אברהם רפאל כלפון
 | |
| לידה |
1820 ה'תק"ף תטואן, מרוקו  |
|---|---|
| פטירה |
1886 (בגיל 66 בערך) ה'תרמ"ו חיפה, האימפריה העות'מאנית |
| כינוי | אכ"ל, מעט אכ"ל |
| מקום קבורה |
בית העלמין היהודי הישן של חיפה |
| מקום פעילות | תטואן במרוקו, טבריה וחיפה |
| תקופת הפעילות |
?–1886 |
  | |
אברהם רפאל כלפון (1820, ה'תק"ף – 1886, ה'תרמ"ו) היה שד"ר, רב בתטואן שבמרוקו, רב בטבריה ואב בית דין וראש ישיבה בחיפה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד ליעקב כלפון בתטואן שבמרוקו. בילדותו התחנך במוסדות מקומיים, וכשבגר נישא לאסתר לבית סלאמה וכיהן במשרה רבנית בעיר.
בשנת 1860 (ה'תר"ך) עלה לארץ ישראל יחד עם בני משפחתו, והשתכן בטבריה, שם מונה לשמש כרב. בשלב מסוים עבר להתגורר בחיפה, ולאחר פטירת הרב אלעזר הכהן חמצי בשנת 1881 (ה'תרמ"א) מונה לשמש תחתיו כאב בית הדין המקומי וכראש ישיבה.
במסגרת פעילותו הציבורית נסע כשד"ר לביירות שבלבנון ולאיזמיר שבטורקיה, ונמנה עם ראשי פעילי העלייה של יהודי מרוקו לארץ ישראל.
התכתב עם רבנים שונים, בהם הרב מנשה סתהון, שאף נפגש עמו כשנסע לביירות, הרב יעקב שאול אלישר[1], הרב יוסף שמואל אבולעפיה, הרב ישועה בסיס והרב יצחק חי טייב. כן חיבר מספר פיוטים, בהם פיוט לברית מילה ופיוט לכבוד רבי מאיר בעל הנס, שכתב לרגל חנוכת המבנה שעל הקבר בשנת 1868 (ה'תרכ"ח).
הלך לעולמו בחיפה ב-9 באפריל 1886 (ד' בניסן ה'תרמ"ו) ונקבר בסמוך לקברו של רבי אבדימי דמן חיפה בבית הקברות היהודי העתיק בחיפה.
בתפקידו ברבנות החליפו הרב מסעוד התשואל.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו הרב ימין כלפון. בין נכדיו: מרדכי כלפון.
- בנו שמואל כלפון היה סוחר, ראש החברה קדישא בחיפה וחבר ועד ההורים של בית הספר של חברת כל ישראל חברים. ילדיו: יוסף, היה סוחר ומורה לערבית בבית הספר של חברת כל ישראל חברים בחיפה.
- בנו הרב משה כלפון היה איש ציבור, מייסד בית כנסת וישיבה בחיפה. נישא לבתו של הרב משה בן נאים, שהיה רבה הראשי של גיברלטר. ילדיו הם אברהם כלפון (סבה של העיתונאית נרי ליבנה), ופלור, שנישאה לשמואל בן-שבת.
- בנו הרב דוד כלפון היה מורה לעברית בבית הספר של חברת כל ישראל חברים, ונמנה עם מייסדי שכונת ארד אל יהוד בחיפה. ילדיו: שלמה, היה מורה בבית ספר בקהיר, חיים, היה פקיד בכיר במחלקת ההנדסה של עיריית חיפה, ומתתיהו, היה פקיד בחברת הנפט העיראקית בחיפה.
- ביתו סתי אשר התחתנה עם רבי נפתלי לרדו
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פדה את אברהם - שו"ת, חידושים, דרשות ופיוטים, כתב יד
- מעט אכל - על ספר משלי, כתב יד
- אכל וחי לעולם - על ספר תהילים, כתב יד
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "הרב אברהם רפאל כלפון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 845
- רבי רפאל אברהם כלפון, באתר עדה המצבה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בספרו כתוב כי המכתב מיועד ל"יש"א ברכ"ה", וישנה השערה כי מדובר ברב אחר, הרב יוסף שמואל אבולעפיה, שחיבר ספר באותו שם