שלמה קפלן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלמה קפלן בשנות ה-40
לוחית זיכרון ליד ביתו של שלמה קפלן ברח' סעדיה גאון 3 בתל אביב

שלט ברחוב שלמה קפלן בתל אביב

שלמה קפלן (16 במרץ 190815 ביוני 1974) היה מנצח מקהלות ומורה למוזיקה ישראלי, מנהל המדור למוזיקה במרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות (1951–1974).

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה קפלן נולד בשנת 1908 בעיר ביאליסטוק שבפולין הרוסית, בנם של ציפה לבית גליק וגרשון, חזן ומנצח מקהלה ברוז'ינוי. למד ב"חדר", בבית ספר עממי ובבית ספר תיכון, וכן מוזיקה אצל המנצח ברמן. הצטרף לתנועת הנוער "החלוץ הצעיר" וארגן בה מקהלה.

בשנת 1926 עלה לארץ ישראל והצטרף לקבוצת חלוצים שהקימה את בית עובד. בערבים ארגן והדריך מקהלה. המלחין יואל אנגל, שהתרשם מעבודתו עם המקהלה, המליץ עליו בפני פרופ' דוד שור. קפלן למד בקונסרבטוריון של פרופ' שור ואצל מנשה רבינא ושר במקהלת האופרה הארצישראלית של מרדכי גולינקין. משנת 1929 היה פעיל בתחום המוזיקה המקהלתית בפתח תקווה. במקביל לעבודתו כמנצח על מקהלת בית הכנסת הגדול שם, הקים מספר מקהלות, שמהן צמחה בהמשך מקהלת השרון, גוף גדול בן כ-300 זמרים בניצוחו. בשנת 1942 החל לנצח על מקהלות בתל אביב ומשנת 1945 עד מותו חי ועבד בעיר זו. הוא ניצח על מקהלות שונות, היה מנצחה הקבוע של מקהלת האופרה הישראלית ויחד עם יצחק גרציאני חידש את מקהלת צדיקוב.

קפלן היה מורה ומחנך, שהקנה ידע ואהבת מוזיקה ושירה לתלמידים רבים, בכפר מל"ל, בפתח תקווה ובתל אביב.

קפלן שימש כעוזרו של נסים נסימוב, המנהל-המייסד של מדור המוזיקה במרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות, ולאחר פטירתו של נסימוב ב-1951 כיהן כמנהל המדור במשך יותר משני עשורים, עד מותו (אחריו כיהן בתפקיד זה הנרי קלאוזנר). בתוקף תפקידו פעל לקידום שירת המקהלה בארץ בכלל ובהתיישבות העובדת בפרט. שלמה קפלן טיפח את תחום ניצוח המקהלות ודאג להמשך קיומו. אחד ממפעליו החשובים היה הרחבתה של הוצאת הספרייה למוסיקה ע"ש נסים ניסימוב של המרכז לתרבות ולחינוך, לאיסוף יצירותיהם של מלחיני הארץ. מאות יצירות ועיבודים למקהלה ראו אור בהוצאה זו.

כמו כן היה המנהל המוזיקלי המייסד של הזמריה, ושימש בתפקיד זה בכל כינוסיה עד מותו.

היה מוותיקי פעילי אקו"ם וחבר הוועד הארצי של האיגוד הארצי של המוזיקאים.

בנו הבכור מנישואיו הראשונים, אברהם קפלן, ממשיך בדרכם של סבו ואביו כמנצח מקהלות בארצות הברית. קפלן נישא בשנית לרחל לבית קנטרוביץ (ממייסדי פתח תקווה) ולשניים נולדו שלוש בנות: רותי, צפירה ויעל (גילר).

שלמה קפלן נפטר באופן פתאומי מהתקף לב בט"ו בסיוון ה'תשל"ד, בגיל 66. נטמן בבית העלמין קריית שאול.‏[1] אלמנתו רחל נפטרה ב-2004.

על שמו רחוב בתל אביב.

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מתתיהו שלם, זמרים; בעריכת שלמה קפלן, תל אביב: ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל – המרכז לתרבות ולחינוך ('ספריה מוסיקלית ע"ש נסימוב', 186), 1969.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלמה קפלן ושלמה טנאי (עורכים), העמק הוא חלום: שירים ליובל העמק, הד ארצי, 1971.‏[2] (תקליט בהפקת המרכז לתרבות ולחינוך, ובו שירים ממחברים ומלחינים שונים, לכבוד יובל ההתיישבות העברית בעמק יזרעאל)

ספרים לזכרו (תווים)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "דפי מקהלה ע"ש ש. קפלן" – סדרת חוברות בהוצאת המרכז לתרבות ולחינוך. (בין החוברות: יצירות מאת יחזקאל בראון ואהרן חרל"פ)‏[3]
  • שירים ישראליים: לזכרו של שלמה קפלן; הוצאה מיוחדת של הזמריה השלֹש-עשרה – אגודת הזמיר, תל אביב: מפעלי תרבות וחינוך ('הספרייה למוסיקה ע"ש נסימוב', מס' 297), תשמ"ג 1983.
  • שירים ישראליים: לזכרו של שלמה קפלן, תל אביב: ספריה למוסיקה ע"ש נסימוב (מס' 365), 1992.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלמה קפלן באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
  2. ^ תקליט - ליובל העמק: "העמק הוא חלום", דבר, 20 באוגוסט 1971 (מודעה); ביקורת: זאב רב-נוףתקליטים | לקט נוסטאלגי, דבר, 1 בנובמבר 1971.
  3. ^ פרסומי הספריה למוסיקה, דבר, טור 2, 3 באוגוסט 1979.