דיוואן
הדיוואן הוא סגנון שירה שפותח באיראן ומשם התפשט לצפון אפריקה, לסיציליה ולדרום אסיה. לשירים אלה הייתה היכולת לעורר השראה, ולרוב הם היו מולחנים ומושמעים בחצרותיהם של סולטנים.
גזרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערבית: "ديوان" – "diwan". מילה זו שאולה מהשפה הפרסית ומשמעותה רשימה או ארכיון. היא נשאלה כדי לתאר אסופת שירים.
הדיוואן באירופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תופעת הדיוואן התייחסה לקבוצת משוררים שפעלה בצרפת בשנת 1697, אולם עדיין הייתה בראשית התפתחותה ולא נחשבה לפופולרית ביותר משום שנכתבה בעיקר לצרכים לימודיים, עד שבשנת 1819 זכה הדיוואן לעדנה מחודשת בזכות המשורר הגרמני יוהאן וולפגנג פון גתה. יצירתו "פואמות של מזרח ומערב" משקפת את עניינו בכל הקשור לספרות המזרח באופן כללי, ובפרט לספרות הפרסית.
גישה זו הוחלה גם בשירת ימי הביניים של יהדות ספרד.
אמצעים ספרותיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשירה הנקראת עותמאן דיוואן מתאפיינת בשפע של אמצעים ספרותיים כגון סימבוליזם, וריטואליזם (פולחן בשירות הדיוואן).
דוגמאות לסימבוליזם של הדיוואן:
- ציפור הזמיר – הוורד
- העולם – שדה הוורדים
- הסגפן – הדרוויש
אלמנטים ספרותיים אלה לקוחים מתוך עולם המושגים של הסופיות.
הדיוואן והשירה העברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בימי הביניים עבר הדיוואן מהפך מהתחום המנהלי לתחום הספרותי. בעידן שלפני הדפוס נחשבו עורכי הדיוואן למומחים ששלטו באומנות השיר. שירים אלה היו נערכים בהתאם לתבנית החריזה בדומה לשירו של רבי יהודה הלוי "יפה נוף". שירים כגון אלה הועתקו לדיוואן ולעיתים כללו איגרות בחרוזים. את סדר השירים קבע המעתיק באקראי או לפי זמן כתיבתם הכרונולוגי, אגב ציון התאריך שבו נכתב כל שיר.
בשירי שבח וידידות צייו המעתיקים את שם האדם שלכבודו נכתב השיר, בתוספת מידע על נסיבות כתיבת השיר. עם המפורסמים שבמשוררי הדיוואן ניתן למנות את רבי שמואל הנגיד, רבי שלמה אבן גבירול, רבי יהודה הלוי ורבי משה אבן עזרא. לעיתים מעריציהם של אותם משוררים הם שדאגו להעתיקם ולקבצם בדיוואנים, וקצתם גם זכו לעיטוריהם של מאיירים מקצועיים.
לאחר גירוש ספרד העדיפה הקהילה היהודית להעדיף שירת קודש משירת חולין, שנותרה ללא קהל קוראים. מאוחר יותר, בזמנה של תנועת ההשכלה היהודית, החלו להתפרסם קבצים של שירת החול. תחילתה של המאה העשרים בישרה התעניינות הולכת וגוברת בזיהוי מחברי השירים, כמו שלמה אבן גבירול, יהודה הלוי ומשה אבן עזרא.
כשקרס הגוש הקומוניסטי נתגלו בספריות ברוסיה קטעי שירה חשובים השופכים אור על תקופה זו.
