רפי אדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפי אדר
רפי אדר, נובמבר 2011
רפי אדר, נובמבר 2011
לידה 3 במרץ 1946 (בן 78) עריכת הנתון בוויקינתונים
טלוויזיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רפי אדר (נולד ב-3 במרץ 1946) הוא מסעדן, במאי קולנוע, מפיק, תסריטאי, מוזיקאי וזמר ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנות השישים נסע אדר ללמוד רפואה באיטליה, על-מנת להמשיך את דרכו של אביו, ד"ר אורי אדר שהיה מנהל מחלקת קבלה, ולאחר מכן מנהל מחלקה פנימית באיכילוב[1], אבל עבר ללמוד קולנוע ברומא. הוא שיחק ב"שלום", סרטו העצמאי הקצר של יקי יושע משנת 1968. אדר שב לישראל ב-1972.

אדר היה מפיק-שותף של סרט הטלוויזיה "לול 4" ומפיק-שותף של סרטי הקולנוע "נשר הברזל", "סבבה" ו"רומן זעיר".

בשנת 1976 ביים את הסרט הקצר "בדרך ללוד", על פי סיפור של דן בן אמוץ, עלילת הסרט מתרחשת ב־1939 וגיבורה הם שני צעירים, תלמידי בן־שמן, היוצאים לטיול בעיר הערבית השכנה, לוד[2]. בשנת 1986 ביים וכתב, ביחד עם יהודית סולה, את סרטו העלילתי היחיד "כפפות", לפי רומן מאת דן צלקה. הסרט ספג ביקורות שליליות[3], גם כשל בקופות וירד מהאקרנים לאחר שבועיים בלבד[4]. פרט לכך ביים עשרות פרסומות ווידאו קליפים לזמרים[5], ושיחק בסרטו של איתן גרין "עד סוף הלילה" (1985).

בינואר 1989 פתח אדר את מסעדת "פרונטו" (פירוש המילה הוא "מוכן" באיטלקית, ובמילה זו נוהגים האיטלקים לענות לשיחת טלפון). המסעדה מגישה מאכלים מהמטבח האיטלקי הקלאסי. למרות שזכתה תחילה לביקורות מעורבות, הפכה המסעדה למקום מפגש פופולרי לאנשי הבוהמה של תל אביב[6]. שותפו של אדר במסעדה מאז 2005 הוא המוזיקאי עופר זמיר, שעבד בה מ-1994. במסעדה מוגשת מנת אנטיפסטי הנקראת על שם שלום חנוך. המסעדה שכנה כל השנים ברחוב נחמני בתל אביב ובסוף 2010 עברה לרחוב הרצל בתל אביב. שף המסעדה החל ממרץ 2011 הוא דייוויד פרנקל[7]. ב-2011 פתח אדר ליד מסעדת פרונטו מעדנייה איטלקית בשם "פרונטוסטרדה". אך היא נסגרה לאחר זמן קצר. גם מסעדת מזון מהיר שהקים, "פרונטו קיוסק", כשלה מסחרית ונסגרה לאחר זמן קצר[8]. מסעדת פרונטו נבחרה לאחת מעשר המסעדות הטובות בישראל בידי דניאל רוגוב, מבקר המסעדות של עיתון "הארץ"[9]. במרץ 2017 מכר אדר את חלקו במסעדה לשותפו בשנים האחרונות, ויקטור שמריך[10].

בשנת 1993 נכנס אדר לעסקי האופנה, כשמונה לנציג בישראל של בית האופנה של המעצב האיטלקי רומאו ג'ילי, ופתח בוטיק בתל אביב[11].

בשנת 1997 זכה אדר בפרס "Ristorante – Italiano" מידי לשכות המסחר של איטליה, על ידי נשיא איטליה אוסקר לואיג'י סקאלפרו, בארמון הנשיאות ברומא. ב-1998 זכה בתואר "Cavaliere dela Republica Italiana" מידי נשיא איטליה, על תרומתו לקידום תרבות איטליה מחוץ לאיטליה.

המגזין טיים אאוט תל אביב בחר בפרונטו כמסעדה האיטלקית הטובה ביותר לשנים 2007, 2008, 2011[12][13].

בשנת 2009 אדר היה שופט בתוכנית הטלוויזיה אליפות המסעדות של ישראל.

בשנת 2010 היה אחד מארבעת השופטים בעונה הראשונה של התוכנית "מאסטר שף", לצד חיים כהן, אייל שני ומיכל אנסקי, אך הודח ממנה לאחר מספר תוכניות[14].

מאז 1988 הקליט אדר שירים. ב-1994 יצא תקליטון של אדר בחברת הליקון בשם "הלב המלא של קונטינקה". ב-2007 הקליט תקליטון נוסף באותה חברה, בו הוא מבצע את שיריו של המוזיקאי האיטלקי פאולו קונטה: "מזייף כמו כולם: רפי אדר שר את פאולו קונטה"[15].

בשנת 2010 יצא בהוצאת כנרת הספר "Pronto: אוכל, תרבות, אהבה", ספר המתכונים של "פרונטו", לו סיפק מתכונים גם הסופר האיטלקי ארי דה לוקה[16].

בשנת 2016 הוציא את אלבומו הרביעי, "הגולם"[17].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1972 נישא לשחקנית יהודית סולה. לזוג שני בנים, שניהם עובדים בטלוויזיה: דניאל אדר הוא במאי (הסדרה "גבוה וגרינבאום", שהפורמט שלה נמכר לרשת האמריקאית ABC)[18], ורועי אדר הוא שחקן ומוזיקאי, שהשתתף באותה סדרה[19]. בספטמבר 1991, נעצרו בני הזוג לשלושה ימים בחשד לסחר בסמים, לאחר שבחיפוש בביתם נתפסו חשיש וקוקאין. לאחר שהודו בשימוש בסמים קיבל עונש מאסר על תנאי[20].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "פרונטו", בתוך: חיליק גורפינקל, מסע קולינרי: מדריך מפה לטיולי אוכל, תל אביב, 2009, עמ' 142–143

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרכז רפואי עירוני ממשלתי (איכילוב, הדסה, בית יולדות ע"ש אשרמן), תל אביב יפו, ספר השנה 1971–1972, הוצאת המחלקה ליחסי ציבור של בתי החולים הממשלתיים, עורך: אריה תורגמן
  2. ^ טדי פרויס, קורסאווה בדרך ללוד, דבר, 13 באפריל 1976
  3. ^ ביקורות:
    רחל נאמן, קולנוע תוצרת הארץ - 'כפפות', כותרת ראשית, 17 בספטמבר 1986
    מאיר שניצר, אגרוף של וזלין, חדשות, 15 בספטמבר 1986
  4. ^ רן גפן, "כפפות" נופל, חדשות, 23 בספטמבר 1986
  5. ^ אדר יביים את איינשטיין, חדשות, 20 באוקטובר 1986
  6. ^ ביקורות:
    שאול אברון, לא משולם. רק לפסטה ויין אדום, חדשות, 20 בינואר 1989
    רנסאנס איטלקי בתל־אביב הקטנה, מעריב, 10 במרץ 1989
    סוקס-, אכילה ללא אכזבות, ללא התעלות נפש, חדשות, 19 ביוני 1989
  7. ^ מיכל פלטי, המסעדן רפי אדר מוסר את המפתחות של מסעדת "פרונטו" לשף הצעיר דיוויד פרנקל, באתר הארץ, 8 במרץ 2011
  8. ^ רותם מימון, אחרי שנתיים של פעילות "פרונטו קיוסקו" נסגרת, באתר הארץ, 1 במאי 2018
  9. ^ דניאל רוגוב, 10 המסעדות הטובות בישראל לשנת 2005, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2005
  10. ^ מערכת וואלה! NEWS‏, פרסום ראשון: רפי אדר עוזב את מסעדת פרונטו, באתר וואלה!‏, 28 במרץ 2017
  11. ^ אורנה גטניו, ז'קט בצבע פסטה (1,499 שקל), חדשות, 31 במאי 1993
  12. ^ מערכת אכול ושאטו, פרסי האוכל של טיים אאוט: טוטו המסעדה הטובה ביותר, באתר אכול ושאטו, ‏2011-11-15
  13. ^ מערכת אכול ושאטו, Time Out העניק לרפאל את תואר המסעדה הטובה ביותר בת"א ל-2008, באתר אכול ושאטו, ‏2008-11-20
  14. ^ מתן אברמוביץ', עכבר העיר, מדוע עזב רפי אדר את "מאסטר שף"?, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2010
  15. ^ תמר סוקניק, תעביר את השירים למגרש הביתי, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2007
  16. ^ מיכל פלטי, ספרי הבישול מוסיפים קצת טעם, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2010
  17. ^ רואי פרסול, מעריב הבוקר, מדור תרבות, 17 באפריל 2016, עמודים 14–15
  18. ^ גילי איזיקוביץ, אי-בי-סי תפיק פיילוט לסיטקום הישראלי "גבוה וגרינבאום", באתר הארץ, 24 באוקטובר 2010
  19. ^ תומר פרת, עכבר העיר, "גבוה וגרינבאום": כשמכוונים גבוה מצליחים להצחיק, באתר הארץ, 31 ביולי 2011
  20. ^ בוקי נאה, רפי אדר ויהודית סולה: רק השתמשנו בסמים, חדשות, 15 בספטמבר 1991