דידי מנוסי
דידי (ידידיה) מנוסי (נולד ב-9 במאי 1928) הוא פזמונאי, עיתונאי, סאטיריקן ומסען ישראלי.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
מנוסי נולד בקבוצת גבע ובה גדל והתחנך. עזב את הקיבוץ ב-1946, שימש כמדריך מטעם הנוער העובד בהרצליה ולאחר מכן התגייס לפלמ"ח. למד ספרות באוניברסיטה העברית. ערך שני מסעות סביב העולם בשנות ה-50. פרסם פזמונים שטובי המלחינים התאימו להם מנגינות. בין היתר שיתף פעולה עם המלחין יוחנן זראי במחזה "סנונית בחוף מיומבה" שם התפרסם השיר "קול אורלוגין", ובסרט "סאלח שבתי", שם התפרסם השיר "לי ולך" (אותו שר אריק איינשטיין עם גאולה נוני). כתב ללהקת גייסות השריון את "מי שחלם" שהפך לשיר ידוע לזכר הנופלים, ולאחר מלחמת יום הכיפורים כתב את "שיר הוא לא רק מילים" אותו ביצע אריק לביא כמחאה נגד המלחמה ולמען השלום. ללהקת הגבעטרון כתב את השיר "בת שישים" לכבוד 60 שנה לקיבוץ גבע.
מנוסי כותב חמשירים ופרסם קובץ מהם בספר, וכמו כן ערך מדור בדיחות במקומונים בשם "בדיחמין לשבת" וכינס אותם בשלושה ספרים. סמלו המסחרי הוא כובע קסקט וסיגר. בשנים 1962-2000 פרסם מדי שבוע בעיתון ידיעות אחרונות טור סאטירי מחורז שעסק באקטואליה. מנוסי תרם לשפה העברית מספר תחדישים מוצלחים וביניהם: מחזמר, מדרחוב, רכבל וחמשיר.
מנוסי נשוי משנת 1959 לציירת צילה מנוסי, שאיירה את טוריו בידיעות אחרונות. בנו ניר (ניל) חזר בתשובה והוא עוסק בהרצאות ובכתיבה בנושאי יהדות. [1]
[עריכה] ספריו
- 101 חמשירים, עם איורים מאת דוש (הוצאת ש. שפט, 1958)
- בדיחמין לשבת: מאוצר ההומור והבדיחות, חדש יותר וחדש פחות (כנרת, 1986)
- עוד בדיחמין: מאוצר ההומור והבדיחות, חדש יותר וחדש פחות (כנרת, 1987)
- בדיחמין גם גם: מאוצר ההומור והבדיחות : מצחיק ומצחיק פחות (כנרת, 1988)
- הספר ספר הטורים והקינטורים והקיטורים והאלתורים (ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2000)
- מאנטארקטיקה עד פפואה, ספר המסעות של דידי מנוסי, (כנרת, 1990)
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מילים לשירים של דידי מנוסי באתר שירונט
- שי גל, "מי שצחק" - ראיון עם מנוסי, אולפן שישי, 19 במרץ 2010
[עריכה] הערות שוליים
- ^ יצחק הורוויץ, אני לדידי > בנו של המשורר הנודע הפך לחב"דניק, אתר שטוערם.נט, פורסם בבקהילה
