מרדכי רוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

מרדכי רוֹט (15 במאי 190216 בספטמבר 1986) היה זמר טנור ישראלי, שפעל בארץ מ-1935 ושר בעיקר משירי ארץ ישראל ושירים עממיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרדכי רוט נולד ב-1902 בעיירה בּוּכנדאם (Buchendamm) שבלוסאטיה תחתית, ממלכת פרוסיה, גרמניה (כיום בוצ'ינה (Buczyna) בפולין). למד ב"חדר" ובגימנסיה בלֶמבֶּרג בירת גליציה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלטה המשפחה לקרפטים, על גבול הונגריה, ולבסוף התיישבו בבודפשט, שם למד בבית ספר ערב. כששבו הוריו ללמברג, נסע רוט לווינה ללמוד בבית ספר למסחר, וב-1917 שב גם הוא ללמברג. שם למד באקדמיה למסחר והצטרף לתנועת "השומר הצעיר". ב-1920, לאחר שסיים את לימודיו, עלה לארץ ישראל כחלוץ, עבד בסלילת כבישים ובייבוש ביצות, היה מדריך וחבר הנהגת התנועה, וממייסדי בית אלפא וקיבוץ השומר הצעיר ב'.

לרוט היה קול ערב והוא ביקש ללמוד זמרה, וב-1930 נסע ללמוד בברלין. הוא למד שנתיים בסמינריון להשכלה מוזיקלית לנוער (Jugend- und Volksmusik) מיסודו של פריץ יֶדֶה (Jöde) (גר') (19321933) ולמד אצל המורה הידוע לפיתוח קול אוסקר דניאל (שב-1933, בעקבות עליית הנאצים לשלטון, פוטר ממשרתו בשל היותו יהודי). בברלין הכיר את הפסנתרנית פלה טננבאום והם נישאו ב-1932. מאז הופיע באופן תמידי בלווי אשתו בקונצרטים של זמרה.

ב-1934 הקליט לראשונה שירים עבריים והיה מהראשונים שהפיצו את שירי המלחין דוד זהבי.

ב-1935 שב ארצה, ומעת שובו הופיע בזמרה במשך עשרות שנים ברחבי הארץ. כמו כן ביצע החל באמצע שנות ה-30 משיריו ברדיו, החל ב"קול ירושלים" בתקופת המנדט.

ב-1941 ארגן רוט את האגודה המקצועית של "אמני הבמה העברית בארץ ישראל".

מרדכי רוט הִרבה להופיע במקומות שונים ברחבי הארץ מטעם מחלקת התרבות. שירים מפורסמים המזוהים איתו כמבצע: "שיר הספנים" של יואל ולבה למילים של נתן אלתרמן, שהיה בזמנו להיט גדול, ו"למדבר שאנו" – לחן עממי למילים של אלכסנדר פן.

מרדכי רוט נפטר בספטמבר 1986, בגיל 84. נקבר בבית העלמין בהרצליה.[1] הותיר את אשתו, בנו ונכדים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'Mordechai Roth,' in: Rainer E. Lotz und Axel Weggen, Discographie der Judaica-Aufnahmen: Deutsche National-Discographie, Serie 6, Bonn: Birgit Lotz Verlag, 2006, p. 456.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרדכי רוט, מעריב, מודעת אבל, 18 בספטמבר 1986.