אה"מ גלורי (1899)

אה"מ גלורי

אה"מ גלורי
אה"מ גלורי
תיאור כללי
סוג אונייה	אוניית מערכה
צי
סדרה	קאנופוס
ציוני דרך עיקריים
מספנה	קאמל לירד
תחילת הבנייה	1 בדצמבר 1896
הושקה	11 במרץ 1899
תקופת הפעילות	1 בנובמבר 1900 – 17 בספטמבר 1921 (20 שנה)
אחריתה	נמכרה לגריטה ב-19 בדצמבר 1922
מלחמות וקרבות	מלחמת העולם הראשונה
נתונים כלליים
הֶדְחֶק	סטנדרטי: 13,150 טון, מקסימלי: 14,500 טון
אורך	128.5 מטר
רוחב	22.6 מטר
שוקע	7.9 מטר
מהירות	18 קשרים
גודל הצוות	750 איש
טווח שיוט	14,446 ק"מ במהירות 10 קשר
הנעה	20 דוודים זוג מנועי 3 צילינדרים בהספק 15,400 כוחות סוס
צורת הנעה	2 מדחפים
שריון	שריון עיקרי – 152 מ"מ מחיצות – 254-152 מ"מ ברבטות – 305 מ"מ צריחי תותחים – 203 מ"מ קזמטים – 152 מ"מ מגדל הניווט – 305 מ"מ סיפונים – 51-25 מ"מ
חימוש	4 תותחי Mk VIII BL‏ 12 אינץ' (305 מ"מ)/35 קליבר 12 תותחי 6 אינץ' (152 מ"מ)/40 קליבר 10 תותחי 12 פאונד( 3 אינץ' (76 מ"מ)) 6 תותחי 3 פאונד (47 מ"מ (1.9 אינץ')) 4 צינורות טורפדו 18 אינץ' (450 מ"מ)

אה"מ גלורי הייתה אוניית מערכה פרה-דרדנוט של הצי המלכותי הבריטי מסדרת קאנופוס. גלורי ואחיותיה שנועדו לשירות באסיה, היו קטנות ומהירות יותר מאשר אוניות המערכה מסדרת מג'סטיק, אך שמרו על אותה סוללה של ארבעה תותחי 12 אינץ' (305 מילימטרים). היא גם נשאה שריון דק יותר, אך שילבה פלדת קרופ חדשה, שהייתה יעילה יותר משריון הארווי ששימש בסדרת מג'סטיק. גלורי הונחה בדצמבר 1896, הושקה במרץ 1899 והוכנסה לשירות בצי בנובמבר 1900.

גלורי בילתה את רוב הקריירה שלה בזמן שלום בחו"ל. היא שובצה לתחנת סין מ-1901 עד 1905, לפני שחזרה למים הבריטים לתקופה קצרה בצי התעלה ולאחר מכן בצי הבית מסוף 1905 ועד תחילת 1907. לאחר שיפוץ ב-1907, היא נשלחה לצי הים התיכון, שם נשארה עד אפריל 1909. לאחר מכן היא שבה לבריטניה והצטמצמה למעמד מילואים. היא נותרה לא פעילה עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914, אז גויסה לשייטת אוניות המערכה השמינית.

באוקטובר 1914, גלורי הועברה לתחנת צפון אמריקה והודו המערבית, שם שימשה כאוניית הדגל של השייטת. ביוני 1915, היא שובצה לים התיכון, והיא השתתפה במערכת הדרדנלים, אם כי היא ראתה מעט פעולות במהלך אותה תקופה, שכן הצוות שלה היה נחוץ על החוף כדי לתמוך בכוחות הלוחמים במערכה בגליפולי. באוגוסט 1916, גלורי נשלחה למורמנסק, רוסיה, כדי לתמוך בבת בריתה של בריטניה על ידי השארת הנמל החיוני פתוח לאספקה שנשלחה לחזית המזרחית. שם, היא שימשה כאוניית הדגל של שייטת צפון רוסיה הבריטית, כולל במהלך התערבות מדינות ההסכמה במלחמת האזרחים ברוסיה. עד אז, היא הייתה הפרה-דרדנוט הבריטית האחרונה שעדיין בשירות פעיל. היא חזרה לבריטניה בסוף 1919, בוטלה, ושמה שונה לאה"מ קרסנט ב-1920, לפני שבסופו של דבר נמכרה לגריטת ספינות בדצמבר 1922.

תכנון

גובה ימני, תוכנית הסיפון וחתך גוף האונייה כפי שמתואר ב-Brassey's Naval Annual 1906

גלורי וחמש האחיות שלה תוכננו לשירות במזרח אסיה, שם המעצמה העולה החדשה יפן החלה לבנות צי רב עוצמה, אם כי תפקיד זה התייתר במהירות על ידי הברית האנגלו-יפנית של 1902. האוניות תוכננו להיות קטנות יותר, קלות יותר ומהירות יותר מקודמותיהן, אוניות המערכה מסדרת מג'סטיק. גלורי הייתה באורך כולל של 421 רגל 6 אינץ' (128.47 מטרים), רוחב של 74 רגל (23 מטרים) ושוקע של 26 רגל 2 אינץ' (7.98 מטרים). הדחק האונייה היה 13,150 טונות ארוכות (13,360 טונות) בדרך כלל ועד 14,300 טונות ארוכות (14,500 טונות) בתפוסה מלאה. הצוות שלה מנה 682 קצינים ומלחים.

האוניות מסדרת קאנופוס הונעו על ידי זוג מנועי קיטור תלת דרגתיים עם 3 צילינדרים, עם קיטור שסופק על ידי עשרים דוודי בלוויל. הן היו אוניות המערכה הבריטיות הראשונות עם דוודי צינור מים, שיצרו יותר כוח בעלות נמוכה יותר במשקל בהשוואה לדוודי צינור האש ששימשו באוניות קודמות. הדוודים החדשים הובילו לאימוץ של ארובה קדמית ואחורית, ולא סידור הארובות זו לצד זו ששימשו בהרבה אוניות מערכה בריטיות קודמות. האוניות מסדרת קאנופוס התגלו כספינות קיטור טובות, עם מהירות גבוהה עבור אוניות מערכה של זמנן - 18 קשרים (33 קמ"ש) מ-13,500 כוחות סוס (10,100 קילוואט) - שני קשרים מלאים מהר יותר מאוניות סדרת מג'סטיק.

לגלורי הייתה סוללה ראשית של ארבעה תותחי 12 אינץ' (305 מילימטרים) / 35 קליבר המורכבים בצריחי תותחים מקדימה ומאחור; תותחים אלו היו מותקנים בברבטות עגולות שאפשרו טעינה מסביב, אם כי בגובה קבוע. האוניות גם הרכיבו סוללה משנית של 12 תותחי 6 אינץ' (152 מילימטרים)/ 40 קליבר המורכבים בקזמטים, בנוסף לעשרה תותחי 12 פאונד ושישה תותחי 3 פאונד להגנה מפני סירות טורפדו. כמקובל באוניות מערכה של התקופה, היא צוידה גם בארבע צינורות טורפדו 18 אינץ' (450 מ"מ) שקועים בגוף, שניים בכל צד רוחב ליד הברבטה הקדמית והאחורית.

כדי לחסוך במשקל, גלורי נשאה פחות שריון מאשר בסדרת מג'סטיק - 6 אינץ' (152 מילימטרים) בחגורת השריון לעומת 9 אינץ' (229 מילימטרים) - למרות שהשינוי משריון הארווי בסדרת מג'סטיק לשריון קרופ בסדרת קאנופוס פירושו שהאובדן בהגנה לא היה גדול כפי שהיה יכול להיות, לשריון קרופ היה ערך הגנה גדול יותר במשקל נתון מאשר המקבילה שלו להארווי. באופן דומה, השריון המשני המשמש להגנה על הספינה גם היה דק יותר; המחיצות משני קצות החגורה היו בעובי 6–10 אינץ' (152–254 מ"מ). צריחי הסוללה הראשיים היו בעובי של 10 אינץ', הברבטות היו בעובי 12 אינץ' (305 מ"מ), וסוללת הקזמטים הייתה מוגנת ב-6 אינץ' מפלדת קרופ. למגדל הניווט שלה גם היה מיגון בעובי 12 אינץ'. היו לה שני סיפונים משוריינים, בעובי 1–2 אינץ' (25–51 מ"מ), בהתאמה.

היסטוריית שירות

לפני מלחמת העולם הראשונה

גלורי, בערך 1903

גלורי הונחה במספנת האחים ליירד בבירקנהד ב-1 בדצמבר 1896. היא הושקה ב-11 במרץ 1899, ונכנסה לשירות ב-1 בנובמבר 1900 לשירות בתחנת סין. היא יצאה מבריטניה לסין ב-24 בנובמבר 1900 בפיקודו של קפטן פרדריק אינגלפילד. בעודה שם, היא התנגשה באוניית המערכה סנטוריון במהלך סערה בהונג קונג ב-17 באפריל 1901, כאשר סנטוריון נסחפה על פני החרטום שלה, אך גלורי לא סבלה מנזק. ביוני 1901, תת-אדמירל סר סייפריאן ברידג', שמונה כמפקד העליון של תחנת סין, הניף את דגלו על האונייה, וקפטן ארתור ויליאם קרטר החליף את אינגלפילד בפיקוד. גלורי שופצה בהונג קונג בשנים 1901–1902, ובנובמבר 1902 היא ביקרה בשאנגחאי. באפריל 1903, גלורי והסיירת הממוגנת בלנהיים הצטרפו לסקירה ימית שנערכה עבור הקיסר היפני מייג'י בקובה, יפן. הצי הזר כלל את הסיירת הממוגנת האיטלקית קלבריה, הסיירת הממוגנת הגרמנית SMS הנזה, הסיירת הממוגנת הצרפתית פסקל, והסיירת הממוגנת הרוסית אסקולד.בשנת 1905, בריטניה ויפן אשררו הסכם ברית, והפחיתו את הדרישה לנוכחות בריטית גדולה בתחנת סין, ובעקבות כך הצי המלכותי החזיר את כל אוניות המערכה מהתחנה. כתוצאה מכך, גלורי הוחזרה מסין ביולי 1905, ועזבה את הונג קונג ב-22 ביולי 1905.

גלורי הושבתה בפורטסמות' ב-2 באוקטובר 1905. היא חזרה לתפקיד מלא ב-24 באוקטובר 1905 לשירות בצי התעלה. ב-31 באוקטובר 1906, היא עברה לפלגת המילואים של פורטסמות', אשר בינואר 1907 הפכה לפלגת פורטסמות' של צי הבית החדש. היא עברה שיפוץ בפורטסמות' ממרץ עד ספטמבר 1907, במהלכו קיבלה ציוד בקרת אש וקירור מחסני תחמושת ושופצו המכונות והדוודים שלה. השיפוץ שלה הושלם, והיא הופעלה מחדש בפורטסמות' ב-18 בספטמבר 1907 לשירות בצי הים התיכון. ב-20 באפריל 1909, היא הושבתה בפורטסמות' ונכנסה לשירות מילואים עם צוות שלדי בפלגה הרביעית, צי הבית, בנור. היא הפכה לחלק מהצי השלישי בנור במאי 1912 ועברה לפורטסמות' באפריל 1913.

מלחמת העולם הראשונה

כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914, גלורי שובצה בשייטת אוניות המערכה השמינית, צי התעלה, שבסיסה בדבונפורט, אך היא נותקה ב-5 באוגוסט 1914 כדי לשרת בהליפקס, נובה סקוטיה, קנדה, כספינת שמירה ולתמוך בשייטת סיירות של תחנת צפון אמריקה והודו המערבית, והגיעה להליפקס ב-17 באוגוסט. היא שימשה כאוניית הדגל של התחנה של האדמירל רוברט הורנבי. היא ליוותה שיירת חיילים קנדיים באוקטובר 1914; היא נפגשה עם השיירה ב-5 באוקטובר ליד קייפ רייס וחיפתה על השיירה במשך שלושה ימים. ב-8, גלורי ושאר אוניות השייטת שלה עזבו את השיירה, שלאחר מכן הוגנה על ידי סיירת המערכה פרינסס רויאל ואוניית המערכה מג'סטיק. באמצע נובמבר, בעקבות תבוסתו של אדמירל משנה סר כריסטופר קראדוק בקרב קורונל, החל הצי המלכותי להסיט ספינות מלחמה דרומה כדי לפגוש את שייטת מזרח אסיה הגרמנית כשהיא מקיפה את כף הורן לאוקיינוס האטלנטי. גלורי קיבלה תחילה הוראה דרומה להצטרף לסיירות המשוריינות לנקסטר, אסקס וברוויק ולסיירת המשוריינת הצרפתית קונדה. אולם, גלורי התעכבה, מכיוון שהסיירת המשוריינת סאפוק, שהייתה אמורה להישאר מול העיר ניו יורק כדי לצפות בספינות גרמניות בנמל, דרשה שיפוץ.

בפברואר 1915, שייטת צפון אמריקה ואיי הודו המערבית כללה את גלורי, שש סיירות וסיירת סוחר חמושה אחת. גלורי הועברה לים התיכון במאי 1915 כדי להשתתף במערכת הדרדנלים, והגיעה לדרדנלים ביוני 1915. זאת לאחר שהצי הבריטי והצרפתי ערכו את ניסיונותיהם לפרוץ את המיצרים בפברואר, מרץ ואפריל; כשגלורי הגיעה, כוחות היבשה כבר עלו לחוף. כתוצאה מכך, האונייה ראתה פעילות מועטה יחסית. זה נבע במידה רבה מהעובדה שגלורי נבחרה לשלוח חלק גדול מהצוות שלה לחוף כדי לסייע בהנחתה והפצה של כלי נשק ואספקה. מכיוון שלא היה לה צוות מלא, היא לא יכלה לתמוך בנחיתה במפרץ סובלה באוגוסט. ואכן, גלורי לא ירתה כלל בתותחיה עד תחילת אוקטובר, אז הצטרפה לאוניית המערכה פרינס ג'ורג' כדי להפגיז עמדות עות'מאניות בגליפולי. בסוף 1915 היא עזבה את הדרדנלים והצטרפה לסיירת תעלת סואץ בים התיכון ב-4 בינואר 1916. באפריל 1916 היא חזרה לבריטניה והחלה בשיפוץ בפורטסמות' שנמשך עד יולי 1916.

גלורי הופעלה מחדש ב-1 באוגוסט 1916 כדי לשמש כאוניית הדגל של אדמירל משנה תומאס קמפ, שייטת צפון רוסיה הבריטית, יחד עם הסיירת הממוגנת וינדיקטיב ושש שולות מוקשים. היא הורידה חלק מתותחים שלה כדי להגדיל את מקום האירוח עבור חיילי נחתים מלכותיים נוספים. בתפקיד זה, היא התבססה בארכנגלסק כדי להגן על אספקה שהגיעה לשם עבור הצבא הרוסי. המשימה של השייטת התפתחה לאחר המהפכה הבולשביקית ב-1917 למניעת נפילת האספקה שנמסרה לידי הצבא האדום. אף על פי כן שמר קמפ על קשרים טובים עם ההנהגה הקומוניסטית המקומית; ב-6 במרץ 1918, קמפ הגיע להסכם עם השלטונות במורמנסק לשלוח לחוף יחידה של 130 נחתים מגלורי כדי לסייע בהגנה על העיר מפני חשש לפלישה של פינלנד השכנה. היא שלחה אנשים נוספים לתגבר את הנחתים, יחד עם מקלעי לואיס ותותח 12 פאונד, האחרון מהסיירת המשוריינת קוקרן. הכוחות הפיניים ניסו לתפוס את פצ'נגה הסמוכה כצעד ראשון לקראת התקדמות על מורמנסק, אך המתקפה התפרקה לאחר שקוקרן תרמה להגנתה חיילי נחתים וירי. הכוחות הפיניים לא איימו יותר על מורמנסק.

גלורי נשארה בצפון רוסיה במהלך התערבות מדינות ההסכמה במלחמת האזרחים ברוסיה בסוף 1918 ולתוך 1919. באותה תקופה, גלורי הייתה הפרה-דרדנוט הבריטית האחרונה שנותרה עדיין בשירות פעיל. בספטמבר 1919 חזרה גלורי לבריטניה. היא הושבתה לטיפול ואחזקה ב-1 בנובמבר 1919 בשירנס. שמה שונה לאה"מ קרסנט באפריל 1920, והיא הועברה לרוזית' ב-1 במאי 1920 כדי לשמש כספינת מחסן בנמל. קרסנט הושבתה והוכנסה לרשימת הפירוק ב-17 בספטמבר 1921. היא נמכרה לגריטה ב-19 בדצמבר 1922.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אה"מ גלורי בוויקישיתוף