9 בנובמבר בגרמניה

"זכרו את 9 בנובמבר 1923". בול תעמולה שהוציא השלטון הנאצי ב-1935 לזכר הפוטש

9 בנובמבר הוא תאריך שבו התרחשו מספר אירועי מפתח בהיסטוריה של גרמניה. המונח הגרמני לציון יום זה נקרא "Schicksalstag" (שיקזאלסטאג; "יום הגורל"), בו נעשה שימוש זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה בידי מספר היסטוריונים ועיתונאים ושימוש נרחב בידי כלי התקשורת הגרמנים לאחר נפילת חומת ברלין ב-1989.

האירועים שהתרחשו היו בעלי נקודות מפנה פוליטיות, חלקם עם השלכות בינלאומיות. כל אחד מאירועי המפתח ההיסטוריים שהתרחשו מהקמתה של האומה הגרמנית ב-1871 הם בהקשרים שונים ומדגישים את הבחינה ההיסטורית והפוליטית של ההיסטוריה של גרמניה. מחבר הספר "מעבדה להרס העולם גרמנים ויהודים במרכז אירופה" רוברט ויסטריך טוען כי לתאריך הייתה משמעות סמלית רבה עבור היטלר. העיתון הגרמני "דר שפיגל" טוען כי "גרמנים רבים מחשיבים את התשעה בנובמבר כתאריך מכונן בהיסטוריה של מדינתם". גרהארד שרדר, קנצלר גרמניה לשעבר התייחס אף הוא לתאריך זה ואמר כי "ה-9 בנובמבר הוא יום המקשר בין אירועים משמעותיים בהיסטוריה הגרמנית. אנו זוכרים יום של קלון ולעומתו רגע של אושר".

בגרמניה של היום משמש תאריך זה כיום זיכרון לפרעות נובמבר (1938) נגד היהודים ולקורבנות הנאצים בנוסף ליום הזיכרון הבינלאומי לשואה החל ב-27 בינואר.

אירועים מכוננים [עריכה]

מבין האירועים הרבים שפקדו את גרמניה בתאריך זה‏^[1], ניתן למנות חמישה אירועים מכוננים לאורך ההיסטוריה:

ב-1848 הוצא להורג המנהיג הליברלי רוברט בלום, פעולה שנתפסה לעתים קרובות כאירוע הסמלי לכישלון האולטימטיבי של מהפכות 1848 בנסיכויות הגרמניות.
1918: לאחר מסורת של כמילניום, המונרכיה בגרמניה מגיעה לקצה, כאשר קיסר גרמניה, וילהלם השני מודח במהפכת נובמבר הגרמנית. פיליפ שיידמן מכריז מחלון הרייכסטאג על הקמת רפובליקת ויימאר עם נפילת הרייך השני בעקבות התבוסה במלחמת העולם הראשונה. שעתיים מאוחר יותר, קרל ליבקנכט מצהיר שהרפובליקה סוציאליסטית וחופשית.
1923: הפוטש במרתף הבירה, ניסיונו הראשון של היטלר לכבוש את השלטון בגרמניה נכשל, אך מעלה אותו למעמד של דמות מרכזית בפוליטיקה הגרמנית.
1938: מתרחש ליל הבדולח, הטבח הגדול הראשון ביהודי גרמניה הנאצית בו נשרפו בתי כנסת ויותר מ-1,300 יהודים נרצחו. ליל הבדולח סימן את עליית המדרגה בפעילות האנטישמית של גרמניה, ובישר את התקופה האפילה הקרבה לבוא. מטרותיהם של הנאצים לזירוז ההגירה היהודית מהמדינה התגשמו וכ-80,000 יהודים ברחו ממנה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.
1989: נפילת חומת ברלין מביאה לסיום 40 שנות הפרדה בין גרמניה המזרחית והמערבית ושרשרת אירועים שבעטיהם אוחדה גרמניה בשנית. נפילת החומה בישרה וסימלה יותר מכל את נפילת המשטרים הקומוניסטיים שבעקבותיה נפלה ברית המועצות וחלה העלייה המסיבית מברית המועצות לשעבר לישראל בשנות ה-90.

כמו כן, רבים גורסים כי חיל ההגנה הנאצי, האס אס הוקם בתאריך זה ב-1925.

הנצחה [עריכה]

כאמור, לתאריך זה ניתן הכינוי "יום הגורל". הפוליטיקאי המזרח-גרמני ורנר שולץ, חבר מפלגת הירוקים הגרמנית (Bündnis 90/Die Grünen) והפרלמנט האירופי וכן פעיל זכויות האדם, פעל להכרזת יום זה ליום ההנצחה הלאומי של הגרמנים. שולץ אסף נתונים אשר שימשו בעיקר לדיון על איחוד גרמני מחודש של גרמניה המזרחית וגרמניה המערבית, כשטען גם על "חוסר העקביות השלם" שפוקד את גרמניה מדי שנה בתאריך זה. שולץ גרס כי על גרמניה להכריז יום זיכרון לאומי לזכר ההיסטוריה הגרמנית כי זו עם "צדדים בהירים וכהים".

בחירת תאריך זה כחג לאומי חדש [עריכה]

בעקבות איחוד גרמניה נבחר התאריך לציון חג זמני לאומי חדש של גרמניה המאוחדת, שבא להחליף את ה-17 ביוני בגרמניה המערבית שנחוג לזכר המרד המזרח-גרמני. ההצעה נדחתה לאור הקונוטציות השליליות שהעלה התאריך בעקבות ליל הבדולח וכן כי בחירתו הייתה לבלתי הולמת. לבסוף נבחר ה-3 באוקטובר (היום בו אוחדה גרמנית סופית) לציון חג לאומי של גרמניה המאוחדת, הקרוי יום האחדות הגרמנית.