאות של כמה מדינות בהודו, בהן באופן היסטורי מעולם לא דיברו הינדי, הבולטת בהן היא טאמיל נאדו, הובילו לכך ששיטת "שתי השפות" עדיין קיימת. בשל התיעוש מהיר וההשפעה הרבה של החברות הרב־לאומיות על הכלכלה, ממשיכה האנגלית להיות פופולרית ומשמשת כאמצעי תקשורת רב־השפעה בממשל ובעסקים, והצעדים שנעשו להחליף אותה הופסקו למעשה.

שפות רשמיות (ממשל פדרלי)

• אנגלית
• הינדי

שפות לאומיות מוכרות (רשימה מתוכננת לשימוש רשמי)

• אורדו (שפה רשמית של ג'אמו וקשמיר).
• אורייה (שפה רשמית של אוריסה).
• אסאמית (שפה רשמית של אסאם).
• בנגלית (השפה הרשמית של טריפורה ומערב בנגל).
• בודו (שפה רשמית של אסאם).
• גוג'ראטית (שפה רשמית של דאדרה ונאגאר האבלי, דאמן ודיו, וגוג'אראט).
• דוגרי (שפה רשמית של ג'אמו וקשמיר).
• הינדי (שפה רשמית של איי אנדמן וניקובר, ביהאר, צ'אנדיגר, צ'טיסגרה, דלהי, האריאנה, הימאצ'אל פראדש, ג'הרקאנד, מאדהיה פראדש, ראג'סטאן, אוטר פראדש ואוטראנצ'ל).
• טלוגו (שפה רשמית של אנדרה פראדש).
• טאמילית (שפה רשמית של טאמיל נאדו ופונדיצ'רי).
• מאיטילי (שפה רשמית של ביהאר).
• מרטהי (שפה רשמית של מהרשטרה).
• מלאיאלאם (שפה רשמית של קרלה ולקשאדוויפ)
• מניפורית (שפה רשמית של מניפור).
• נפאלי (שפה רשמית של סיקים).
• סאנטלי (שפת אדיוואסי בביהאר, צ'טיסגאר, ג'הרקנד ואוריסה)
• סינדהי מדוברת בפקיסטן נשארה כשפה רשמית אחרי חלוקת הודו
• סנסקריט.
• פנג'אבי (שפה רשמית של פנג'אב).
• קאנדה (שפה רשמית של קארנאטקה).
• קונקאני (שפה רשמית של גואה).
• קשמירית (שפה רשמית של ג'אמו וקשמיר)

שפות נפוצות אחרות בהודו (מעל 5 מיליון דוברים אך ללא מעמד רשמי)

• אוואדית (נחשבת לרוב כניב של הינדי).
• בוג'פורית (שפה בביהאר נחשבת לרוב כניב של הינדי).
• בונדלית (נחשבת לרוב כניב של הינדי).
• ביהלית (שבטי הביהילי).
• גונדית (שבטי הגונדי).
• האריאנבית (שפה בהאריאנה, נחשבת לרוב כניב של הינדי).
• הינדוסטנית (תערובת של הינדי ואורדו. שפה זו בשימוש בצפון הודו).
• טולואית (שפתם של בני הטולו בקארנאטקה וקארלה).
• מאגאהית (שפה בדרום ביהאר נחשבת לרוב כניב של הינדי).
• צ'טיסגרית (שפה בצ'טיסגרה, נחשבת לרוב כניב של הינדי)
• קודאבה (מדוברת במחוז קודאגו שבקארנאטקה).
• קוטצ'ית (שפה של מחוז קוטץ בגוג'ראט).
• קנוג'ית (שפה באוטר פראדש, נחשבת לרוב כניב של הינדי).
• ראג'סטאנית (שפה בראג'סטאן)

קישורים חיצוניים

• מחלקת השפה הרשמית (DOL) - האתר הרשמי המתאר את התהליכים הקשורים ל"חוק השפות הרשמיות" והתיקונים שחלו בו.
• המכון המרכזי לשפות הודיות – אתר ממשלתי מקיף המציע מידע מפורט על השפות בהודו.
• אתנולוג דו"ח אתנולוגי על השפות בהודו.