רחצת ידיים
רחצת ידיים היא פעולה בה מנקים את הידיים במטרה לשמור על היגיינה. רחצת ידיים יכולה להפחית זיהומים וכתוצאה מכך להפחית את הסיכוי לשלשולים, מחלות, ואת הצורך בטיפולים תרופתיים והיעדרות מעבודה[1].
נהוג להקפיד על רחצת ידיים במיוחד כשיוצאים מבית שימוש ולפני הארוחה. רחצת ידיים נחשבת לפעולה של טיפול עצמי ועל פי רוב נעשית על ידי האדם עצמו. עם זאת, ילדים צעירים מאוד ואנשים בעלי נכות המונעת מהם לבצע פעולה זו בכוחות עצמם צריכים להיעזר באדם אחר.
תוכן עניינים |
תהליך רחצת הידיים[עריכה]
על פי רוב רחצת הידיים מתמקדת בכף היד ונעשית באמצעות מים וסבון בכיור. לאחר הרחצה נהוג ליבש את הידיים בעזרת מגבת. עם זאת, יש הממליצים על רחצה יעילה באמצעות התהליך הבא[2][3]:
- שטיפת הידיים במים זורמים ונקיים.
- שימוש בסבון ושפשוף כף היד, גב היד, ובין האצבעות.
- המשך השפשוף בסבון לא פחות מ-20 שניות.
- שטיפת הידיים מהסבון.
- ייבוש הידיים במגבת נקייה או מכשיר אוויר לייבוש.
לאנשים שונים יש הרגלים שונים, יש הנוהגים להשתמש בסבון בתדירות גבוהה ויש המסתפקים ברחצה ללא סבון וכדומה.
שימוש בחומרי חיטוי[עריכה]
היתרונות ברחצת ידיים המשלבת חומר מחטא התגלו באמצע המאה ה-19 על-ידי איגנץ זמלווייס, שזכה בכינוי "מציל האמהות" כשהצליח להוריד לפחות מחמישית את תמותת האמהות בעקבות הנהגת רחצת ידיים במחלקת יולדות שהייתה באחריותו. עם זאת, כ-165 שנים לאחר התגלית אי הקפדה על רחצת ידיים של הצוות הרפואי היא עדיין סיבה עיקרית לזיהומים בבתי חולים בישראל[4].
בשנת 1981 פורסמו לראשונה בארצות הברית הנחיות להיגיינת ידיים על ידי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן, ולאחריהן פורסמו מספר עדכונים על ידי גופים שונים ברחבי העולם. בסביבה ללא מים נקיים וסבון ניתן[2] להשתמש בנוזל לחיטוי הידיים המכיל 60% כוהל לפחות.
רחצת ידיים מפחיתה בעיקר את סיכויי ההידבקות במחלות המועברות דרך מחזור צואה-פה, וכמעט שכלל אינה יעילה נגד מחלות המועברות באמצעות האוויר.
היבטים תרבותיים וחברתיים[עריכה]
רחצת ידיים הוטמעה במספר דתות, ובינהם נטילת ידיים ביהדות. ארגון הבריאות העולמי קבע את ה-5 במאי כיום להעלאת המודעות לרחצת ידים. באמצע 2013 השתתפו מעל ל-15 אלף מרכזי בריאות מ-168 ארצות בעולם בתוכנית של ארגון הבריאות להעלאת המודעות לנושא זה, ומשתתפים בה גם 10 מרכזים רפואיים מישראל[5]. במקומות רבים בעולם, מעסיקים מחייבים את עובדיהם לרחוץ ידיים ביציאה מהשירותים לפני החזרה לעבודה - ואף מפרסמים שלטים וסמלים המזכירים חובה זו.
שטיפת ידיים חוזרת ונשנית היא אחת המאפיינים הנפוצים של הפרעה טורדנית-כפייתית ושל מיזופוביה.
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אילנה שומכר, האם רחצת ידיים היום? הקפדה על היגיינת ידיים - קריטית למניעת העברת מחלות, 2006, באתר פארמה-ליין
- רחיצת ידיים: צמצום הסיכון לזיהומים נפוצים, באתר המוסד לבטיחות ולגיהות
- מיטל יסעור בית-אור, ב"הלל יפה" רוחצים ידיים - ומספר ההידבקויות צונח, באתר ynet, 10 ביולי 2007
- הנחיות ידיים היגיינת במוסדות רפואיים, מאתר היחידה הארצית למניעת זיהומים, באתר משרד הבריאות
- רונה מור, שטיפת ידיים - יותר חשוב ממה שחשבתם , באתר הארץ, 30.01.2013
הערות שוליים[עריכה]
- ^ שטיפת ידיים: אתם שוטפים או מחפפים?, באתר טיפת חלב
- ^ 2.0 2.1 רחצת ידיים מצילה חיים, באתר המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (באנגלית)
- ^ שטיפת ידיים: עשה ואל תעשה, באתר BeOK
- ^ מיטל יסעור בית-אור, מותם של אלפים היה יכול להימנע, באתר ישראל היום, 9 במאי 2013
- ^ רשימה עדכנית של ארצות ומרכזים הרשומים לתוכנית, באתר ארגון הבריאות העולמי (באנגלית)
