אבו אל-קאסם א-זהראווי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
א-זהראוי (אלבוקאסיס) מטפל בחולה בבית חולים בקורדובה

אַבּוּ אלְ-קַאסִם חַ'לַף בְּן אלְ-עַבַּאס א-זַּהְרַאוִיּ (בערבית: أبو القاسم خلف بن العباس الزهراوي ) ידוע גם כ-א-זַּהְרַאוִיּ ובלטינית: אלבוקאסיס (Albucasis) היה רופא ומנתח ערבי, מוסלמי-מורי, מהפרבר א-זהרא, ליד העיר קורדובה שבאל-אנדלוס. א-זַּהְרַאוִיּ נחשב לאחד מגדולי הרופאים והמנתחים בתקופת ימי הביניים ומתואר כ"אבי שיטת הניתוח (כירורגיה) המודרנית".[1][2]

א-זַּהְרַאוִיּ נודע בזכות כתיבת אנציקלופדיה רפואית בת 33 כרכים הנקראת במקור בערבית: "כתאב אל תסריף לימאן אחז אען אל-תאאריף", ובקיצור: "כתאב אל תאסריף", הכוללת בתוכה חידושים רבים בתחום הרפואה בכלל, ובתחום הכירורגיה ובשימוש בכלים כירורגים בפרט. האנציקלופדיה נחשבה לאחת מהכתבים המפורטים המקיפים והמאוירים ביותר עד לאותה התקופה, והשפיעה רבות על התפתחות הרפואה במזרח ובאירופה.[3]

כרכי האנציקלופודיה של א-זַּהְרַאוִיּ העוסקים בתחום הרפואה הכירורגית הם הנודעים ביותר. הכרכים שימשו מתווה מקצועי עד לסוף המאה ה-18. שיטותיו הכירורגיות, המובאות בכרכים אלו, המשיכו להשתכלל עד לימים המודרניים.[4]

חלק מפריצות הדרך שלו היו: ביצוע ויויסקציה ודיסקציה, צריבת פצעים ושימוש בכותנה לחבישה, תיאור מחלת ההמופיליה, ניתוח הוצאת אבנים (ליתותומיה) ואגינלית, תיאור ניתוח הריון חוץ רחמי ותיאור שיטות טיפול אורתודנטיות ליישור שיניים.[5][6][7]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

א-זַּהְרַאוִיּ נולד בשנת 936 לספירה בעיר הארמונות א-זהרא, כ-10 קילומטר צפון מערבית לקורדובה באל-אנדולוס (ספרד של היום). משפחתו של א-זַּהְרַאוִיּ מיוחסת לשושלת ה"אנצאר", תושבי אל-מאדינה, מתקופת הנביא מוחמד.[8] א-זַּהְרַאוִיּ חיי את מרבית חייו בקורדובה, שהייתה ידועה באותה התקופה כמרכז אינטלקטואלי שופע בתחום המדעים, הדת והפילוסופיה, בה הוא גם רכש את השכלתו במדעי הרפואה.[9]

מלבד לעבודותיו, ישנן עדויות מועטות על חייו של א-זַּהְרַאוִיּ. מחקרים מצביעים שהסיבה לכך תלויה בחורבנה של עיר מולדתו א-זהראא בשנת 1010 לספירה, כשלוש שנים לאחר מותו של א-זַּהְרַאוִי בשנת 1013 לספירה.[10][11]

ידוע שא-זַּהְרַאוִיּ שימש כרופא בחצר המלכות של הח'ליפה עבד א-רחמן השלישי, ולאחר מכן של בנו הח'ליף אל-חכם השני. הוא מוזכר לראשונה בכתביו של אבן חזם (993-1064 לספירה) כ"אחד מהרופאים הדגולים ביותר בספרד המוסלמית".[12] על פי מחקרים העדות הביוגרפית הראשונה הידועה על חייו של א-זַּהְרַאוִיּ, מופיעה כשישה עשורים לאחר מותו בכתבו של אל חומיידי (1029-1095 לספירה) "ג'אדוואת' אלמוגטאביס" ("על גאונים אנדלוסים").[13]

בספרות הלטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

א-זַּהְרַאוִיּ ידוע בספרות המערבית גם כאלבוקאסיס, אבולקאסיס, בוקאסיס, אבול-קאסים וזאהאריווס. כולם גרסאות לטיניות של כינויו בערבית, כשהאחרון ברשימה הוא העיוות של השם, אל-זהראוי, המשייך את האדם בטרמינולוגיה הערבית לעיר בה הוא נולד.[14]

כיתאב אל תאסריף[עריכת קוד מקור | עריכה]

"כיתאב אל תאסריף" ובשמו המלא "כיתאב אל תאסריף לימאן אחז אען אל-תאאריף", (בתרגום מאנגלית: "ספר על שיטות וידע ברפואה לאלו שאין ביכולתם לערוך ספר בעצמם")[14] הוא אנציקלופדיה רפואית המורכבת מ-33 כרכים שנכתבו על ידי א-זַּהְרַאוִיּ והושלמו בשנת 1000 לספירה, כשלוש שנים לפני מותו.

האנציקלופדיה הרפואית נתפסת כתוצר מסכם של כמעט חמישים שנה בהם עסק א-זַּהְרַאוִיּ ברפואה. היא כיסתה מגוון רחב של תחומים ונושאים בעולם הרפואה, ביניהם: כירורגיה, נוירוכירורגיה, רפואה כללית, אורטופדיה, יילוד וגינקולוגיה, רפואת עיניים, רוקחות, תזונה ועוד.[15][14] הספרים תורגמו מערבית ללטינית והכרכים העוסקים בכירורגיה, פורסמו בנפרד ותורגמו על ידי על ידי ג'רארדו דה קרמונה מטולדו בשנת 1150 לספירה. עם ההתעוררות המחודשת במדעי הרפואה באירופה, "כיתאב אל תאסריף" נהפך במהירות לאחד המקורות המצוטטים ביותר במהלך החמש מאות השנים הבאות. הספרים תורגמו בהמשך לעברית, קטאלנית וכן, תורגמו ללטינית חמש פעמים נוספות.[14]

"כיתאב אל תאסריף" מתורגם ללטינית מהמקור בשפה הערבית על ידי ג'רארדו דה קרמונה

בספריו א-זַּהְרַאוִיּ הדגיש באופן מפורט את החשיבות ביחסי רופא חולה תקינים, כחלק מהאחריות המקצועית המוטלת על הרופא. על מנת לאבחן את החולה בצורה המדויקת ביותר ולתת לו את הטיפול הנכון, יש לדאוג לרווחתו של המטופל, לדעת על מצבו הכללי, עברו הרפואי, לתת חשיבות גם לאורח חייו של המטופל ולבסוף לבצע מעקב בזמן תהליך ההחלמה.[16]

א-זַּהְרַאוִיּ היה הרופא הראשון שסיפק בכרכיו העוסקים בכירורגיה, מעל 200 איורים מפורטים של מכשירים כירורגים מגוונים בהם השתמש כשרובם הם פרי המצאתו. בצמוד לאיורים אלו היו מפורטים תהליכים כירורגים ושיטות ניתוח שונות.[17] מהמוזכרים ביותר במחקרים הם ניתוחי אף אוזן וגרון הכוללים ביניהם: הוצאת שקדים וביצוע ניתוח "פיום קנה" שבמהלכו מבצעים חתך בקנה הנשימה על מנת לאפשר המשך נשימה סדירה. הוא המציא מכשיר לבדיקה פנימית של האוזן, הוצאת עצמים מהגרון ותיאר איך להשתמש בקרס על מנת להוציא פוליפים מהאף.[18] אזכורים רווחים נוספים כללו: שיטה להוצאת אבנים מהכליות ודרכי השתן, תיאור מפורט של ביצוע ניתוח קיסרי, שימוש במלקחיים לניתוח הריון חוץ-רחמי וכן המציא מספריים מיוחדות לביצוע מילה לגברים.[19][20][21]

ישנם תיאורים ושיטות אותם א-זַּהְרַאוִיּ הביא לראשונה בספריו, שלא זכו להכרה עם התפתחות הרפואה במרוצת השנים. הכירורג הצבאי הצרפתי אמברואז פרה, מוכר כראשון באירופה שהשתמש בחוט לביצוע תפרים. אך היה זה א-זַּהְרַאוִיּ כחמש מאות שנים קודם לכן, שתיאר את השימוש בחוט לתפירת כלי דם ותפירת איבריים פנימיים על ידי חוטים עשויים ממעיים של חיות.[22][23] בנוסף, שיטה ידועה ומוכרת כיום כ"שיטת קוצ'ר" לקיבוע עצמות ושברים נהגתה על ידי א-זַּהְרַאוִיּ הרבה לפני הולדתו של קוצ'ר.[18] על טיפול בשבר באמצעות החזרת העצמות למקום (רדוקציה מניפולטיבית) ושימוש בקיבוע חיצוני, א-זַּהְרַאוִיּ כתב: "רדוקציה מתבצעת על ידי תמיכה ותמיכה נגדית תוך שימוש בהפעלת כוח תמידית על מנת להבטיח חזרה מדויקת של העצם למקומה וכך למנוע לחץ עצים של האזור".[16]

סגנון הכתיבה של האנציקלופדיה בבהירות שיטתיות וסדר תרם רבות להצלחתה ולהיותה מקור רפואי מהימן ומכונן.[2] בספרו המקיף של המנתח הצרפתי הידוע גי דה שוליאק בן המאה ה-14, שוליאק ציטט את א-זַּהְרַאוי בין 175 ל 200 פעם וכתב על ספריו של א-זַּהְרַאוי (מאנגלית): "זה לא פחות מההישג הגדול ביותר של הכירורגיה בתקופתו".[2]

תפיסתו את מקצוע הרפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופתו של א-זַּהְרַאוי מדעי הרפואה נקשרו עם דיסציפלינות שונות. תחומים כגון: תאולוגיה, אלכימיה ופילוסופיה היו מסווגים ומשולבים עם תפיסת העיסוק ברפואה. תפיסתו של א-זַּהְרַאוי הייתה להפריד בין אותן דיסציפלינות לבין העיסוק ברפואה, מתוך ההבנה שמקצוע זה ייחודי ודורש התמקצעות רבה. לדוגמה, באותה התקופה הכירורגיה נתפסה כמקצוע נחות בתחום הרפואה, והעיסוק בו התאפשר גם לבעלי מקצוע שאינם מהתחום כלל.[24][25] בצרפת המועצה של טוּר הכריזה (מאנגלית): "על בתי הספר לרפואה, וכן על רופאים הוגנים, לנטוש את מקצוע הכירורגיה".[26] המקצועיות הדקדקנית של א-זַּהְרַאוי מובאת לראייה ב"כיתאב אל תאסריף": "התפרשות נרחבת מדי והרצון להתמקצע בתחומים רבים לפני שכלול אחד מתחומים אלו גורמת לתסכול ותשישות נפש".[7]

א-זַּהְרַאוי היה מהראשונים להדגיש את חשיבות העיסוק במדע בתחום הרפואה. הוא ציין באחד הכרכים את החשיבות שיש לרופא, בייחוד לכירורג, לדעת את גוף האדם על בוריו: "...תחילה יש לדעת את מדע האנטומיה ואת הפונקציונאליות של האיברים כדי שיוכל להבין את תפקידם, לזהות את צורתם ואת הקשרים ביניהם... עליו לדעת על השרירים, העצמות הורידים והעורקים מלפנים ומאחור..."[7]. הוא ממשיך בלצטט את היפוקרטס באומרו: "ישנם רופאים רבים מכוח התואר אך מעט מכוח העיסוק...".[7]

כיתאב אל תאסריף משקף כיצד תפס א-זַּהְרַאוִיּ את הרפואה והמקצועיות הנדרשת על מנת לעסוק בה. הטון שאותו א-זַּהְרַאוִיּ הביא היה ייחודי לאותה התקופה ועל כן כתביו זכו לחשיבות מקצועית רבה.[27]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כלל הציטוטים מתורגמים מאנגלית.
  1. ^ Alistair Cameron Crombie, The History of Science from Augustine to Galileo, New York: Dover Publications, 1995, עמ' 230
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Mohamerd Amin Elgohary, Al Zaharawi: the Father of Modern Surgery, Annals of Pediatric Surgery, 2, 2, עמ' 84, April 2006
  3. ^ Saba Anjum, Al Zahrawi: A Prominent Muslim Medical Scientist and his Impact on West, Revelation and Science, 2, 3, עמ' 53-55, 2013
  4. ^ Mohamerd Amin Elgohary, Al Zaharawi: the Father of Modern Surgery, Annals of Pediatric Surgery, 2, 2, עמ' 84, April 2006
  5. ^ Pilinio Prioreschi, A History of Medicie: Medieval Medicine, Omaha: Horatius Press, 2003, עמ' 246-247
  6. ^ Saba Anjum, Al Zahrawi: A Prominent Muslim Medical Scientist and his Impact on West, Revelation and Science, 2, 3, עמ' 52, 2013
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 Mohamerd Amin Elgohary, Al Zaharawi: the Father of Modern Surgery, Annals of Pediatric Surgery, 2, 2, עמ' 85, April 2006
  8. ^ Harold Ellis, A History of Surgery, London: Greenwich Medical Media, 2002, עמ' 31-32
  9. ^ Mohamerd Amin Elgohary, Al Zaharawi: the Father of Modern Surgery, Annals of Pediatric Surgery, 2, 2, עמ' 83, April 2006
  10. ^ Saba Anjum, Al Zahrawi: A Prominent Muslim Medical Scientist and his Impact on West, Revelation and Science, 2, 3, עמ' 52
  11. ^ Samir S.Amr, Abu Al Qasim Al Zahrawi (Albucasis): Pioneer of Mudern Surgery, Ann Saudi Med, 27, עמ' 220, May 2007
  12. ^ Anis Ismail and A.B Khan,, Surgery in the Medieval Muslim World, Indian Journal of History of Science, 19, עמ' 65-66, October 1982
  13. ^ Mohamerd Amin Elgohary, Al Zaharawi: the Father of Modern Surgery, Annals of Pediatric Surgery, 2, 2, עמ' 83, April 2006
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 14.3 Mohamerd Amin Elgohary, Al Zaharawi: the Father of Modern Surgery, Annals of Pediatric Surgery, 2, 2, עמ' 84, April 2006
  15. ^ Ali Osman Arslan, Selim Benek, Fatma Dilek Diramali, Murat Diramali and Freda Tonyali, Albucasis: Founder of Catgut, Acta Medica Anatolia, 3, 2, עמ' 103, 2014
  16. ^ 16.0 16.1 Mohamerd Amin Elgohary, Al Zaharawi: the Father of Modern Surgery, Annals of Pediatric Surgery, 2, 2, עמ' 85-86, April 2006
  17. ^ Anis Ismail and A.B Khan, Surgery in the Medieval Muslim World, Indian Journal of History of Science, 19, עמ' 68, October 1982
  18. ^ 18.0 18.1 Samir S.Amr, Abu Al Qasim Al Zahrawi (Albucasis): Pioneer of Mudern Surgery, Ann Saudi Med, 27, עמ' 220, May 2007
  19. ^ Pilinio Prioreschi, A History of Medicie: Medieval Medicine, Omaha: Horatius Press, 2003, עמ' 246-247
  20. ^ IML Donaldson, The Cyrurgica of Albucasis and Other Works: 1500, The Journal of the Royal College of Physicians of Edinburgh, עמ' 87, March 2010
  21. ^ Anis Ismail and A.B Khan, Surgery in the Medieval Muslim World, Indian Journal of History of Science, 19, עמ' 68, October 1982
  22. ^ Ali Osman Arslan, Selim Benek, Fatma Dilek Diramali, Murat Diramali and Freda Tonyali, Albucasis: Founder of Catgut, Acta Medica Anatolia, 3, 2, עמ' 103-104, 2014
  23. ^ IML Donaldson, The Cyrurgica of Albucasis and Other Works: 1500, The Journal of the Royal College of Physicians of Edinburgh, עמ' 86-87, March 2010
  24. ^ Harold Ellis, A History of Surgery, London: Greenwich Medical Media, 2002, עמ' 31-32
  25. ^ Saba Anjum, Al Zahrawi: A Prominent Muslim Medical Scientist and his Impact on West, Revelation and Science, 2, 3, עמ' 52, 2013
  26. ^ Mohamerd Amin Elgohary, Al Zaharawi: the Father of Modern Surgery, Annals of Pediatric Surgery, 2, 2, עמ' 82, April 2006
  27. ^ Samir S.Amr, Abu Al Qasim Al Zahrawi (Albucasis): Pioneer of Mudern Surgery, Ann Saudi Med, 27, עמ' 221, May 2007