גואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גואה

עיר בירה	פאנאג'י
העיר הגדולה ביותר	ואסקו דה גאמה (עיר)
שפות רשמיות	קונקאני
שטח	3,702 קמ"ר (28)
אוכלוסייה (2001)
- סה"כ	1.4 מיליון (25)
- צפיפות	363/קמ"ר (8)
אזור זמן	5.5+UTC
קו רוחב	73.49° מזרח
קו אורך	15.29° צפון
קיצורים
- ISO 3166-2	IN-GA
אתר אינטרנט	http://goagovt.nic.in/

גואה (गोवा) היא המדינה הקטנה ביותר בהודו, שטחה 3,702 קמ"ר. אוכלוסיית גואה מונה 1.34 מיליון תושבים. כמחצית מהאוכלוסייה בגואה הינה עירונית והמחצית השנייה כפרית, שעור האנאלפביתים במדינה זו קטן מ-20 אחוז.

תוכן עניינים 1 היסטוריה 2 פוליטיקה 3 כלכלה 4 גאוגרפיה 5 דמוגרפיה

[עריכה] היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של גואה

גואה נשלטה על ידי שליטים רבים, האחרונים בהם היו הפורטוגזים. שלטונם נמשך משנת 1510 ועד 1961, כאשר תנועה פוליטית שהחלה עם עצמאות הודו ב-1947 הובילה בסופו של דבר לשחרור גואה על ידי הצבא ההודי ב-19 בדצמבר 1961, יחד עם שחרור העיר דמאן (Daman) והאי דיו (Diu) שלחופי הודו. גואה קיבלה מעמד של מדינה באיחוד ההודי ב-30 במאי 1987.

[עריכה] פוליטיקה

ערך מורחב – פוליטיקה של גואה

מושל גואה הנוכחי (ממונה על ידי נשיא הודו) הוא סאנאיאנגבה צ'ובאטושי ג'אמיר וראש השרים (ראש מפלגת השלטון, שנבחר בבחירות הכלליות של גואה) הנוכחי הוא פראטאפסינג ראנה.

שפות נוספות המדוברות בגואה הן מרטהי, הינדי, פורטוגזית ואנגלית

[עריכה] כלכלה

ערך מורחב – כלכלה של גואה

כלכלת גואה נשענת ברובה על תיירות, תיירים מרחבי הודו ומרחבי העולם מגיעים לחופשה בחופיה, ובהם ישראלים רבים בכל חתכי הגילאים והמעמדות הסוציו-אקונומיים הבאים למסיבות הירח המלא (Full Moon) בהן האזור מפורסם.

[עריכה] גאוגרפיה

ערך מורחב – גאוגרפיה של גואה

הטמפרטורה נעה בגואה בין 21-33 מעלות צלזיוס במשך כל השנה, ויורדים בה כ-3,200 מילימטר גשם בשנה בין החודשים יוני לספטמבר.

בגואה שני מחוזות - צפון גואה ודרום גואה, אורך קו החוף של גואה הוא 101 ק"מ.

[עריכה] דמוגרפיה

ערך מורחב – דמוגרפיה של גואה

האימפריה הפורטוגזית
צפון אפריקה	אגוז (1506-1525) • אלקאסר-סגר (1458-1550) • ארזילה (1471-1550, 1577-1589) • אזמור (1513-1541) • סאוטה (1415-1640) • מזאגאן (1485-1550, 1506-1769) • אסואירה (1506-1525) • ספים (1488-1541) • אגאדיר (1505-1769) • טנג'יר (1471-1662) • אואדאן (1487-אמצע המאה ה-16)
אפריקה שמדרום לסהרה:	אקרה (1557-1578) • אנגולה (1575-1975) • אנובון (1474-1778) • ארגן (1455-1633) • קבינדה (1883-1975) • כף ורדה (1642-1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482-1637) • ביוקו (1478-1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482-1642) • גינאה ביסאו (1879-1974) • מלינדה (1500-1630) • מומבסה (1593-1698, 1728-1729) • מוזמביק (1501-1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505-1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680-1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753-1975 • סוקוטרה (1506-1511) • זנזיבר (1503-1698) • זיגינשור (1645-1888)
מערב אסיה:	בחריין (1521-1602) • הורמוז (1515-1622) • מוסקט (1515-1650) • בנדר אבאס (1506-1615)
תת היבשת ההודית:	ציילון הפורטוגזית (1518-1658) • לקשאדוויפ (1498-1545) • האיים המלדיביים (1518-1521, 1558-1573) • וסאי-ויראר (1535-1739); מומבאי (1534-1661); קז'יקוד (1512-1525); Cananor (1502-1663); צ'אול (1521-1740); צ'יטגונג (1528-1666); קוצ'י (1500-1663); קנור (1536-1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779-1954); דמאן (1559-1962); דיו (1535-1962); גואה (1510-1962); הוגלי (1579-1632); נגפטינאם (1507-1657); פוליקאט (1518-1619); קולאם (1502-1661); סלסט (1534-1737); מצ'יליפטנאם (1598-1610); מנגלור (1568-1659); סוראט (1540-1612); טהואוטהוקודי (1548-1658); סן תומא דה מליאפור (1523-1662; 1687-1749)
מזרח אסיה:	איי באנדה (המאה ה-16 עד המאה ה18) • פלורס (המאה ה-16 עד המאה ה-19) • מקאו (1557-1999) • מקסאר (1512-1665) • מלאקה (1511-1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576-1605, טרנאטה 1522-1575, טידורה 1578-1650) • נגסאקי (1571-1639) • טימור הפורטוגזית (1642-2002)
צפון אמריקה:	ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501-1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?)
מרכז אמריקה ודרום אמריקה:	ברזיל (1500-1822) • ברבדוס (1536-1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808-1822) • גיאנה הצרפתית (1809-1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680-1777)
מדיירה והאיים האזוריים	שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים.