גואה
.svg) |
|
| עיר בירה | פאנאג'י |
| העיר הגדולה ביותר | ואסקו דה גאמה (עיר) |
| שפות רשמיות | קונקאני |
| שטח | 3,702 קמ"ר (28) |
| אוכלוסייה (2001) | |
| - סה"כ | 1.4 מיליון (25) |
| - צפיפות | 363/קמ"ר (8) |
| אזור זמן | UTC +5.5 |
| קואורדינטות | |
| קיצורים | |
| - ISO 3166-2 | IN-GA |
| אתר אינטרנט | goagovt.nic.in |
גואה (गोवा) היא המדינה הקטנה ביותר בהודו, שטחה 3,702 קמ"ר. אוכלוסיית גואה מונה 1.34 מיליון תושבים. כמחצית מהאוכלוסייה בגואה הינה עירונית והמחצית השנייה כפרית, שעור האנאלפביתים במדינה זו קטן מ-20 אחוז.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
גואה נשלטה על ידי שליטים רבים. בין תחילת המאה ה-16 לשנות השישים של המאה ה-20 שימשה גואה כמושבת בירה לאימפריה הקולוניאלית הפורטוגזית בזירת האוקיינוס ההודי והמזרח הרחוק. שלטונם נמשך משנת 1510 ועד 1961, כאשר תנועה פוליטית שהחלה עם עצמאות הודו ב-1947 הובילה בסופו של דבר לשחרור גואה על ידי הצבא ההודי ב-19 בדצמבר 1961, יחד עם שחרור העיר דמאן (Daman) והאי דיו (Diu) שלחופי הודו. גואה קיבלה מעמד של מדינה באיחוד ההודי ב-30 במאי 1987.
[עריכה] פוליטיקה
מושל גואה הנוכחי (ממונה על ידי נשיא הודו) הוא סאנאיאנגבה צ'ובאטושי ג'אמיר וראש השרים (ראש מפלגת השלטון, שנבחר בבחירות הכלליות של גואה) הנוכחי הוא פראטאפסינג ראנה.
מלבד שפתה הרשמית, הקונקאני, שפות נוספות המדוברות בגואה הן מרטהי, הינדי, פורטוגזית ואנגלית.
[עריכה] כלכלה
כלכלת גואה נשענת ברובה על תיירות, תיירים מרחבי הודו ומרחבי העולם מגיעים לחופשה בחופיה, ובהם ישראלים רבים בכל חתכי הגילאים והמעמדות הסוציו-אקונומיים. במהלך שנות התשעים ועד השנים הראשונות של שנות האלפיים נהגו הבאים להשתתף במסיבות הירח המלא (Full Moon) בהן האזור התפרסם.
[עריכה] גאוגרפיה
הטמפרטורה בגואה נעה בין 21-33 מעלות צלזיוס במשך כל השנה, ויורדים בה כ-3,200 מילימטר גשם בשנה, בין החודשים יוני לספטמבר.
בגואה שני מחוזות - צפון גואה ודרום גואה. אורך קו החוף של גואה הוא 101 ק"מ.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
| המדינות והטריטוריות של הודו | ||
|---|---|---|
| מדינות |
אוטר פראדש • אוטראקהאנד • אוריסה • אנדרה פראדש • אסאם • ארונצ'אל פראדש • ביהר • ג'אמו וקשמיר • ג'הרקאנד • גואה • גוג'אראט • הימאצ'אל פראדש • הריאנה • טאמיל נאדו • טריפורה • מאדהיה פראדש • מאניפור • מגהלאיה • מהאראשטרה • מיזוראם • מערב בנגל • נאגאלנד • סיקים • פנג'אב • צ'האטיסגאר • קארנאטקה • קרלה • ראג'סטאן |
 |
| טריטוריות איחוד |
איי אנדמן וניקובר • דאדרה ונאגר הבלי • דאמאן ודיו • טריטוריית הבירה הלאומית דלהי • לקשאדוויפ • פודוצ'רי • צ'אנדיגאר |
|
 |
||
|---|---|---|
| צפון אפריקה |
אגוז (1506-1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458-1550) • ארזילה (1471-1550, 1577-1589) • אזמור (1513-1541) • סאוטה (1415-1640) • מזאגאן (1485-1550, 1506-1769) • אסואירה (1506-1525) • ספים (1488-1541) • אגאדיר (1505-1769) • טנג'יר (1471-1662) • ואדאן (1487-אמצע המאה ה-16) |
|
| אפריקה שמדרום לסהרה: |
אקרה (1557-1578) • אנגולה (1575-1975) • אנובון (1474-1778) • ארגן (1455-1633) • קבינדה (1883-1975) • כף ורדה (1642-1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482-1637) • ביוקו (1478-1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482-1642) • גינאה ביסאו (1879-1974) • מלינדה (1500-1630) • מומבסה (1593-1698, 1728-1729) • מוזמביק (1501-1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505-1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680-1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753-1975 • סוקוטרה (1506-1511) • זנזיבר (1503-1698) • זיגינשור (1645-1888) |
|
| מערב אסיה: |
בחריין (1521-1602) • הורמוז (1515-1622) • מאסקט (1515-1650) • בנדר אבאס (1506-1615) |
|
| תת היבשת ההודית: |
ציילון הפורטוגזית (1518-1658) • לקשאדוויפ (1498-1545) • האיים המלדיביים (1518-1521, 1558-1573) • וסאי-ויראר (1535-1739); מומבאי (1534-1661); קז'יקוד (1512-1525); קנאנור (1502-1663); צ'אול (1521-1740); צ'יטגונג (1528-1666); קוצ'י (1500-1663); קנור (1536-1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779-1954); דמאן (1559-1962); דיו (1535-1962); גואה וגואה העתיקה (1510-1962); הוגלי (1579-1632); נגפטינאם (1507-1657); פוליקאט (1518-1619); קולאם (1502-1661); סלסט (1534-1737); מצ'יליפטנאם (1598-1610); מנגלור (1568-1659); סוראט (1540-1612); טהואוטהוקודי (1548-1658); סן תומא דה מליאפור (1523-1662; 1687-1749) |
|
| מזרח אסיה: |
איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה-16 עד המאה ה-19) • מקאו (1557-1999) • מקאסאר (1512-1665) • מלאקה (1511-1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576-1605, טרנאטה 1522-1575, טידורה 1578-1650) • נגסאקי (1571-1639) • טימור הפורטוגזית (1642-2002) |
|
| צפון אמריקה: |
ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501-1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?) |
|
| מרכז ודרום אמריקה: |
ברזיל (1500-1822) • ברבדוס (1536-1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808-1822) • גיאנה הצרפתית (1809-1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680-1777) |
|
| מדיירה והאיים האזוריים |
שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים. |
|
