Lobe den Herrn, meine Seele, רי"ב 69א

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Lobe den Herrn, meine Seeleעברית: ברכי נפשי את ה'), רי"ב 69א, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך בהיותו בלייפציג. ביצועה הראשון היה ביום ראשון ה-12 שלאחר חג השילוש הקדוש, ב-15 באוגוסט 1723.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

באך עבד כנגן עוגב בעיר מילהאוזן בין 1707 ל-1708, אך שלח ידו גם בהלחנת קנטטות. לאחר מכן היה מלחין החצר של הדוכס בוויימאר מ-1708 עד 1717, וחיבר שם כ-20 קנטטות "דתיות" שנועדו לביצוע כחלק מתפילת יום ראשון בכנסייה. לאחר מכן עבר לעיר קטן, התמנה לקאפלמייסטר[1] וחיבר שם מוזיקה בסגנון חופשי ולא דתי.

במאי 1723 התמנה באך לתפקיד מנצח המקהלה ואחראי על המוזיקה בכנסיות המרכזיות בלייפציג[2]. הוא חי ופעל בעיר כ-27 שנים, עד מותו. שם כתב את רוב הקנטטות שלו: מתוך יותר מ-200 קנטטות שידוע עליהן כיום, פחות מ-40 נכתבו עד הגיעו ללייפציג וכל השאר נכתבו בעיר; בדומה לעבודתו בוויימאר, מטרתו הייתה להלחין קנטטה עבור כל מועד בשנה הליטורגית, כלומר ימי ראשון וחגים, תוך כמה שנים. עם זאת, בגלל העומס הגדול והקושי בהלחנת יצירות כה רבות[3], נהג מדי פעם לבצע שוב קנטטות ישנות שלו, לעיתים עם עריכות ושינויים קלים או הרחבות.

קנטטה זו הייתה האחת-עשרה שהלחין באך מאז החל למלא את תפקידו בלייפציג, לאחר רי"ב 75, רי"ב 76, רי"ב 24, רי"ב 167, רי"ב 147, רי"ב 186, רי"ב 136, רי"ב 105 רי"ב 46 ורי"ב 179. הוא ביצע את הקנטטה שוב ב-31 באוגוסט 1727 ולאחר מכן ערך את המוזיקה ושינה את מרבית הטקסט כך שנוצרה קנטטה הממוספרת 69 שבוצעה ב-1748[4].

מילים ומוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדר הקריאה לאותו יום כולל פסוקים מהאיגרת השנייה אל הקורינתים העוסקים בחובת השירות של הרוח ושל הברית החדשה[5], ופסוקים מהבשורה על-פי מרקוס המספרים כיצד ריפא ישו את החרש[6]. זהות מחבר הלברית אינה ידועה. היא קשורה לפסוקי הקריאה, אך מתמקדת בהכרה בטוב שאלוהים עושה. החלק הראשון הוא פסוק מספר תהלים[7] המהלל את אלוהים על הטוב שהוא גומל. החלק האחרון לקוח ממזמור של סמואל רודיגסט (Samuel Rodigast).

הקנטטה נועדה לביצוע על ידי סולני סופרן, אלט, טנור ובס, בליווי מקהלה בת ארבעה קולות, שלוש חצוצרות, טימפני, שלושה אבובים, אבוב ציד, אבוב ד'אמורה, חלילית, בסון, שני כינורות, ויולה ובאסו קונטינואו. התזמור עשיר יחסית לקנטטות אחרות של באך. לקנטטה 6 חלקים:

  1. מקהלה: Lobe den Herrn, meine Seele (ברכי נפשי את ה')
  2. רצ'יטטיב לסופרן: Ach, daß ich tausend Zungen hätte (אה, לו היו לי אלף לשונות)
  3. אריה לטנור: Meine Seele, auf, erzähle (נשמתי, קומי וספרי)
  4. רצ'יטטיב לאלט: Gedenk ich nur zurück (אם עתה אשוב בזכרוני)
  5. אריה לבס: Mein Erlöser und Erhalter (הגואל המקיים אותי)
  6. כורל: Was Gott tut, das ist wohlgetan (מה שאלוהים עושה, טוב הוא)

הקלטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה הוקלטה במלואה רק 5 פעמים בהקלטות מסחריות[8]. בין המנצחים שביצעו את ההקלטות ניתן לציין את ניקולאוס הרנונקור (ב-1976), טון קופמן (ב-1997), מסאקי סוזוקי (ב-1999) וג'ון אליוט גרדינר (ב-2000).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
  2. ^ ביוגרפיה של באך באתר אוניברסיטת חרונינגן
  3. ^ על קנטטות באך, עמוד 6
  4. ^ על הקנטטה, עמוד 9
  5. ^ השנייה אל הקורינתים, ג' 4-11
  6. ^ מרקוס, ז', 31-37
  7. ^ ספר תהלים, פרק ק"ג, פסוק ב'
  8. ^ רשימת ההקלטות באתר קנטטות באך