אדרא רבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אדרא רבא (בעברית- האספה הגדולה) הוא מאמר מספר הזוהר, המתאר את התאספות חבורתו של רבי שמעון בר יוחאי, לשם גילויים של סודות קבלה שלא התגלו עד אז. המאמר עוסק ברובו בתיקוני "הפרצוף העליון" והוא מופיע בספר הזהר בתוך פרשת נשא.

אדרא פירושה "אספה", (ותרגומו המילולי מארמית: גורן) והחלק נקרא בשם זה מפני שתלמידיו של ר' שמעון בר יוחאי נאספו לשמוע את דברי רבם. הכינוי רבא פירושו - הגדולה, להבדילה מן האדרא זוטא (אספה קטנה), המופיעה בפרשת האזינו, אותה כינס רבי שמעון ביום מותו.

תלמידיו של ר' שמעון בר יוחאי הנזכרים באדרא: רבי אלעזר ברבי שמעון (בנו), ר' אבא, ר' יהודה, ר' יוסי בר יעקב, ר' יצחק, ר' יחזקיה בר רב, ר' חייא, ר' יוסי ור' ייסא.

ספר האידרא רבא, עם פירוש יין הרקח מאת ר' יהודה פתיה, בגדאד, 1908

במהלך ה"אספה" מבקש רבי שמעון מכל אחד מן המשתתפים לשאת דרשה בעצמו. כל אחת מן הדרשות מתייחסת לאיבר אחר מן ה"פנים העליונות" ורשב"י מסביר לתלמידיו, כי אמירתה של כל אחת מן הדרשות מתקנת את "התיקונים העליונים". לקראת סוף האידרא, במהלך הדרשה של רבי שמעון עצמו, נפטרים שלושה מן התלמידים- ר' יוסי בן ר' יעקב, ר' חזקיה ור' ייסא.

עיקר קבלת האר"י כפי שבאה לביטוי בכתבי רבי חיים ויטאל, מיוסדים על הכתוב בשתי ה'אידרות'.[1]

מנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מנהגים הקשורים לאדרא רבה וכן לאדרא זוטא - בו נוהגים לקרוא בל"ג בעומר; הסיבה העיקרית לכך, היא בגלל שסיבת התאספות תלמידיו של רשב"י וגילוי הסודות ביניהם בגלל אימרה המופיעה בתחילת החיבור (כח.) "אנן בחביבותא תלייא מילתא" (תרגום מילולי: אנו בחביבות תולים את הדבר), ויש שפירשו שהכוונה היא שכל גילויי הסודות תלויים בחביבות ואהבת החברים. סיבה נוספת קשורה בעניין הגורן (האידרא בארמית) והעומר, שחג זה קשור בו.[2] באידרא זוטא יש תיאור של יומו האחרון של רשב"י, המתאימה כמובן להיקרא ביום ההילולה, ועל פי המסורת יום פטירתו.[3]

גם בליל שבועות נפוץ מנהג לקרוא בשתי ה"אדרות", כפי שמופיע בתיקון ליל שבועות של עדות המזרח.

ישיבת האידרא נקראת כך על שם קטע זה בזוהר.[4]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקדמה לספר 'יפה שעה' פירוש על האידרא רבא של הרב שלמה הכהן מסלוניקי. ההקדמה נכתבה בידי תלמיד מישיבת שער השמיםאתר ספרי עברית)
  2. ^ ספר המועדים, מנהגי ל"ג בעומר
  3. ^ "אמר רבי אבא: לא סיים בוצינא קדישא למימר 'חיים' עד דאשתככו מלוי... כל ההוא יומא נפילנא על ארעא וגעינא..." ור' לדוגמה מאמרו של הרב יצחק שובלי הקושר תיאור זה לל"ג בעומר.
  4. ^ וכרמז על שם מייסדה, בעברו הרב הראשי לישראל, שלמה גורן
Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.