Klebsiella pneumoniae

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgKlebsiella pneumoniae
Klebsiella pneumoniae 01.png
מיון מדעי
ממלכה: חיידקים אמיתיים
מערכה: חיידקים ארגמניים
מחלקה: Gamma Proteobacteria
סדרה: Enterobacteriales
משפחה: Enterobacteriaceae
סוג: Klebsiella
מין: Klebsiella pneumoniae
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Klebsiella pneumoniae

Klebsiella pneumoniae (קלבסיאלה פנאומוניה) הוא מין של חיידק גראם-שלילי, בעל צורת מתג, הפתוגן העיקרי מהסוג קלבסיאלה Klebsiella שבמשפחת ה-Enterobacteriaceae, חיידקים השוכנים דרך קבע במעיים של בעלי חיים. הסוג Klebsiella קרוי על שם הביולוג הגרמני אדווין קלבס (Edwin Klebs).

החיידק מסוגל לגרום לדלקת ריאות אך לרוב הוא מעורב בדלקת דרכי השתן או בזיהומי פצעים אשר נרכשים בבתי חולים, בפרט אצל אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת או כושלת.

העברת החיידק מאדם לאדם ודרכי הדבקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החיידק מועבר באמצעות מגע ישיר בחולה, בהפרשותיו או בחפצים שהיה עמם במגע. אין העברה של החיידק בדרך האוויר.

דרכי מניעת הדבקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. רחצת ידיים לפני ואחרי מגע עם חולה (בדומה להמלצה לגבי מגע עם כל חולה בבית חולים).
  2. במידה ומדובר בקלבסיאלה עמידה, החולה מבודד בחדר נפרד או בחדר בו יש רק חולים שמהם בודד החיידק העמיד. אנשי הצוות מקפדים על לבישת חלוקים חד פעמיים וכפפות המוסרים בעת היציאה מהחדר - כך מנסים למנוע את הפצת החיידק לחולים אחרים.
  3. הפחתת שמוש מיותר באנטיביוטיקה מקטינה את הסיכון להתפתחות ולתחלואה בחיידקים עמידים בכלל ובקלבסיאלה עמידה בפרט.
  4. הקטנת עומס האשפוז בבתי חולים - הימנעות מפניה לחדרי מיון ופתרון בעיות רפואיות ברמת הקהילה. שחרור מהיר ככל האפשר של חולים.

עמידות לאנטיביוטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2007 עלתה בעיית עמידות החיידק לכותרות העיתונים בישראל.

חיידק הקלבסיאלה היה מאז ומתמיד עמיד לאמפיצילין.

לקראת סוף שנות ה-90 של המאה העשרים נצפתה עמידות גוברת לתכשירים בטא לקטמים במנגנון יצור אנזימי בטא לקטמאז רחבי טווח (ESBL). הטיפול במקרים אלו הנו לעתים קרובות באנטיביוטיקות ממשפחת הקרבפנם (לדוגמה אימיפנם).

זני קלבסיאלה העמידים לרוב סוגי האנטיביוטיקה הקיימים כולל לקרבפנם, במנגנון המכונה (KpC), תוארו בהתפרצויות בבתי חולים בחוף המזרחי של ארצות הברית כבר בתחילת שנות ה-2000. בישראל, היה ידוע על מקרים בודדים משנת 2006, אך רק לקראת סוף שנת 2006 התברר שמדובר בהתפרצות שכוללת בתי חולים בכל רחבי ישראל.

העדר גוף בקרת זהומים ממלכתי היה אחת הסיבות לאחור בזהוי ההתפרצות - ובעקבות המלצות האיגוד הישראלי למחלות זהומיות ובלחץ התקשורת - הוקם במרץ 2006 גוף כזה שמטרותיו לעקוב ולאתר זהומים בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה ולקבוע ולאכוף כללים למניעת התפשטות זהומים אלו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]