מדינה אזאהרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עיר הח'ליפות של מדינה אזאהרה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
חורבת המסגד המרכזי
חורבת המסגד המרכזי של העיר
מדינה ספרדספרד  ספרד
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2018, לפי קריטריונים 3, 4
קואורדינטות 37°53′10″N 4°52′04″W / 37.886°N 4.8676388888889°W / 37.886; -4.8676388888889 

מדינה אזאהרהערבית: مدينة الزهراء, העיר הזוהרת; בספרדית: Medina Azahara, נהגה "מדינה אסאהרה") היא חורבה של מתחם מבוצר ענק הכולל ארמון ועיר מימי הביניים ליד קורדובה שבספרד. העיר נבנתה בשנים 940-936 על ידי עבד א-רחמן השלישי, האמיר והח'ליף הראשון של בית אומייה בקורדובה הנחשב לגדול שליטי אל-אנדלוס (ספרד המוסלמית). העיר ממוקמת לרגלי רכס סיירה מורנה 6.4 ק"מ מערבה לקורדובה ושימשה בפועל כבירת אל-אנדלוס.

עבד א-רחמן השלישי וחצרו במדינה אזאהרה, ציור מאת דיוניזיו ביישרס ורדגר (אנ')

ב-2018 העיר הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.[1]

האתר והמבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נבנתה על שלושה מפלסים לרגלי הרכס עם הארמון במפלס העליון, צפתה על עמק הגוודלקיביר ומבצרה שלט מעל קורדובה. העיר הייתה בעלת תכנון מלבני בכוון צפון-דרום של 1,500 על 750 מטר (בניגוד לתכנון העירוני ה"מבוכי" הנפוץ יותר בערי האסלאם). העיר כללה אולמות קבלה רשמים, מסגדים, משרדי מנהל ושלטון, גנים, מִטבָּעָה, סדנאות, מחנה צבאי, מבני מגורים ומרחצאות[2]. המים למתחם סופקו על ידי אמות מים אך האמה הרומית המקורית הייתה נמוכה כמה מטרים ממפלס הארמון ולכן נבנתה שלוחה חדשה גבוהה יותר והאמה המקורית הוסבה לשימוש כצינור לביוב - ונמצאו בה שאריות מזון וחרסים רבים[3].

המתחם כלל לפחות שלושה גנים: גן קטן ("גן הנסיך") לשימוש האצולה במפלס העליון, גן נוסף ובמרכזו ביתן מוקף ארבע ברכות מלבניות במזרח המפלס האמצעי הוביל לאולם הקבלה, וגן נוסף במערב המפלס התחתון.

אולם הקבלה עם קשתות פרסה
בית ג'פאר - השר הראשי
אולם הבסיליקה העליון (דאר אל ג'ונג) כנראה שימש למנהלה

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי האגדה המתחם הוקם כמחווה לאזאהרה - פילגשו האהובה של המלך ופסל שלה עמד בכניסה. למעשה העיר נבנתה בעיקר ממניעים אידאולוגים פוליטיים כדי לחזק את מעמדו של הח'ליף אל מול יריביו - הפאטימים של צפון אפריקה והעבאסים בבגדד. זהראא הוא שמה המקובל של פאטמה בת מוחמד והפאטימים הרבו להקים מבנים ואף ערים על שמה (בשל היות זהראא ידועה כמלומדת נקראת על שמה האוניברסיטה של קהיר - אל-אזהר).

הבנייה הראשונית הייתה זריזה ביותר - היא החלה בשנת 936 או 940, המסגד הוקם ב-941, בשנת 945 הח'ליף כבר עבר לארמון וב-947 הועברה גם המטבעה. הבנייה, שכללה מבנים נוספים, החלפת תוכניות ושיפוצים המשיכה עוד כמה עשרות שנים אחר כך. המתחם הורחב בימי שלטון אל-חכם השני (בנו של עבד א-רחמן השלישי) אך לאחר מותו פסק לשמש כמעון הראשי של הח'ליפים. בשנת 1010 נבזז המתחם במהלך מלחמת אזרחים ואחר כך נזנח ורבים משרידיו שימשו לבנייה במקומות אחרים.

ההריסות הטמונות החלו להיחפר ב-1910 לערך, אך בינתיים נחפרו רק כ-10 אחוז מ-1.11 הקמ"ר של המתחם כולו. החלק המשוקם והנגיש לציבור כולל את האזור המרכזי עם שני מתחמי מגורים של הח'ליף הכוללים מרחצאות, אזורי שירות, משמר ומנהלה, אולם קבלה, גנים ומסגד ציבורי. המתחם כולל גם מוזיאון שנבנה נמוך כדי לא לפגום בנוף האתר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מדינה אזאהרה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עיר הח'ליפות של מדינה אזאהרה באתר אונסק"ו (באנגלית).
  2. ^ Triano, Antonio Vallejo (2007). "Madinat Al-Zahra; Transformation of a Caliphal City", in Revisiting al-Andalus: perspectives on the material culture of Islamic Iberia and beyond. Glaire D. Anderson, Mariam Rosser-Owen, BRILL. ISBN 90-04-16227-5. 
  3. ^ Ruggles, D. Fairchild (2008). Islamic Gardens and Landscapes. University of Pennsylvania Press. עמ' 152–153. ISBN 0-8122-4025-1.