האיגרת השנייה אל הקורינתים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האיגרת השנייה אל הקורינתים היא איגרת שנכתבה על ידי פאולוס אל הכנסייה הנוצרית בקורינתוס. איגרת זו מהווה אחת מספרי הברית החדשה - ספרי הקודש של הנצרות.

איגרת אחת או מספר איגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שאין מחלוקת בדבר העובדה שפאולוס כתב את האיגרת, המלומדים חלוקים האם מדובר באיגרת אחת או במספר איגרות שחוברו יחד. בעוד שבברית החדשה ישנם שני ספרים המכונים "איגרת אל הקורינתיים" (השני הוא האיגרת הראשונה אל הקורינתיים) - מעיון בספרים עולה כי נשלחו לפחות ארבע איגרות. בפרק ז' 8 מתייחס פאולוס ל"איגרת הדמעות" - שאינה תואמת את האיגרת הראשונה. איגרת נוספת המוזכרת היא "איגרת האזהרה" המוזכרת בפרק ה 9. יש חוקרים הסבורים כי פרקים 10 - 13 בספר זה מהווים את "איגרת הדמעות", וכי "איגרת האזהרה" שולבה בפרקים 1 - 9 (לדוגמה פרק ו' 14 - ז' 1).

תוכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרק א' 1-11 - מבוא
  • פרק א' 12 - ז' 16 - פאולוס מגדיר את שליחותו ומעשיו ואת קרבתו אל הקורינתיים וכנסייתם.
  • פרק ח' 1 - ט' 15 - הנחיות לעניין העניים.
  • פרק י' 1 - י"ג 10 - הגנה על שליחותו של פאולוס.
  • פרק י"ג 11-14 - דברי סיום.

תמות עיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיגרת השנייה אל הקורינתיים מתייחס פאולוס לעצמו כשליח של ישו המשיח, ומציין כי נשלח על ידי האל. הוא מרגיע את אנשי קורינתוס כי לא יכאיב להם בבקרו, ומבטיח להם כי הוא אוהב אותם. איגרת זו נכתבת על רקע מחלוקות בינו לבין יתר השליחים. באיגרת פאולוס מדגיש את חשיבות ה"סליחה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]