אבן חן
ערך ללא מקורות | ||
| ערך ללא מקורות | |


אבן חן (מכונה גם אבן טובה) היא חפץ טבעי או סינתטי בגודל קטן המשמש, מעובד או כמות שהוא, לנוי ללא צורך פרקטי.
סוגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבני חן שנוצרו בטבע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדרך כלל נמצאות אבני החן בסלעים מגמטיים או וולקניים, סלעים מותמרים (סלעים שעברו שינויים כימיים ושינויים מינרלוגיים) ולעיתים גם בסלעי משקע. ריכוזים גבוהים יחסית של אבני חן נמצאים בדרום אפריקה (בעיקר יהלומים), גרמניה, ברזיל, טנזניה, מקסיקו ובמדינות רבות אחרות. כאשר האבנים הן במצבן הטבעי הן נראות כמו אבנים רגילות. לאחר קילוף[דרושה הבהרה] מתגלה האבן הנמצאת בפנים, הנעשית מבריקה לאחר ליטוש. ערכה הכספי של אבן החן נקבע על פי שקיפותה, ניקיונה ומשקלה. משקלן של אבני חן קטנות נמדד בקרט. זיהויה של אבן החן והאותנטיות שלה נקבעים על ידי מיקרוסקופ גמולוגי, ספקטרוסקופ, בדיקת פלואורסצנציה ועוד.
אבני חן מקבלות את צבען מריכוז התחמוצת המתכתית שבהן. יש אבני חן שיש להן מבנה גבישי בו האטומים המרכיבים את החומר ערוכים בתבנית מחזורית החוזרת על עצמה במחזוריות אשר יוצרת רשת תלת־ממדית האחראית לתכונות פיזיקליות, לתכונות כימיות ולצורה החיצונית של אבן החן לפני החיתוכים. הצורה המקובלת של אבני חן נקבעת בהתאם לשקיפות שלהן ובהתאם לקשיות שלהן. קשיות מוגדרת על פי סולם מוס המגדיר קשיות על רצף מ־1 עד 10 כאשר הקשה ביותר הוא 10 והרך ביותר הוא 1. יהלום הוא 10 בסולם מוס, ויהלום שאינו שקוף משמש לתעשייה.
אבני חן סינתטיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניתן לייצר אבני חן סינתטיות בתנאי מעבדה מבוקרים תוך שימוש בטכנולוגיות גידול גבישים. ניתן לשנות צבעים של אבני חן טבעיות או סינתטיות על ידי זיהום באמצעות הוספת תחמוצות שונות, ביצוע טיפולים תרמיים וביצוע הקרנות.
יש חומרים שאינם קיימים בטבע ויש חומרים שקיימים בטבע רק בכמויות לא שימושיות ומיוצרים בתהליכים תעשייתיים במעבדות לשימושים שונים, אחד מהשימושים האלו הוא אבני חן סינתטיות שמהוות את רוב או את כל האבנים מסוגן.
בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אבני חן ספציפיות נחשבו ליקרות ביותר ושימשו למלוכה ולדת והשאר נחשבו לאבנים פחות יקרות ולאבנים זולות לשימוש עממי. המונחים אבני חן יקרות ואבני חן חצי-יקרות עדיין משמש במסחר אולם נחשב מיושן ולא שימושי לקביעת מחירן של אבני החן.
לאבני חן נחשבות כבעלות כוחות על טבעיים וכן סגולות ומטרות שונות - אבנים נגד שכרות, אבנים נגד מחלות, אבנים להברחת רוחות רעות, אבנים לחשיפת שקרים.
אבני חן תפסו ועדיין תופסות מקום רב בדתות ובאמונות טפלות שונות, אמונות שמשמשות בשיווק, כולל של אבני חן סינתטיות ומטופלות.
אבני חן נקברו עם המתים בקברים בתרבויות שונות. בימי הביניים, צלבנים במסעי הצלב שדדו את הרכוש הקבור ולקחו את האבנים לאירופה.
ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביהדות, שובצו אבני חן בגדי הכהונה שלבש הכהן הגדול בזמן עבודת הקודש במשכן ובבית המקדש. בחושן היו משובצות תריסר אבני חן, כמספר שבטי ישראל: אודם, פטדה, ברקת, נופך, ספיר, יהלום, לשם, שבו, אחלמה, תרשיש, שוהם, ישפה. האבנים היו ערוכות בארבעה טורים אנכיים, ועל כל אבן היה חקוק שם של אחד משבטי ישראל. גם על כתפות האפוד שובצו שתי אבני שוהם. (ספר שמות פרק לט, פסוקים ו-ז, י-יד, בהתאמה)