לדלג לתוכן

אגודה ישראלית לפסיכומטריקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אגודה ישראלית לפסיכומטריקה
פעילות איגוד אנשי מקצוע מתחום המדידה וההערכה החינוכית והפסיכולוגית
תחום פסיכומטריקה, מדידה והערכה
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות 2005–הווה (כ־19 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.ispa.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האגודה הישראלית לפסיכומטריקה (בכתיב מקוצר, אפי; באנגלית, Israeli Psychometric Association או ISPA) מאגדת אנשי מקצוע מתחום המדידה וההערכה החינוכית והפסיכולוגית (פסיכומטריקה).

האגודה הוקמה במטרה לקדם את המחקר והעשייה בתחום המדידה החינוכית והפסיכולוגית ולעודד פיתוח ויישום של מבחנים סטנדרטיים ושיטות הערכה. לשם כך האגודה פועלת למען שכלול כלי המדידה ושיטות ההערכה, התוויית והפצת שיטות חדשות וכלים מתודולוגיים עדכניים, וביסוס היישום המושכל של כלים אלו לצד התרעה על שימוש לקוי במבחנים או הצבעה על פרשנות מוטעית של תוצאותיהם. בנוסף האגודה פועלת כדי לעודד קשרים מקצועיים, שיתוף פעולה וחילופי מידע בין העוסקים והחוקרים בתחום המדידה וההערכה.

עיסוקים פסיכומטריים בישראל[1][עריכת קוד מקור | עריכה]

בין החברים באגודה יש המגדירים עצמם כפסיכומטריקאים ויש מי שזהותם המקצועית אחרת, אך במסגרת תפקידם המקצועי הם עוסקים בהיבטים שונים של איסוף מידע שיטתי בכלים מקצועיים וזקוקים לידע ולכישורים הנדרשים מכל העוסקים במדידה והערכה במדעי החברה.

בתחום הזה נכללים חמשה עיסוקים עיקריים:

מחקר פסיכומטרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרי הפסיכומטריקה עוסקים בתכנון, ביצוע ופרסום של מחקרים תאורטיים ויישומיים בנושאי מדידה והערכה, כגון: פיתוח של מודלים תאורטיים, פיתוח מתודולוגי או סטטיסטי הקשור לאיסוף, ניתוח או הסקת מסקנות מתוך תוצרי מדידה והערכה, פיתוח כלים ושיטות לבדיקת איכות המדידה ולדיווח של ממצאי פסיכומטריים, סוגיות פילוסופיות, חברתיות ואתיות בהקשר של מדידה.

פיתוח כלי מדידה והערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העוסקים בתחום זה מתמחים בפיתוח של כלים לאיסוף נתונים באמצעות בחינות, מטלות, שאלונים, מרכזי הערכה, כלי תצפית, ראיונות וכיוצא בזה. כלים אלו יכולים לשמש למדידת יכולת וידע (מבחני מיון או הסמכה), לאבחון לקויות או הפרעות, למדידה של העדפות ועמדות ועוד.

עבודתם של מפתחי כלים כוללת לרוב את שלבי העבודה הבאים: פיתוח רציונל (מסגרת תאורטית) או מפרט מבחן, כתיבת פריטים, מטלות ומחוונים, הגהה ושכתוב, שיפור כלים, הרכבת מקבצי פריטים ונוסחי בחינה והכשרה של כותבי פריטים, מגיהים ומעריכים. לרוב, תהליך הפיתוח מתבסס על שיתוף פעולה בין מפתחי הכלים, בעלי הידע הפסיכומטרי הנדרש, לבין מומחים בתחום הידע הספציפי. בעקבות התקדמות היכולות של בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) מפתחי כלים צפויים לעשות שימוש ניכר בטכנולוגיות אלו לפיתוח פריטים, מטלות ומחוונים.

העיסוק בפיתוח כלים כולל שני עיסוקים מובחנים נוספים:

פיתוח כלים דיגיטליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיסוק הזה הוא בעיקרו פיתוח כלים, אך בדגש על כלי מדידה והערכה שמועברים באמצעים דיגיטליים (מחשב, טאבלט, סמרטפון). הוא דורש ידע ומיומנויות טכנולוגיות נוספות, שלרוב לא בהכרח נדרשות ממפתחי כלים קונבנציונליים ("נייר ועיפרון"). מעבר לפיתוח המטלות עצמן, העוסקים בהיבט הזה עשויים לעסוק גם במשחוק (גיימיפיקציה) של כלי מדידה, שימוש בבינה מלאכותית להעברת המבחן והערכת תגובות הנבחנים, או בתפעול מסדי נתונים לצורך אחסון וארגון פריטים ומטלות או לצורך בנייה אוטומטית של פריטים ומבחנים.

התאמת כלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיסוק הזה הוא בעיקרו פיתוח כלים, אך בדגש על כלי מדידה והערכה שמועברים באמצעים דיגיטליים (מחשב, טאבלט, סמרטפון). הוא דורש ידע ומיומנויות טכנולוגיות נוספות, שלרוב לא בהכרח נדרשות ממפתחי כלים קונבנציונליים ("נייר ועיפרון"). מעבר לפיתוח המטלות עצמן, העוסקים בהיבט הזה עשויים לעסוק גם במשחוק (גיימיפיקציה) של כלי מדידה, שימוש בבינה מלאכותית להעברת המבחן והערכת תגובות הנבחנים, או בתפעול מסדי נתונים לצורך אחסון וארגון פריטים ומטלות או לצורך בנייה אוטומטית של פריטים ומבחנים.

ניתוח נתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנתחי נתונים בתחום הפסיכומטריקה עוסקים בתוצרי מדידה והערכה, בהיבטים כגון: תכנון מערכי איסוף נתונים, ארגון וטיוב נתונים, התאמת שיטות הניתוח למטרות המחקר, בניית מודלים סטטיסטיים, ביצוע ניתוח כמותי או איכותני, ודיווח על ממצאים.

חלק מעבודתם של מנתחי נתונים נועד לשרת את מהלכי הפיתוח של כלי-מדידה חדשים, על ידי בדיקות מהימנות, תוקף והוגנות; פיתוח נורמות, ניתוח פריטים, ניתוח גורמים, ציינון, סילום כיול וכו'.

חלקה האחר של העבודה עוסק בניתוח תוצרי מדידה של כלים קיימים לשם הבנת ההיבטים שנמדדים, הצגתם, דיווח עליהם וכו'.

מנתחי נתונים עשויים להשתמש במודלים פסיכומטריים מתקדמים כגון IRT וצפויים לעסוק גם בטיפול בנתוני עתק (big data) במסגרת מחקרים מבוססי כריית מידע (data mining), עיבוד שפה טבעית (NLP), ניתוח למידה (learning analytics) ועוד.

שימוש בכלי מדידה לצורכי אבחון או הערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשי-מקצוע בתחום זה עוסקים באבחון (נפשי, קוגניטיבי, דידקטי, תפקודי) או מבצעים הערכה ברמת הפרט (של רמת ביצועים, רמת הישגים, כשירויות להסמכה/רישוי וכו') על בסיס ממצאים המתקבלים משימוש בכלי מדידה פסיכומטריים. השימוש בכלים בהקשר זה עשוי להיות יישומי או מחקרי.

בנוסף להערכה ברמת הפרט, קיים גם רובד נוסף של שימוש בממצאי מדידות והוא הערכה ברמת המקבץ: הערכת התערבויות (כגון מיזמים, תוכניות חינוכיות או חברתיות) או הערכת מערכות (כגון גופים, ארגונים או מוסדות). הערכה זו מתבצעת על בסיס קיבוץ הנתונים המופקים מממצאי המדידות ברמת הפרט.

ניהול בחינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיבט הזה כולל מגוון גדול של עיסוקים הקשורים לתכנון, הארגון והתפעול השוטף של מערכות בחינה והערכה. גם לעוסקים בתחום זה נדרשת הבנה משמעותית של מושגי היסוד בפסיכומטריקה (כגון מדידה, מהימנות, תוקף, הוגנות), הכרות עם כלים ושיטות פסיכומטריות ופעילות בכפוף לאתיקה המקצועית הנדרשת; זאת מפני שהם אחראים ליצירת התנאים המאפשרים יישום מקצועי של תהליך המדידה, ובכלל זה הבטחת סטנדרטיזציה והוגנות בתנאי הבחינה, הפקת בחינות, תכנון ואדמיניסטרציה של העברות ניסיוניות (פיילוט) ותפעוליות, בניית תהליכי בקרה, טיפול ברמייה, דיווח ציונים ומענה לפניות ציבור.

כינוסים שנתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה הישראלית לפסיכומטריקה מקיימת כינוסים שנתיים בט"ו בשבט (או במועד סמוך לו) החל משנת 2005.

מטרת הכינוסים היא להיות פורום להרצאות וחילופי רעיונות, להצגת תוצאות של מחקרים ולדיון במגוון נושאים ויישומים בתחום הפסיכומטריקה.

פרס אפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה הישראלית לפסיכומטריקה מקיימת תחרות דו-שנתית על פרס לעבודת מחקר בתחום המדידה וההערכה.

מטרת הפרס היא לעודד חוקרים צעירים לבצע מחקרים בתחום המדידה וההערכה במסגרת לימודי תואר שני או שלישי, ולהעניק להם הכרה על כך. הפרס מוענק מדי שנתיים בכינוס השנתי.

מועצת האגודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת אפי מנהלת את ענייני האגודה. המועצה מורכבת משישה חברים מן המניין של האגודה, כולל היו"ר וסגן היו"ר ( המכונה "היו"ר הנבחר"), ומנושאי תפקיד מקצועי (גזבר, מזכיר ויועץ משפטי).

היו"ר המכהן, היו"ר הנבחר ושאר חברי המועצה - למעט נושאי תפקיד מקצועי - נבחרים על ידי חברי האגודה אחת לשלוש שנים.

פעילות המועצה מבוקרת בידי ועדת ביקורת המורכבת משני חברים, אף הם נבחרים על ידי חברי האגודה אחת לשלוש שנים.

פרסומי האגודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר האגודה הישראלית לפסיכומטריקה מתפרסמים כלי עזר לעוסקים בתחום הפסיכומטריקה והמדידה, ובהם עקרונות פעולה וקודים אתיים, לקסיקון מונחים בעברית ובאנגלית, והנחיות לחיבור מבחנים אקדמיים.

כמו כן האגודה מפרסמת מידעון מקוון ("מידעונט"[2]) המהווה פלטפורמה להחלפת מידע ודעות בתחום המדידה וההערכה. במידעונט מתפרסמים עדכונים, חידושים, דעות ומידע חשוב לעוסקים בתחום ולמתעניינים בנעשה בתחום הפסיכומטריקה בישראל.

מידע על כנסים ופרסומים בפסיכומטריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה הישראלית לפסיכומטריקה מספקת מידע עדכני בדבר קיומם של כנסים ופרסומים בארץ ובעולם שעשויים לעניין את חברי האגודה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קרליץ, צ', סבר, ר', גזית, נ' וברצלבסקי, ר'., מיהם העוסקים בפסיכומטריקה בישראל? – מסמך אפיון מטעם האגודה הישראלית לפסיכומטריקה., באתר www.ispa.org.il, ‏דצמבר 2023
  2. ^ מידעונט אפי, באתר אפי