אברהם שמעון הלוי אנגל-הורוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אברהם שמעון הלוי אנגל-הורוביץ
אין תמונה חופשית
לידה 1886
תרל"ו
זליחוב (אנ')
נרצח 1943 (בגיל 57 בערך)
תש"ג
מקום פעילות מזרח אירופה
תחומי עיסוק ראש ישיבה ומשגיח רוחני
תלמידיו הרב שמואל הלוי וואזנר, הרב יצחק פלקסר, הרב ברוך שמעון שניאורסון, הרב יצחק שטרנהל, הרב ירחמיאל ישראל יצחק דומב

הרב אברהם שמעון הלוי אנגל-הורוביץ (ר' שימעל'ה זעליחובער, תרל"ו, 1886 - תש"ג, 1943) היה ראש ישיבה ומשגיח רוחני בישיבות מזרח אירופה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בזליחוב בפולין, ועל שם עיירת הולדתו כונה כל ימיו – ר' שמעון מזליחוב. אביו היה יצרן של חומץ, מחסידי קוז'ניץ. בגיל צעיר עזב את ביתו ולמד כעשר שנים בבית מדרשו של האדמו"ר מקוז'ניץ. אחרי נישואיו היה סמוך על שלחן חותנו כנהוג אז, ומשנתרושש חותנו, חזר לעיר הולדתו ועסק כאביו בייצור חומץ. בהמשך עסק במסחר בכלי חרסינה וראה ברכה בעמלו, אולם לאחר זמן עסקיו חוסלו.

הוא יצא לעיר צאנז בגליציה ושם לימד בישיבה לצעירים, משם עבר ללמד בישיבה בקאשנוב, ומשם עבר ללמד בישיבת בית ישראל בסטולין. לאחר מכן היה ראש ישיבה בישיבת תומכי תמימים בוורשה, בהסכמת הריי"צ מליובאוויטש.

עיקר פרסומו היה כשהחל לשמש בשנת תרצ"ב (1932) כר"מ, בישיבת חכמי לובלין. ר' שמעון התבלט בדרכו המיוחדת, בהיותו עטוף בטלית ותפילין עד חצות היום, ובדרישתו להיות בקי בתנ"ך ומשניות ובתלמוד על הסדר, וזאת לפני תחילת העיסוק בלימוד הפלפול התלמודי. כן נודע כבעל זיכרון פנומינלי וכבקי בכל ספרות חז"ל והפוסקים, וכן בספרי הקבלה והחסידות. לאחר תקופה נתמנה על ידי ראש הישיבה הרב מאיר שפירא כמשגיח רוחני של הישיבה.

עם פטירת ראש הישיבה (1933), עזב גם ר' שמעון את הישיבה מסיבות שונות, והשתקע בעיר קרקוב שם לימד חוג תלמידים מצומצם, נגדי העיר החזיקו אותו כלכלית, בין הנגידים הבולטים היה ר' עקיבא טייכטל סוחר בדים מפורסם בקרקוב. מספר תלמידים מעריצים שלו נשארו בישיבה וכונו "שמעונאים".

בסתיו תרצ"ט (1938) ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, פרסם בדפוס כרוז בשם "שובה ישראל", ובו קרא ליהודים, ליטוש את התרבות האירופית והמותרות, ולדבוק בשמירת התורה והמצוות. את הכרוז סיים במילים –"גורו לכם מפני חרב, כי לא אדם הוא ה' אלוקי ישראל שתעשו איתו פשרות, והוא בפשרות לא יחפוץ...היבדלו מדרכי העמים ומהבלי תענוגיהם וחכמתם...כי באם לא בהכרח לגלות מלכותו יתברך לעד על ידי היסורים הקשים המפורשים היטב בשירת האזינו"[1].

בקיץ תש"ג (1943) גורש ר' שמעון יחד עם יהודי קראקא אל מחנות ההשמדה על ידי הכובש הגרמני, ומצא בתוכם את מותו.

דברי תורתו כונסו בספר "נהרי א"ש" על ידי תלמידו הרב ירחמיאל ישראל יצחק דומב.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנוסח המלא כאן מעמ' 25
  2. ^ בהסכמה לספר המבוא לקבלה - "מפתחי חכמת האמת", של ר' שאול בוימאן (נספה בשואה) מופיעה הסכמתו של ר' שמעון מזליחוב. בהוצאה חדשה של הספר משנת תשל"ז מופיעה הסכמתו של הרב וואזנר והוא כותב שאינו מבין בתורת הקבלה ולכן – "אין בכחי להסכים, אבל היות כי ראיתי בין המסכימים בהדפסה ראשונה מכתבו של מורי רבי הגאון העצום מרא דכולא תלמודא אשר כל שבילי התורה הנגלית והסתרי תורה הוו נהירין ליה כנתינתן מסיני רבי אברהם שמעון הלוי אנגל הורוביץ זי"ע הי"ד מזעלכוב...אם כן אין אחר דבריו הקדושים כלום, ומה אעיד ומה אדמה עוד."