אבנר גלעדי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבנר גלעדי
אבנר גלעדי, דצמבר 2008
אבנר גלעדי, דצמבר 2008
לידה 28 ביולי 1947 (בן 76)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אבנר גלעדי (נולד ב-28 ביולי 1947), הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבנר גלעדי למד בחוגים לתרבות האסלאם ולשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים. את עבודת הדוקטורט כתב, בהדרכת הפרופסורים חוה לצרוס-יפה, מהחוג לתרבות האסלאם ואהרן קליינברגר מהחוג לחינוך, על מחשבת החינוך של אבו חאמד מוחמד אל-ע'זאלי (1111-1058 לספירת הנוצרים). מ-1982 מלמד באוניברסיטת חיפה. בשנים 1985-1987 ו-1991 היה חבר בקולג' סנט אנתוני באוניברסיטת אוקספורד. שימש חוקר ומרצה אורח גם במחלקה לשפות ותרבויות של המזרח התיכון המוסלמי באוניברסיטת ליידן, בבית הספר ללימודים מתקדמים של אוניברסיטת הסורבון ובבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז, ובמרכז לחקר דתות העולם באוניברסיטת הרווארד.

כיהן כחבר מערכת במספר כתבי עת מקצועיים, בין היתר Social History of Medicine, והיה שותף פעיל בפרויקט המחקר של קרן המדע האירופית בנושא: "יחיד וחברה בעולם האסלאם הים-תיכוני".

שימש יו"ר שותף של "פורום בר", הסמינר הבין-אוניברסיטאי של האגודה הישראלית ללימודי האסלאם והמזרח התיכון (בעבר החברה המזרחית הישראלית) ויועץ למרכז לטכנולוגיה חינוכית ולאוניברסיטה הפתוחה. חבר ועדת המקצוע להוראת הערבית והאסלאם במשרד החינוך.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של אבנר גלעדי עוסקים בהיסטוריה התרבותית-חברתית של המזרח התיכון המוסלמי בימי הביניים בעיקר בתולדות המחשבה החינוכית, בתפישות של ילדוּת וגישות לילדים ובהיסטוריה של המשפחה, הנשים והמגדר. פרסם מאמרים רבים בנושאים אלה, בין היתר ערכים באנציקלופדיה של האסלאם, האנציקלופדיה של הקוראן, והאנציקלופדיה של הנשים ותרבויות האסלאם.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדי האסלאם: תפישות של ילדות בחברה המוסלמית של ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו זה של גלעדי, שראה אור בשפה האנגלית בהוצאת מקמילן (בסדרת הספרים של קולג' סנט אנתוני) בשנת 1992 (Children of Islam: Concepts of Childhood in Medieval Muslim Society), דן ברעיון הילדות בתרבות האסלאם ובגישות לילדים מכמה נקודות מבט: משפטית, אתית, פדגוגית ורפואית. מקום נרחב מוקדש לתגובות מבוגרים על מות תינוקות וילדים.

פרקי הספר: א. מבוא העוסק ב"היסטוריה של הילדוּת" כתחום מחקר בכלל ובפרט בהקשר של החברות האסלאמיות בימי הביניים, במקורות ובגישות המחקר; ב. תֻחפת אל-מַודוּד [חיבורו של התאולוג והמשפטן החנבלי איש דמשק]: מדריך אסלאמי לגידול ילדים מן המאה ה-14 לספירת הנוצרים; ג. על תחניכּ, טקס ילדוּת אסלאמי קדום; ד. אל-ע'זאלי על חינוך הילד; ה. ענישה גופנית במחשבת החינוך האסלאמית בימי הביניים; ו. תינוקות, ילדים ומוות בחברה האסלאמית בימי הביניים; ז. צַבּר (עמידה במסה) של הורים שכולים: מוטיב בחיבורי תנחומים אסלאמיים ומקורותיו; ח. אינפנטיסייד (רצח ילדים) בחברה המוסלמית בימי הביניים; ט. סיכום.

גלעדי הראה שתפישות הילדות בעולם המוסלמי בימי הביניים היו שונות מאלה שתיאר פיליפ אריאס בהקשר של אירופה הנוצרית באותה תקופה. הוא בחן טקסטים מלומדים אסלאמים-ערבים שחושפים, כחלק מן היחס האמביוולנטי והמורכב לתקופת הילדות, קשרים נפשיים הדוקים בין הורים וילדים, התעניינות ותשומת לב, התבוננות והבחנה בשלבי התפתחותם השונים של ילדים ומאמץ לגונן עליהם באמצעות החוק.

גלעדי חשף ז'אנר של חיבורי תנחומים על מות ילדים שהיו נפוצים במזרח התיכון האסלאמי בימי הביניים המאוחרים. חיבורים אלה מגלים שתמותת תינוקות וילדים היוותה לא רק בעיה תאולוגית אלא גם, ובעיקר, בעיה פסיכולוגית, שדרשה את התערבות אנשי הדת בסיוע להורים להתגבר על המשבר הנפשי הכרוך בפרידה מילדים.

תינוקות, הורים ומיניקות: השקפות אסלאמיות על הנקה והשלכותיהן החברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראה אור בשפה האנגלית בהוצאת בריל בליידן בשנת 1999 (Infants, Parents and Wet Nurses: Islamic Views on Breastfeeding and Their Social Implications). הספר עוסק בהיבטים אתיים, רפואיים ומשפטיים של יחס האסלאם להנקה ובעיקר במאפיין ההלכתי ה (כמעט) ייחודי לאסלאם – איסורי נישואים מחמת הנקה: האיסור על מינקת, על בעלה, על ילדיה ועל יונקיה הזרים להינשא אלה לאלה ומשמעויותיהם החברתיות בימי הביניים ובעת החדשה – השפעתן על אסטרטגיות הנישואין ואופי המשפחה בחברות מוסלמיות.

פרקי הספר: מבוא המגדיר את "ההיסטוריה של ההנקה" כתחום מחקר ודן במקורות ובשיטות המחקר; א. היסודות של "אתיקת ההנקה" באסלאם על-פי הקוראן, פרשנות הקוראן והמסורת המוסלמית (חדית'); ב. הנקה בכתבים רפואיים ערביים-אסלאמיים; ג. השקפות משפטיות על הנקה; ד. תאוריות של הנקה ויישומן בעבר ובהווה.

לספר שני נספחים. האחד, מילון של מונחים ערביים המציינים הזנת ילדים על-פי מילונו של אבן סידה, מילונאי בן המאה ה-11 לספירת הנוצרים מספרד המוסלמית; השני דן בהשקפות של רופאים ומשפטנים בני זמננו בשאלת בנק החלב.

היסטוריה חברתית של המיילדות במזה"ת המוסלמי בתקופה הפרה-מודרנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראה אור בשפה האנגלית ב-2015 בהוצאת הספרים של אוניברסיטת קיימברידג' (ר' להלן, רשימת הפרסומים).

מחקריו העכשויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הילד בדתות העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו קובץ רחב היקף בשפה האנגלית הכולל שישה פרקים על ילדות בתפישות של שש דתות עולמיות: יהדות, נצרות ואסלאם, בודהיזם, הינדואיזם וקונפוציאניזם. גלעדי משמש עורך משנה של הקובץ ומחבר הפרק על האסלאם.

הקובץ, בעריכת דון בראונינג ומרסיה בנג', הוא פרי פרויקט מחקר משותף של שתי אוניברסיטאות אמריקאיות, שיקגו ואמורי. הוא עומד לראות אור ב-2009 בהוצאת הספרים של אוניברסיטת רטגרס (The Child in World Religions). כל פרק בספר כולל מבוא ומבחר גדול של טקסטים מתורגמים משפות המקור.

המשפחה באסלאם על-פי מקורות ערביים: היבטים תרבותיים, משפטיים ודתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר משותף לאבנר גלעדי ולקבוצת חוקרים מפריז: ד"ר ז'קלין סובלט, פרופ' קתרין מאייר-ז'ואן ופרופ' חוסיין בנח'ירה שיראה אור בשפה הצרפתית. זהו פרי פרויקט שראשיתו בסדרת הרצאות על ההיסטוריה של נשים וילדים בחברות אסלאמיות קדומות שנשא גלעדי בבית הספר ללימודים מתקדמים של אוניברסיטת הסורבון ב-2005. הספר נחלק לשניים: "תאוריות ודימויים" ו"ממודל למציאות" וכולל פרקים על המינוח לציון "משפחה", מתן שמות, דיני המשפחה השרעיים, רעיון הילדות, משפחה ורגשות, משפחות קדושים ומשפחות במזרח התיכון בתקופה העות'מאנית ובעת החדשה.

הספר עומד לראות אור בפריז ב-2013, בהוצאת Les Indes savants (La famille en Islam d'après les sources arabes: Aspects culturelles, juridiques et religieux).

ספרו על ההיסטוריה החברתית של המיילדוּת במזרח התיכון המוסלמי מימי הביניים המוקדמים ועד סף העת החדשה ראה אור ב-2015 ב-Cambridge University Press.

רשימת פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Children of Islam: Concepts of Childhood in Medieval Muslim Society, London and Houndmills: St. Antony’s/MacMillan Series, 1992.
  • Infants, Parents and Wet Nurses: Islamic Views on Breastfeeding and Their Social Implications, Leiden: Brill, 1999.
  • The Child in World Religions (sub-editor and author of Chapter 3: “The Child in Islam”), Piscataway NJ: Rutgers University Press, 2009.
  • La famille en Islam d'après les sources arabes: Aspects culturelles, juridiques et religieux (avec Jacqueline Sublet, Catherine Mayeur-Jaouen et Hocine Benkheira), Paris: Les Indes savantes (2013).
  • Muslim Midwives: The Craft of Birthing in the Premodern Middle East, New York: Cambridge University Press, 2015.

ספר לימוד לבי"ס תיכוניים ומדריך למורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגדאד – אשנב לתרבות האסלאם בימי הביניים, גבעתיים: מסדה, 1981.

מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "'החיאת הדת' כחינוך: על היבטים אחדים באִחיאא עֻלום אל-דין של אל-גזאלי", המזרח החדש ל'א (1986), עמ' 29-11.
  • "'ריחם כריח גן עדן': על ילדים, הורים וחברה במזרח התיכון המוסלמי בימי הביניים", זמנים 53 (1995), עמ' 87-78. [תרגום לערבית: "'ريح الولد من الجنة': الأولاد والآباء والمجتمع في الشرق الاسلامي الوسيط"، الفكر الجديد 3 (2002)، ص. 26-31، 4 (2002)، ص. 49-55].
  • "על דיני ההנקה השרעיים ומשמעויותיהם החברתיות בימי הביניים ובעת החדשה", בתוך: מירי אליאב-פלדון ויצחק חן (עורכים), נשים, זקנים וטף: קובץ מאמרים לכבודה של שולמית שחר, ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2001, עמ' 44-35. [תרגום לערבית: "حول أحكام الرضاع الشرعية ودلالاتها الاجتماعية في القرون الوسطى والعصر الحديث"، مواقف 44-45 (2004)، ص، 99-116].
  • "היחיד במחשבת החינוך האסלאמית הקדומה", בתוך: נחם אילן (עורך), האסלאם ועולמות השזורים בו: קובץ מאמרים לזכרה של חוה לצרוס-יפה, ירושלים: האוניברסיטה העברית, מכון בן-צבי ומוסד ביאליק, תשס"ב, עמ' 171-190.
  • "כִּתַאבּ אַנבַּאא נֻגַ'בַּאא אל-אַבּנַאא כמקור לתפישות ילדות ורעיונות חינוכיים בתרבות האסלאם הביניימית", בתוך: עמי איילון ודויד וסרשטיין (עורכים), מדרסה: חינוך, דת ומדינה במזרח התיכון: קובץ מחקרים לכבוד מיכאל וינטר, תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, 2004, עמ' 60-37.
  • "היסטוריה ורגשות: על יחסי הורים-ילדים במקורות ערביים-אסלאמיים", היסטוריה (עומד לראות אור).
  • “A Short Note on the Possible Origin of the Title Moreh ha-Nevukhim”, Le Museon 97(1984), pp. 159-161.
  • “Some Notes on Taḥnīk in Medieval Islam”, Journal of Near Eastern Studies 47(1988), pp. 175-179.
  • “Concepts of Childhood and Attitudes towards Children in Medieval Islam: A Preliminary Study with Special Reference to Reactions to Infant and Child Mortality”, Journal of the Economic and Social History of the Orient 32(1989), pp. 121-152.
  • “On the Origin of Two Key-Terms in al-Ġazzālī’s Iḥyāʾ ʿulūm al-dīn, Arabica 36 (1989), pp. 81-92.
  • “Ṣabr (Steadfastness) of Bereaved Parents: A Motif in Medieval Muslim Consolation Treatises and its Origins”, Jewish Quarterly Review 80(1989), pp. 35-48.
  • “Some Observations on Infanticide in Medieval Muslim Society”, International Journal of Middle Eastern Studies 22(1990), pp. 185-200.
  • “Infants, Children and Death in Medieval Muslim Society: Some Preliminary Observations”, Social History of Medicine 3(1990), pp. 345-368.
  • “‘The child was small... not so the grief for him’: Sources, Structure and Content of al-Sakhawi’s Consolation Treatise for Bereaved Parents”, Poetics Today 14(1993), pp. 367-386.
  • “Islamic Consolation Treatises for Bereaved Parents: Some Bibliographical Notes”, Studia Islamica 81(1995), pp. 197-202.
  • “Gender Differences in Child Rearing and Education: Some Observations with Reference to Medieval Muslim Thought”, Al-Qantara (Madrid) 16 (1995), pp. 291-308.
  • “Three Fatāwā on ‘Lending Libraries’ in North Africa and Spain”, Arabica 44 (1997), pp. 140-143.
  • “Normative Islam versus Local Tradition: The Case of Female Circumcision with Special Reference to Egypt”, Arabica XLIV (1997), pp. 254-267.
  • “Breast-Feeding in Medieval Islamic Thought: A Preliminary Study of Legal and Medical Writings,” Journal of Family History 23(1998), pp. 107-123.
  • "All al-Saḫāwī's Women: Some Notes on Kitāb al-nisāʾ (al-Ḍawʾ al-lāmiʿ XII)", Bulletin des Études Orientales (Institut Français du Proche-Orient, Damas): Hommage à Jacqueline Sublet (va sortir en 2009).

ערכים באנציקלופדיות מקצועיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • “Saghīr” [“Minor”], The Encyclopaedia of Islam, New edition, VIII, pp. 821-827.
  • “Children”, Encyclopedia of the Qur’an, I, pp. 301-303;
  • “Family”, Encyclopedia of the Qur’an, II, pp. 173-176;
  • “Fosterage” Encyclopedia of the Qur’an, II, pp.266-267;
  • “Guardianship” Encyclopedia of the Qur’an, II, pp.373-375;
  • “Lactation”, Encyclopedia of the Qur’an III, 106-107;
  • “Orphans”, Encyclopedia of the Qur’an III, 603-604;
  • “Parents”, Encyclopedia of the Qur’an IV, 20-22;
  • "Wet-Nursing", Encyclopedia of the Qur’an V, 476-478;
  • "Milk Kinship: Overview”, Encyclopedia of Women and Islamic Cultures II, 355-357.
  • "Birth Control", The Encyclopaedia of Islam, Third edition (forthcoming).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]