תיאטרון זירה

תיאטרון זירה
	יהודה פוקס ואליעזר יונג בדמויות הראשיות ב"הזמרת בעלת הקרחת" בתיאטרון זירה, 1957
מידע כללי
סוג	תיאטרון שוליים
מיקום	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
קואורדינטות	32°04′43″N 34°46′29″E / 32.07872222°N 34.77475°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת תל אביב רגילה) תיאטרון זירה תיאטרון זירה תיאטרון זירה מפת מרכז __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ בני ברק, __ רמת גן, __ גבעתיים; ממערב: הים התיכון

תיאטרון זירה היה תיאטרון שוליים שנוסד על ידי מיכאל (מיקו) אלמז ופעל בתל אביב בשנים 1949–1959.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחזר מלימודי תיאטרון בניו יורק והושפע מתיאטראות שולים, הקים אלמז בשנת 1949 תיאטרון קטן עם מספר שחקנים מצומצם, שהעלה הצגות מקוריות, נסיוניות ואוונגרדיות. ההצגות הראשונות פעלו כאשר הצופים ישבו סביב הבמה כבזירה ומכאן היה שם התיאטרון. רק לאחר זמן מה עברו להצגות חזיתיות. התיאטרון פעל באולם קטן ברחוב ריינס 6.

אלמז תרגם וביים את רוב המחזות, בהם:

מחכים לגודו של סמואל בקט שאלמז תרגם לעברית בשם - "אנו מחכים למַראֵל". הוא ביקש בכך לרמוז שגודו הוא למעשה אלוהים שאנשים מחכים לשווא לבואו. אלמז רכש את הזכויות מיד לאחר שהמחזה הועלה בפריז והעלה אותו בישראל לפני הצגות הבכורה בלונדון ובניו יורק.
הזמרת בעלת הקרחת של אז'ן יונסקו^[1].
בדלתיים סגורות של ז'אן-פול סארטר
"מעבר לגבול" מאת מיכאל אלמז, מחזה שהעלה לראשונה את בעיית הפליטים הפלסטינים.

בין שחקני התיאטרון היו יהודה פוקס, טלילה בן זכאי, מיה זיו, עדנה שביט, אליהו לוי, אליעזר יונג, עמוס אריכא, אלישבע מיכאלי, שלומית קפלנסקי, רות גלר ועוד.

הקהל הישראלי לא היה בשל למחזות אלה, והתיאטרון נקלע לקשיים כלכליים. אלמז ביקש מאברהם דשא (פשנל), שהיה עד אז נהג מונית שהסיע שחקנים להצגות, לעזור לו בניהול התיאטרון. זה היה ניסיונו הראשון של פשנל בעולם הבידור. פשנל החליט שכדי לשפר את מצבו של התיאטרון יש להעלות הצגות "קלילות" יותר. בין הצגות אלה יש לציין:

"פרנסואה ראש גזר" מאת ז'ול רנאר בבימויו של גבריאל דגן. זו הייתה הצלחתו הגדולה ביותר של תיאטרון זירה בעיקר בגלל משחקה של שחקנית צעירה בשם שולמית פילין שגילמה את דמותו של הילד הג'ינג'י הנדחה על ידי אימו^[2]. את תפקיד האב גילם יהודה פוקס. ההצגה הועלתה במשך כשנה בכל רחבי הארץ.
"הפינג'אן" - מחזמר המבוסס על ילקוט הכזבים של חיים חפר ודן בן אמוץ מאת אורי סלע ואלכס מסיס עם פזמונים מאת דידי מנוסי, אוריאל אופק ויוחנן זראי^[3]. בהצגה השתתפו ריקה זראי, דודיק סמדר, יעקב בודו, שי דנון ועוד. חלק מהפזמונים התפרסמו מאוד כמו: "רוחמה" (...כשהייתה רוחמה בת עשרים הפלמ"ח כולו לחש רוחמה, ובטרם לה מלאו שלושים הפלמ"ח פורק, בעצם למה?...), "צביקה א ב ג" (צביקה ג' צביקה א' צביקה ב'...), "אביגדור מלך החיות" ועוד.
"מוישה ונטילטור" בכיכובו של יעקב בודו. בודו המשיך בתפקיד זה ב"תיאטרון העממי" של פשנל לאחר סגירת תיאטרון זירה.

בשנת 1958 התמנה ג'ורג' ואל כמנהל האדמיניסטרטיבי של התיאטרון ושימש בתפקיד עד סגירתו. למרות כל זאת נאלץ התיאטרון לסגור את שעריו ב-1959^[4]. לתיאטרון זירה מקום חשוב בתולדות התיאטרון בישראל. הוא היה הראשון שהעלה מחזות אוונגרדיים וניסיוניים שהתיאטראות הממוסדים סירבו להעלותם.