אבד עליו הכלח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אָבַד עָלָיו הַכֶּלַח, המנוסח גם כאָבַד עָלָיו כֶּלַח, הוא ביטוי עברי שהוראתו "יצא משימוש", "התיישן", "תש כוחו". הביטוי מופיע במקורו בספר איוב, והפרשנים מציינים שבגלל נדירות התיבה "כלח" קשה לפרשו[1].

היקרויות של הביטוי ושל התיבה כלח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי מופיע בספר איוב: "גַּם־כֹּחַ יְדֵיהֶם לָמָּה לִּי עָלֵימוֹ אָבַד כָּלַח"[2]. כחלק מאבלו של איוב על האסונות שפוקדים אותו הוא מאבד את הרצון לחיות, ועל כן הוא מלעיג על הצעירים בסביבתו, שעתידם להזדקן כמוהו. בהקשר זה הוא מדבר בגנות כוח ידיהם של הצעירים, שכן גם הוא יחלוף עם הזמן. בהתאם להקשר זה, מפרשים כמה מפרשני המקרא – רש"י, מצודת ציון ומצודת דוד – את הביטוי "עָלֵימוֹ אָבַד כָּלַח" כזקנה.

היקרות נוספת של המילה כלח היא: "תָּבוֹא בְכֶלַח אֱלֵי קָבֶר כַּעֲלוֹת גָּדִישׁ בְּעִתּוֹ"[3]. כאן נחלקים הפרשנים במשמעות המילה כלח. מצודת דוד ומצודת ציון נאמנים לפרשנות כי מדובר בזקנה, ומצביעים על דמיון בין זקנת האדם לבין סילוק הגדיש מהתבואה. מנגד, רש"י כותב שביאורו של ביטוי זה קשה וכנראה הכוונה להבשלת התבואה. הוא מצטט את חז"ל שפירשו את כלח כששים שנה, על דרך הגימטריה.

כלח, כשמה של עיר אשורית, מופיעה עוד פעמיים במקרא. אבל אין פרשנים הרואים קשר בין שם העיר לביטויים בספר איוב.

שימושים בתקופת הביניים של העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חכמי תקופת הביניים של העברית השתמשו בפועל נכלח בהוראת "הזדקן" או נחלש מחמת גיל או מחלה. למשל, אסף הרופא מציין על תרופות שונות כי הן טובות לבני אדם שנכלחו - נחלשו מחמת גילם.

הביטוי בעברית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבלשן והמילונאי אברהם אבן שושן מציע כמה פירושים אפשריים למילה כלח:

  • רעננות – מאחר שבמקרא שם התואר "רענן" מתייחס לצמחים, דוגמת הביטוי "תחת כל עץ רענן", ובספר איוב מופיע הביטוי אולי בהקשר לטריות של גדיש, ייתכן שהוראתם דומה.
  • כל לח – על דרך הלחם בסיסים, שהיא צורה נדירה במקרא אבל קיימת (עיינו ערך גיא צלמוות). ייתכן וכלח הוא הלחם של הבסיסים כל ולח כך שהוראתו דומה לרענן.

בעברית החדשה נתקבע הביטוי בצורתו המיודעת "הכלח" אף על פי שאין לזה כל סימוכין במקרא.

הביטוי שובץ בשיר התעמולה של החמאס "תקוף, תעשה פיגועים", שזכה לפרסום במהלך מבצע צוק איתן בקיץ 2014, והיה לדוגמה לשימוש במשלב גבוה יתר על המידה המעורב בשפה משובשת:

"צבא של אשליה ולא יוצלח
אבד עליו הכלח, ונאלח
חייליו כעכברים בשדה יבש
קרב ובא מותם וירי תפתח"

מקבילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ערבה חבוטה מהושענא רבה – מקובל בלשון חכמים, על דרך המנהג של חיבוט ערבות בהושענא רבה. אם כי, ערבה חבוטה משמשת סגולה לשמירה בדרכים.
  • יצא מהתו"ל – יצא מתורת הלחימה, היא המקבילה בעגה הצה"לית. במשמעותו המקורית מתייחס הביטוי לתרגולות שבמהלך עדכון תורת הלחימה מופסק השימוש בהן. בהשאלה מוסב הביטוי גם על בעלי תפקידים, ציוד וכדומה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בספר איוב שכיחות המילים היחידאיות היא הרבה ביותר, ועל כן פרשנותו קשה, כמו גם פרשנות המילים היחידאיות
  2. ^ ספר איוב, פרק ל', פסוק ב'
  3. ^ ספר איוב, פרק ה', פסוק כ"ו