אהרן הלוי איזגור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

אהרון הלוי אִיזְגוּררוסית: А. С. Изгуръ; ט' באב תרל"ד, 23 ביולי 1874 – ?) היה סופר, עיתונאי ומורה יהודי רוסי.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזגור נולד בקיץ תרל"ד (1874) בעיר ברזינובלארוסית: Беразіно; בפולנית: Berezyna) שבפלך מינסק של האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה). כבר בגיל צעיר מאוד החל לעסוק בכתיבה ולחבר מאמרים. למד בישיבות שונות עד גיל שבע עשרה והיה בקי בתלמוד. מאוחר יותר למד על בוריין גם רוסית וגרמנית. בשנת תרנ"ג (1893) עבר לעיר קייב והיה למורה לעברית. שם הכיר את הסופרים משה אהרן שצקס ויצחק יעקב וייסברג, ובהשפעתם החל לפרסם מאמרים ב"המליץ", "הצפירה" ו"המאסף". התמחה בשפה העברית ובהוראתה, וכתב כמה ספרים בנושאי לימוד עברית ושיטות הוראה. כמו כן כתב חוברת הדרכה לבני בר מצווה (קייב תרע"ד). בעיתון "המליץ" שימש גם ככתב לענייני מדע, ובין היתר תרגם בסוף שנת 1902 (לפי הלוח הגריגוריאני: תחילת 1902) מאמר בשם "מחלת הנפש" מאת הרופא א"ל גולדשטיין, שהופיע בהמשכים בארבעה גיליונות, בנושא יחסה של החברה אל האנשים שלקו במחלות נפש. לדבריו, "חוב קדוש מוטל עלינו גם להיטיב כפי יכלתנו חיי אנשים כאלה, אשר רבים מהם ישרים ותמימים, אוהבי עבודה ומביאי תועלת לחברת המין האנושי... ולבסוף נפלו בידי צרה... כלומר: היו למשוגעים".[1]. בשנת 1898 הוציא בעיר נז'ין (ניז'ין) את הספר "שלוש תקופות בדברי הימים לבני ישראל", שהוא מהניסיונות המקוריים הראשונים לכתיבת תולדות עם ישראל במאה ה-19.

אחיו, יהודה ליב הלוי איזגור, תרגם מרוסית לעברית את ספרו של ‫גרגורי אלכסנדרוביץ' ‬מוֹצטֶט "היהודי" (ליק תר"ס).

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • החנוך והמתודות: שני מאמרים בדבר שאלת "החנוך העברי" ..., קייב: חובבי החנוך העברי, 1904. ‬(התוכן: א. חקוי ומקוריות; ב. תשובה ליוצר מתודות.)
  • פת לחם, 1907.
  • שלש תקופות בדברי הימים לבני ישראל (1800–1897): ונלוה אליו מאמר "בקרת תהיה" ..., נֶז'ין: דפוס ווענגער, תרנ"ח.
  • השפה והתרבות העברית: הרצאה: נקראה באספת הסתדרות צעירי ישראל לשפה ולתרבות העברית בקיוב,‫ קייב: צעירי ישראל, תר"ע 1910.

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עוללות לבנון: שני סיפורים לילדים: א) חמשה עשר בשבט, ב) אגרת הפורים; שנמצאו באמתחת כ"י של יצחק יעקב ווייסבערג, נערכו ונסדרו בידי אהרון הלוי איזגור, ברדיצ'ב: דפוס שעפטיל, תרס"ה.
  • בר-מצווה: כולל כל מה שנחוץ "לבר-מצווה": הלכות תפילין, ברכות תפילין, ברכות התורה, ברכות קודם ואחר הפטרה בעברית ובתרגום רוסי, גם שני "נאֻמי" "מענינא דיומא" בעברית וברוסית; ערוך לתועלת בני-הנעורים על ידי אהרן הלוי איזגור, קייב: דפוס שעפטיל, תרע"ד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

תרגום:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]