כתב ברייל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אצבע ממששת קטע שנכתב בכתב ברייל לשם קריאתו
כתב ברייל על לוח פח בהודו

כתב ברייל הוא כתב, שסימניו מורכבים מנקודות מובלטות ממשטח הדף כלפי מעלה ומאפשר קריאה של טקסט באמצעות חוש המישוש. כתב זה משמש עיוורים. אולם מרבית העיוורים אינם קוראים ברייל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1771 הבחין צרפתי בשם ולנטין האי, בכך שהעיוורים מסוגלים לקרוא סימנים שניתן למשש בעזרת קצות אצבעותיהם והביא דפי תבליט של דפוס רגיל לשימושם של עיוורים. בשנת 1847 פיתח ויליאם מון סידרה של אותיות, הניתנות לקריאה באמצעות קצות האצבעות. אחד מתלמידיו העיוורים, לואי ברייל (Louis Braille) הצרפתי, הביא לפיתוחו של כתב ברייל, אשר נקרא על שמו.

לואי ברייל התעוור בתאונת ילדות. בגיל 15 הוא התאים שיטה צבאית שהייתה נהוגה בצבא צרפת, לקריאת פקודות בלילה ובתנאי ראות לקויים אחרים. שיטה זו כללה צירוף של 12 נקודות. הוא הקטין את מספר הנקודות לשש ובכך המציא את כתב ברייל, שכולל צירופים שונים של שש נקודות. כתב ברייל במקור היה חסר סימון עבור האות W, ששימושה נדיר יחסית בצרפתית. כתב ברייל התקבל כתקן שנתיים לאחר מותו.

מבנה סימני כתב ברייל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל סימן בברייל תופס שטח מלבני, הקרוי "תא ברייל", שבו יש בליטה אחת עד שש בליטות. מספר התאים השונים האפשרי הוא שתיים בחזקת שש, זאת אומרת שישים וארבעה. ישנם סימני ברייל התופסים תא ברייל אחד, ישנם כאלה התופסים יותר (סימנים משני סוגים אלה מסתכמים בכשלוש מאות), ישנם סימנים שמשנים את המשמעות של המסומן בתאי הברייל הבאים אחריהם וישנם תאי ברייל שמשמעות הסימן שבו הם כלולים משתנה בהתאם למיקומם במשפט. לכן, מספר סמני הברייל הוא בלתי מוגבל.

כתיבת ברייל בשפות שונות דורשת הגדרה מחדש של חלק מהסימנים ובניגוד למכונות הכתיבה המדפיסות אותיות רגילות, מכונה שיכולה להדפיס ברייל בשפה אחת, יכולה להדפיס ברייל בכל השפות.

שש הנקודות בהרכב סימני הברייל ובמכונה שיצרה אותם
Machine-a-ecrire-Braille.jpg
Braille cell.svg
מכונת כתיבה לברייל. כשמניחים עליה את הידיים, המקשים לירידת שורה מול הזרתות, מקש הרווח מול האגודלים, מקשי הנקודות 4, 5 ו-6 מול האצבע, האמה והקמיצה הימניות בהתאמה ומקשי הנקודות 1, 2 ו-3 מול האצבע, האמה והקמיצה השמאליות. מקום שש הנקודות בתא הברייל. התא מלבני ועומד על בסיסו הצר. נקודה מספר 1 בפינה השמאלית עליונה. נק' 2 משמאל במרכז ו-3 משמאל למטה. בהתאמה מימין נק' 4, 5 ו-6.

כתב ברייל אי אפשר לכתוב עם עט או עיפרון ואי אפשר לכתוב עם אותיות בצבעים וסגנונות עיצוב (משפחות גופנים) שונים. לסימני הברייל יש גודל אפשרי אחד בלבד. תמונות של סימני ברייל גדולים הן תמונות של אומנות בהשראת כתב ברייל.

כתב ברייל בשפות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל השפות הכתובות באותיות לטיניות מוגדרות האותיות הלטיניות באותו אופן. אולם, סימנים הייחודיים לשפות שונות, כגון אותיות לטיניות עם סימן דיאקריטי, מוגדרות אחרת בכל שפה כזו. מעבר לזה, יש סימנים המורכבים מתא ברייל אחד ומכילים צירוף של אותיות. סימנים אלה שונים משפה לשפה בהתאם לשכיחות הצירופים ובהתאם לשיקולים טכניים אחרים. חשיבות הסימנים בעלי התא האחד המקודדים לצירופי אותיות הוא בזירוז הקריאה ובהקטנת נפח החומר הכתוב. חסרונם של סמנים אלה הוא בהפיכת הקריאה בברייל למסובכת יותר ללמידה. מרבית העיוורים אינם קוראים ברייל אולם ההערכה היא שהסיבה העיקרית לזה אינה הקושי בלמידה הנגרם השימוש בטכניקות לחיסכון במקום וזמן אלא משום שהרבה עיוורים לא למדו ברייל בילדותם. חלקם לא למדו ברייל בילדותם משום שהם לא היו עיוורים בילדותם.

השפה הראשונה שנכתבה בברייל הייתה צרפתית אולם ההתאמה של הברייל לעברית נעשתה בהגדרה מחדש של הברייל האנגלי. סימני הברייל העברי מוגדרים כך שצלילי האותיות המקודדות בהם מזכירים את צלילי האותיות וצירופי האותיות המקודדים דווקא בברייל האנגלי.

כתב ברייל עברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב ברייל העברי הוא למעשה הגדרה מחדש של כתב ברייל האנגלי ולכן הוא נכתב משמאל לימין כמו באנגלית. סימני האותיות האנגליות הוגדרו כסימני אותיות עבריות על פי דמיון צליל. חלק מהסימנים ששימשו בתור אותיות התנועות באנגלית משמשים כסימני תנועות גדולות (סימני התנועות המכילים י' או ו') בעברית. ברייל עברי כותבים תמיד עם סמני התנועות הגדולות[1]. סימן האות O בברייל האנגלי משמש לסימן החוֹלם (וֹ) בברייל העברי. סימן U בברייל האנגלי משמש לשורוק (וּ) בברייל העברי. סימן I משמש לחיריק המלא (ִי) בברייל העברי. י' שאינו חלק מחיריק מלא מסומן בסימן ה-J האנגלי ו-ו' שאינו חלק מחוֹלם או שורוק מסומן בסימן ה-W האנגלי. סימן האות A הוגדר בברייל עברי בתור א' ולא כסימן ניקוד. סימון האות E לא נכלל בין האותיות וסימני הניקוד העבריים. בברייל העברי יש גם סימנים שונים עבור ב' ו-בּ', כ' ו-כּ', פ' ו-פּ' ו-שׁ' ו-שׂ'.

מלבד לסימן ה – E, גם לסימנים של C ושל Y לא הותאמו בעברית סימנים לא של אותיות ולא של ניקוד. הסימן לאות ת' משמש באנגלית לצירוף האותיות TH. הסימן ל-ש' ימנית משמש באנגלית ל-SH וה-ש' השמאלית ל-wh. כסימן לכ' רפה משמש באנגלית לצירוף CH. הסימן ל-צ' משמש באנגלית כסימן קיצור[2] למילה the. הסימן העברי ל-ע' משמש באנגלית לצירוף האותיות ed.

סימני כתב ברייל העברי והשוואת משמעותם לברייל האנגלי
להגדלת התמונות שבטבלה השתמשו בתוכנת ההגדלה המצויה בכל מחשב, בין אביזרי הנגישות
א בּ ב ג ד ה ו וֹ וּ ז ח ט י ִי כּ כ ל מ נ ס ע פּ פ צ ק ר שׂ שׁ ת
נקודה/ות מספר 1 נקודה/ות מספר 1, 2 נקודה/ות מספר 1, 2, 3, 6 נקודה/ות מספר 1, 2, 4, 5 נקודה/ות מספר 1, 4, 5 נקודה/ות מספר 1, 2, 5 נקודה/ות מספר 2, 4, 5, 6 נקודה/ות מספר 1, 3, 5 נקודה/ות מספר 1, 3, 6 נקודה/ות מספר 1, 3, 5, 6 נקודה/ות מספר 1, 3, 4, 6 נקודה/ות מספר 2, 3, 4, 5 נקודה/ות מספר 2, 3, 4 נקודה/ות מספר 2, 4 נקודה/ות מספר 1, 3 נקודה/ות מספר 1, 6 נקודה/ות מספר 1, 2, 3 נקודה/ות מספר 1, 3, 4 נקודה/ות מספר 1, 3, 4, 5 נקודה/ות מספר 2, 3, 4 נקודה/ות מספר 1, 2, 4, 6 נקודה/ות מספר 1, 2, 3, 4 נקודה/ות מספר 1, 2, 4 נקודה/ות מספר 1, 3, 4, 6 נקודה/ות מספר 1, 3, 4, 5 נקודה/ות מספר 1, 2, 3, 5 נקודה/ות מספר 1, 5, 6 נקודה/ות מספר 1, 4, 6 נקודה/ות מספר 1, 4, 5, 6
A B V G D H W O U Z X T J I K ch L M N S ed P F the Q R wh sh th


ספרות ופיסוק בברייל עברי
ספרות ופיסוק בברייל עברי
הסימן # מופיע בראש סדרת הספרות, לא לפני כל סיפרה
סמני הספרות 1 - 9 זהים לאותיות A - I. סימן ה-0
זהה ל-J.

סימני ברייל עבריים לצרופי אותיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אותיות ברייל לועזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפות הכתובות באותיות לטיניות חולקות אותו אלפבית בכתב ברייל אולם לכל אחת מהן יש תוספות לאלפבית זה בהתאם לאותיות הנוספות באותה השפה (כגון â בצרפתית) ולצירופי האותיות הנפוצים בה (כגון th באנגלית). בשפות שאינן כתובות באותיות לטיניות, כגון שפות הכתובות באותיות קיריליות (רוסית [1] ועוד), ערבית [2] או יוונית, ההתאמה של כתב ברייל לשפה המקומית נעשתה באופן דומה להתאמת העברית לברייל. רוב הקודים לאותיות הותאמו על פי דמיונן לצלילי השפה האנגלית או שפה שגורה אחרת בעלת אותיות לטיניות. התאמה של שפות המזרח הרחוק הנכתבות במאות אותיות שונות היא אתגר גדול יותר (ראה קישוריות לחומר נוסף). יש כתב ברייל גם באמהרית. ביידיש כתב ברייל נדיר ביותר. בשנת 1995 הוצע כתב ברייל יידי על ידי התאמת הברייל העברי לצורכי שפה זו [3].

השוואת סמני ברייל בשפות שונות
ברייל אנגלית עברית צרפתית ערבית
Braille A1.svg ‏A א A ا
Braille B2.svg ‏B בּ B ب
Braille C3.svg ‏C C
Braille D4.svg ‏D ד D د
Braille E5.svg ‏E E ــِ
Braille F6.svg ‏F פ F ف
Braille G7.svg ‏G ג G
Braille H8.svg ‏H ה H ه
Braille I9.svg ‏I ִי I ي
Braille J0.svg ‏J י J ج
Braille K.svg ‏K כּ K ك
Braille L.svg ‏L ל L ل
Braille M.svg ‏M מ M م
Braille N.svg ‏N נ N ن
Braille O.svg ‏O וֹ O ى
Braille P.svg ‏P פּ P
Braille Q.svg ‏Q ק Q ق
Braille R.svg ‏R ר R ر
Braille S.svg ‏S ס S س
Braille T.svg ‏T ט T ت
Braille U.svg ‏U וּ U ـُ
Braille V.svg ‏V ב V لا
Braille W.svg ‏W ו W و
Braille X.svg ‏X ח X خ
Braille Y.svg Y { ‏Y ئ
Braille Z.svg ‏Z ז Z ز
Braille Å.svg ‏ch כ â ة
Braille Ê.svg ‏gh ê غ
Braille SH.svg ‏sh שׁ î ش
Braille Ô.svg ‏th ת ô ث
Braille Û.svg ‏wh שׂ û ح
Braille Ë.svg ‏ed ע ë ض
Braille Ï.svg ‏er ï
Braille Ü.svg ‏ou ü ؤ
Braille Ö.svg ‏ow œ
Braille AND.svg & } ‏ç ص
Braille É.svg ‏for é ظ
Braille À.svg ‏of [ à ع
Braille È.svg ‏the צ è ذ
Braille Ù.svg ‏with ] ù ط
Braille CapitalSign.svg ‏a>A ـّ
Braille Comma.svg , , ,
Braille Apostrophe.svg ' ' # ء
Braille NumberSign.svg # #

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתובת בכתב ברייל המסבירה את תוכנה של אריזה
תבניות ניידות וחרטים להפקת כתב ברייל
חלק מצג ברייל בו נראת שורת תאים של שמונה פינים כל אחד
צג ברייל ומקלדת רגילה המונחים זה על זה במצב נוח לעבודה
מדפסת ברייל

כתב ברייל משמש למעבר מידע בתקשורת כתובה (ספרים, קובצי מחשב מודפסים) וכאמצעי נגישות. ספר ברייל הוא ספר שבולטים ממנו סימני ברייל רק מצד אחד של הדף. בשל כך ובשל עוביו של הדף, ספרים אלו הם עבי כרס. כתב ברייל נכתב בעת המצאתו בעזרת מכונות כתיבה מיוחדות לדבר ומכונות דפוס מיוחדות לדבר. מכונות הכתיבה האלה היו רועשות כמו מכונות כתיבה מכניות אחרות ואדם המשתמש בטכנולוגית ברייל לא היה יכול, למשל, לכתוב כשבני ביתו או כששכניו ישנים. המחשב הפך את הברייל לטכנולוגיה נוחה יותר לשימוש.

יש חברות שעל האריזות שלהן מוטבעות מילים בכתב ברייל לטובת אוכלוסיית העיוורים. על פי החוק האמריקני (ADA of 1990), בכל המעליות וליד דלתות של מבני ציבור חייבים להופיע סימני ברייל העוזרים לעיוורים להתמצא. אולם לכתב ברייל יש גם חסרונות כאמצעי נגישות. סימני ברייל חייבים להימצא רק במקומות צפויים. אין טעם, למשל, להוסיף סימני ברייל לשלטים הנמצאים מעל ראשם של העוברים והשבים כי אף עיוור לא ינחש שהוא צריך לחפש שם סימני ברייל. בעיות נוספת עם שילטי ברייל נובעות מהעובדה שאי אפשר לקרוא אותם מרחוק ושרוב העיוורים אינם קוראים ברייל.

כתיבת ברייל שלא במכונת כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברייל בתבנית ניידת וחרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני עידן המחשב, אדם שרצה לכתוב ברייל בלא להפיק את הרעש של מכונת הכתיבה ובלא הצורך לשאת מכונת כתיבה כבדה עמו השתמש בכרטיס קרטון שאותו סגר בתבנית מיוחדת ודקר את הכרטיס בעזרת חרט. התבנית אפשרה לדקור את הכרטיס רק במקומות הנכונים ליצירת כתב ברייל תקין. תבנית זו הכילה שורות מסודרות עם תאים מסודרים לאותיות וחורים לקירה עבור כל אחת משש הנקודות היוצרת כל אות.

החיסרון הבולט של שיטת כתיבה זו הוא הקושי המנטאלי הנובע מהעובדה שכיוון הכתיבה הפוך לכיוון הקריאה. זאת משום שהכתיבה נעשתה על צידו של הכרטיס שבו דקר הכותב שקעים בעזרת החרט ואילו הקריאה נעשתה בצידו ההפוך של הכרטיס - הצד בו נוצרו בליטות. על כן כתיבה באופן זה נאלצה להתמקד בהערות קצרות ודמתה לשימוש שעושים אנשים רואים בפנקס ובעט. שיטה זו לא דמתה לכתיבה במחברות.

ברייל בעידן המחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

החסרונות המרכזיים של השימוש בברייל לפני עידן המחשב היו הנפח הגדול שתפסו ספרי הברייל, משקלם והרעש הרב שעשתה מכונת הכתיבה שכותבת ברייל. הליכה לבית ספר עם ספרי ברייל בתיק, שליחת ספרי ברייל בדואר וסיכום שיעור עם מכונת כתיבה מרעישה היו משימות מאוד לא נעימות. כיום, אדם הנעזר בטכנולוגית ברייל יכול לשמור את כל החומר הכתוב שלו בקובצי מחשב. המחשב גם יכול להמיר קובצי מסמך הכתובים באלפבית רגיל לברייל ומברייל לאלפבית רגיל. קורא ברייל הנעזר במחשב יכול לקרוא את הקבצים שלו אחרי הדפסתם במדפסת ברייל או בהצגתם בצג ברייל. צג ברייל הוא התקן בעל סדרת פינים שהמחשב יכול להבליט ולהצניע.

המחשב מרכיב בעזרת סדרת פינים זו שורה כתובה בכתב ברייל. בשורה זו כתוב תוכנהּ של אחת מהשורות המופיעות על צג המחשב הרגיל. צג ברייל מכיל גלגל המאפשר למשתמש "לעלות שורה" או "לרדת שורה". סימני הברייל שיוצר צג ברייל מורכבים משמונה נקודות כל אחד ולא משש כמקובל בברייל מודפס, כדי לאפשר ביטויי לסימנים שמוסיף המחשב לאותיות כגון סימן ללינק בדף אינטרנט. רוב צגי הברייל מונחים תחת המקלדת כך ששורת הפינים שלהם בולטת כלפי המשתמש ואצבעות המשתמש לא צריכות לנוע למרחק רב בין צג הברייל למקלדת.

את תפקיד מקלדת הברייל של מכונת הכתיבה בכתב ברייל תפסה מקלדת המחשב. עיוורים מוחלטים וכבדי ראיה המשתמשים בברייל מקלידים עליה על פי רוב בהקלדה עיוורת. כבדי ראיה שאינם מצליחים ללמוד כתיבה עיוורת משתמשים באמצעי טכנולוגיה מסייעת כדי לשפר את השימוש במקלדת המחשב. בעבר נעשו נסיונות לשווק מקלדת מחשב שבמקום קלידי האותיות שלה יש שישה קלידים כמו במקלדת של מכונת הכתיבה הכותבת ברייל, אולם נסיונות אלה לא צלחו.

מחשבי כף יד וברייל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר באמצע שנות השמונים יצא דגם ראשון של מחשב כף יד שעובד בטכנולוגיית ברייל. למחשב כף יד זה קראו Speak ‘n Braille. אמצעי הקלט והפלט של מכשיר זה היו שקעים לחיבורי כבל למחשבים אחרים ולמדפסות ברייל, רמקול שנתן פלט קולי על תוכנת הקראה פרימיטיבית ומקלדת בעלת שבעה קלידים בלבד עבור צירופי שש הנקודות שיוצרות את אותיות הברייל ועבור הרווח. למכשיר היה נפח זיכרון גדול ותוכנה שמתרגמת ברייל לכתב אנגלי רגיל וכתב אנגלי רגיל לברייל.

כאשר מכשיר זה היה מנותק ממכשירים אחרים הוא שימש לכתיבת מסמכים בברייל והיה נוח בהרבה הן ממכונת הכתיבה בברייל, משום שהיה שקט וקל, והן מהתבנית הניידת והחרט, משום שלא אילץ את הכותב לכתוב אחורנית. כאשר המכשיר חובר למחשב אחר הוא הפך אותו לנגיש לעיוורים – הוא אפשר פלט קולי ותרגם את מסמכים לברייל לקראת הדפסתם במדפסת ברייל.

נכון לשנות האלפיים, מחשבים אישיים כמו גם מחשבי כף יד רבים מכילים תוכנות נגישות שונות לעיוורים או שניתן להתקין עליהן תוכנות כאלה. ניתן גם לחבר למחשבי כף יד רבים מקלדת מתקפלת שנוחה לעיוורים. עיוור יכול כיום להשתמש במחשבי כף יד שונים שיוצרו עבור האוכלוסייה הכללית ו המסמכים שבהם להדפיס בברייל אחרי העברתם למחשב אישי עם תוכנת תרגום לברייל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]