תרצה הודס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תרצה הודס
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 21 ביולי 1922
הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 באפריל 2024 (בגיל 101) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תרצה הודס (21 ביולי 192210 באפריל 2024) הייתה רקדנית ישראלית ומחנכת בתחום ריקודי עם בישראל[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הודס נולדה בשם אדית רוטביין בדיסלדורף שבגרמניה למשפחה ציונית . בגיל צעיר הייתה אלופת גרמניה בריצת 100 מטר לתלמידות, אולם לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, נמנעה ממנה ההשתתפות בתחרויות.

בליל הבדולח ב-9 בנובמבר 1938 הרסו הנאצים את בית המשפחה בדיסלדורף. אביה נאסר, אמהּ ואחיה הקטן פרידריש נשלחו למחנה ריכוז והיא ואחיה הגדול, יוליוס, נותרו לבדם.

ב-1939 עלתה לארץ ישראל, והצטרפה למשק הפועלות במושבה ראשון לציון. שם עסקה בעבודה חקלאית, והייתה חברה פעילה בתנועת "השומר הצעיר". בשנים הראשונות לעלייתה לארץ ישראל, תרגמה את אהבתה לפעילות גופנית לעיסוק במחול ובריקודי עם. הודס הצטרפה לקיבוץ חצור של תנועת השומר הצעיר, והחלה עוסקת במרץ רב בתנועה ובהתעמלות. השתתפה בקורסים, סמינרים ובסדנאות שונות בהן עסקו ולמדו מחול וריקודי עם ישראליים, שבתקופה זו של תחילת שנות ה-40 היו בתחילת התהוותם. במסגרת הקיבוץ הדריכה והכינה ריקודים לכל החגים והחגיגות. בו בזמן לימדה ריקודי עם במסגרת תנועות הנוער, מורים ויחידות הצבא.

תרצה הודס נבחרה כיו"ר הוועדה הארצית לריקודי עם, בה היו מיוצגים כל הזרמים ההתיישבותיים וכן מוסדות חינוך ותרבות שטיפלו בנושא ריקודי העם.

בשנת 1951 עזבה את הקיבוץ לתל אביב. החלה לעבוד כמנהלת המדור לריקודי עם, ליד המרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות. מדור זה היה המוסד הציבורי היחיד שטיפח את פעילות ריקודי העם בישראל עד שהופסקה פעילותו בשנת 2000[2].

הודס ניהלה במשך 35 שנים את המחלקות לריקודי עם, וקיבלה את פרס ההסתדרות לאומנויות ולמפעל חיים. היא כונתה "האמא של ריקודי העם בישראל".

מנימוקי צוות השופטים להענקת פרס ההסתדרות למחול ע"ש גורית קדמן בתחום המחול העממי הישראלי לתרצה הודס:

"תרצה הודס, מראשית דרכה, הייתה והינה רוקדת, מרקידה ומחנכת בתחום מחול העם בישראל. היות שפרס זה נקרא ע"ש גורית קדמן, אנו רואים לעצמנו זכות מיוחדת להעניקו לתרצה הודס, אשר זכתה לעבוד לצידה של גורית ולתרגם לשפת המעשה את חזונה של קדמן, שהייתה בראש מקימי תנועת מחול העם בישראל, לצידם של יוצרים ומורים שונים..."

ב-1988 ייסדה ביחד עם יונתן כרמון את פסטיבל המחולות בכרמיאל.

במשך 23 שנה הודס הייתה פעילה במחנות קיץ ב-ארצות הברית, ובכל שנה נהגה לנסוע לשם למשך כחודשיים. כן נסעה ולימדה ריקודי עם ב-איטליה, גרמניה, הולנד, ודרום אפריקה.

הודס התאלמנה ב-1980 מיעקב, שהיה טכנאי רדיו ואלקטרוניקה במשטרת ישראל. הודס הייתה אם לאילנה (מנישואיה למיכה שמבן) ולד"ר בועז הודס (שנפטר ב-2020) וסבתא לנכדים ולנינים.

בשנת 2018 קיבלה הודס את "אות המופת ואשת השנה לשנת 2018" מארגון "ליונס גבעתיים". בשנת 2019 יצר נכדה, גיא הודס, את הסרט התיעודי "בדילוגים קלים" על קורותיה.

בשנת 2022 קיבלה הודס את התואר "יקירת העיר גבעתיים" מטעם עיריית גבעתיים, בטקס שנערך בסימן 100 שנה לגבעתיים.

עריכת תווים[עריכת קוד מקור | עריכה]

[3]

  • 10 רקודי עם (דבקות), (תווים), ערכה ביחד עם שלמה קפלן, סדרה: ספריה מוזיקלית ע"ש ניסימוב, מספר 168, הוצאת מרכז לתרבות וחינוך, תל אביב, 1971, (22 עמודים).
  • מחולות עם, ערכה ביחד עם שלמה קפלן (עריכה מוזיקלית), ואורה מאייר קוסטר, עריכה גרפית וכותרות : כ' חובב, רשומים : א. כוסט, סדרה : ספריה מוזיקלית ע"ש ניסימוב מספר 168, הוצאת תרבות וחינוך בשיתוף עם המחלקה לריקודי עם, 1968, (1 כרך תווים, 138 עמודים).
  • זמר ומחול, 25 ניגונים ומחולות עם, (תווים), ערכה ביחד עם שלמה קפלן, סדרה : ספריה מוזיקלית ע"ש ניסימוב, מספר 099, הוצאת מרכז לתרבות וחינוך, תשי"ז, 1957, (1 כרך, 39 עמודים).
  • זמר ומחול, 27 ניגונים ומחולות עם, (תווים), ערכה עם שלמה קפלן, סדרה : ספריה מוזיקלית ע"ש ניסימוב מספר 122, הוצאת מרכז לתרבות וחינוך, תשכ"א, 1961. (1 כרך תווים, 47 עמודים).
  • זמר למחול, 22 ניגונים ומחולות עם, ערכה ביחד עם שלמה קפלן, סדרה : ספריה מוזיקלית ע"ש ניסימוב, מספר 092, הוצאת מרכז לתרבות וחינוך, תל אביב, תשט"ו, 1956, (1 כרך תווים, 32 עמודים).

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מדריך למורים לביצוע מחולות עם בבית-הספר, (עשרים למדינת ישראל: מדריך למורה: ד'), כתבו: תרצה הודס, שלמה חרמון, הוצאת משרד החינוך והתרבות – המזכירות הפדגוגית לחינוך יסודי ולהכשרת מורים – היחידה לחינוך חברתי, תשכ"ח, 1968, (39 עמודים).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "האמא של ריקודי העם", רימונה שיף, יקינתון MB, גיליון 292, תשרי-חשון תשע"ט, ספטמבר-אוקטובר 2018, עמוד 18
  2. ^ תרצה הודס באתר תנועת העבודה הישראלית
  3. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך: תרצה הודס