J

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Jj
Jj
אלפבית לטיני
Aa Bb Cc Dd Ee Ff Gg
Hh Ii Jj Kk Ll Mm Nn
Oo Pp Qq Rr Ss Tt Uu
  Vv Ww Xx Yy Zz  

J (גֵּ'י) היא האות העשירית באלפבית הלטיני, והאחרונה שהוספה לאלפבית מבחינה היסטורית. מבחינה פונולוגית, האות J מייצגת באנגלית ובשפות לטיניות נוספות עיצור בתר-מכתשי, מחוכך, קולי (/IPA: /dʒ), ובשפות כמו צרפתית, האות מייצגת עיצור בתר-מכתשי, חוכך, קולי (/IPA: /ʒ).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר הייתה הסימן J הייצוג של האות הגדולה (אות המשמשת בראשית משפט) I. רק במאה ה-16 קבע פטרוס רמוס כי יש הבדל בין האותיות.

בשפה הצרפתית נהגית האות כ"ז'" (כמו ז'אן ולז'אן או ז'ואיף-Juif), באנגלית התפתחה הגייה שונה לאות והיא נהגית כיום כ"ג'" (כמו גּ'וּ - Jew, פרט למלים שמקורן בשפות זרות ואז ההגייה תהיה לעתים כבשפת המקור). בשפות גרמניות וסלאביות נותר צליל האות כ-"י" בדומה לאות I (כמו יוּדֶּה -Jude). בשפה הספרדית מייצגת האות את הצליל "כ" רפה (כמו חֶסוּס - Jesús).

ייצוגים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באלפבית פונטי מיוצגת האות על ידי המילה "ג'ולייט" (Juliet).

בASCII מיוצגת האות על ידי 74 (J) ו-106 (j).

במורס מיוצגת האות על ידי נקודה ושלושה קווים: · - - -

בברייל מיוצגת האות:

Braille J0.svg

התפתחות האות J[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוטו שמי פיניקי יווני אטרוסקי לטיני I לטיני J לטיני J
יד פרוטו שמית יוד פיניקית יוטא יוונית I אטרוסקית I לטינית J לטינית Jj מודרני

משמעויות נוספות של האות J[עריכת קוד מקור | עריכה]