אודרי ברגנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אודרי ברגנר
אודרי ברגנר
אודרי ברגנר
לידה מאי 1927 (בת 94)
סידני, אוסטרליה
לאום ישראלי
תחום יצירה ציור,עיצוב, איור

אודרי בֶּרגנֶר (Audrey Bergner) (נולדה במאי 1927) היא ציירת ישראלית ומעצבת תפאורה ותלבושות ומאיירת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברגנר נולדה בסידני שבאוסטרליה לאב ממוצא גרמני ולאם ממוצא סקוטי. בגיל 16 החלה ללמוד ב-National Gallery Art School במלבורן, ושם פגשה את הצייר יוסל ברגנר, שלמד שם אף הוא.[1] בשנת 1950 נישאה לברגנר, עלתה עמו לישראל והם התגוררו וציירו בצפת. משנת 1957 השתקעו השניים בתל אביב.

בשנות השישים החלה ברגנר לצייר בצבעים עזים ועל בדים גדולים את הנגב ואת הבדואים החיים שם. היא תיארה את לבושם, את אורח חייהם ואת עדרי הצאן שלהם. צורות האוהלים והלבוש הבדווי השפיעו מאוד על יצירתה המופשטת, ואף שאיבדו את הדמיון הפיגורטיבי ניתן לזהותם בציוריה. בשנת 2002-2003, החלה ברגנר את סדרת ציורי ה"ציפורים", אשר הוצגו לראשונה במלבורן, אוסטרליה, ב-2004, ואחר כך בגלריה ברנרד בתל אביב ב-2007. גם בהם ניתן לראות את הצבעים העזים ואת הנטייה להפשטה, על אף שניתן לזהות את נושא הציור.

ברגנר גם מאיירת ספרים, ובמשך שנים רבות עיצבה תפאורות ותלבושות בתיאטראות "הבימה", "הקאמרי" ו"יידישפיל", במיוחד להצגות של הבמאי שמואל בונים ושל המחזאי-במאי נסים אלוני, מגדולי המחזאים הישראלים, שניהם חברים קרובים שלה ושל בעלה. בנוסף על כך איירה כריכות ספרים רבות, בהן רבות מכריכות ספרי ספריית תרמיל ועסקה בעיצוב תפאורה ותלבושות לתיאטרון הבימה, הקאמרי והיידישפיל, בהן תפאורות רבות להצגות ידידיה נסים אלוני ושמואל בונים.

כמו כן כתבה (באנגלית) סיפורים קצרים על תל אביב, שתורגמו על ידי דורי פרנס. הספר "סיפורים מתל אביב" יצא ב-2003 בהוצאת ידיעות ספרים. על עטיפת ספרה כתב עליה פרנס: "ידענית מופלגת בספרות אנגלית ודוברת יידיש שוטפת, חריפת לשון אך מופנמת" והספר "שמש חורפית" שיצא ב־2010.

ברגנר הציגה תערוכות רבות בישראל ומחוצה לה. ציוריה נמצאים באוספי מוזיאון ישראל בירושלים, במוזיאון חיפה לאמנות ובאוספים פרטיים. עבודותיה מוצגות בתצוגת קבע של האוניברסיטה העברית בירושלים בקמפוס הר הצופים ובקמפוס גבעת רם.[2]

על ציורי תל אביב שלה, המשלבים בין ציור פיגורטיבי לציור מופשט, שהוצגו בגלריה גבעון בעיר, כתב נסים אלוני: שהם "נופים המשרים על תל אביב מין הזיה, ספק עירונית, ספק כפרית."[3]

תערוכות יחיד נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1949 - אסמבלי הול, מלבורן, אוסטרליה (עם אליס מאקאינארני)
  • 1952 - גלריה כץ, תל אביב
  • 1954 - גלריה צ'מרינסקי, תל אביב (עם יוסל ברגנר)
  • 1956 - המוזיאון לאמנות מודרנית, חיפה
  • 1957 - בית הנכות הלאומי בצלאל, ירושלים
  • 1960 - "עבודות שמן ואקוורל", בית האמנים, ירושלים
  • 1961 - "נשים עובדות בשדה", גלריה צ'מרינסקי, תל אביב
  • 1963 - "בדווים", בית-צבי, רמת גן
  • 1966 - "בדווים", גלריה בינט, ירושלים
  • 1967 - "בדווים", מוזיאון הנגב, באר שבע
  • 1969 - "גנים - ציורי מים", גלריה בינט, תל אביב
  • 1971 - "גנים", גלריה צורי, נוה מגן
  • 1976 - "ציורים של תל אביב", גלריה גבעון, תל אביב
  • 1979 - "תל אביב", גלריה אסף, תל אביב
  • 1980 - "צבעי-מים", גלריה גורדון, תל אביב
  • 1982 - "סיני והגליל", גלריה גורדון, תל אביב
  • 1984 - "רשמי-מסע", גלריה צבי נועם, תל אביב
  • 1985 - "צבעי מים", גלריה ארמאדייל, מלבורן, אוסטרליה
  • 1987 - "חשמליות ולונה פארק של מלבורן", גלריה גולד, מלבורן, אוסטרליה
  • 1988 - "עזים וכבשים", גלריה דביר, תל אביב
  • 1989 - "ציורי איירס רוק", הגלריה לאמנות בת-זמננו, מלבורן, אוסטרליה
  • 1990 - "ציורי איירס רוק", הגלריה לאמנות בת-זמננו, מלבורן, אוסטרליה
  • 1992 - "ציורים 1991-2", גלריה אפרת, תל אביב
  • 1993 - "מדבריות", הגלריה לאמנות בת-זמננו, מלבורן
  • 1996 - "אנשים מטיילים", גלריה גורדון, תל אביב
  • 1996 - "אנשים מטיילים", גלריה הלנגורי, מלבורן
  • 2001 - "הזמן והנעלמים", גלריה ספאן, מלבורן
  • 2003 - "הזמן והנעלמים", גלריה דן, תל אביב
  • 2004 - "ציפורים", גלריה ספאן, מלבורן
  • 2007 - "ציפורים", גלריה ברנרד, תל אביב
  • 2013 - שטיחים וצדפים, גלריה חנינא, תל אביב (אוצר: יקיר שגב).
  • 2021 - רשמים - ניירות וספרי סקיצות, בית האמנים, תל אביב (אוצרת: אירית לוין)

תערוכות קבוצתיות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1947 - אגודת הציירים של ויקטוריה, מלבורן, אוסטרליה
  • 1953 - מוזיאון חיפה לאמנות
  • 1954 - "יוסל ואודרי ברגנר", גלריה כ"ץ, תל אביב
  • 1954 - "אמנים צעירים", מוזיאון תל אביב לאמנות
  • 1956 - "נוף ישראל", מוזיאון חיפה לאמנות
  • 1957 - "התערוכה הכללית של אמני ישראל", מוזיאון תל אביב לאמנות
  • 1958 - "ציירים ישראלים", מלבורן, אוסטרליה
  • 1958 - "עשר שנות ציור ישראלי", מוזיאון תל אביב לאמנות
  • 1958 - "ישראל תשח תשיח: צבעי מים, רישומים, גרפיקה", בית הנכות הלאומי בצלאל, ירושלים
  • 1961 - "אמנות חדישה בישראל - תערוכה שלישית", מוזיאון תל אביב לאמנות
  • 1962 - "מגמה 1 - 9 אמנים צעירים", גני התערוכה, תל אביב
  • 1966 - "תערוכת ציירי ישראל 5", תערוכה נודדת, ישראל
  • 1967 - "אמני ישראל למען הביטחון", מוזיאון תל אביב לאמנות
  • 1971 - "אמני ישראל", תערוכה נודדת
  • 1976 - המוזיאון העירוני לאמנות חדשה, חיפה
  • 1979 - "מתקשרים עם קדישמן", מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 1983 - "הנגב באמנות ישראל", אוניברסיטת בן-גוריון, באר שבע
  • 1986 - "אין חיות רעות: חיות כמוטיב ביצירה האמנותית", מוזיאון האדם והחי, רמת גן
  • 1987 - "רובינא - ציירי הארץ מציירים את חנה רובינא", מוזיאון בית ראובן, תל אביב
  • 1995 - "מיתוס דאדלוס ואיקרוס - מיתוס של מעוף ונפילה", מוזיאון פתח-תקוה לאמנות
  • 1996 - "ציורים לסיפורים יהודיים", מוזיאון מאנה-כץ, חיפה
  • 1998 - "נשים באמנות הישראלית", המוזיאון לאמנות מודרנית, חיפה
  • 1998 - "עיצוב הבמה העברית מהדיבוק ועד כפר", מוזיאון מאנה-כץ, חיפה
  • 2000 - "גיבור מקומי", תיאטרון הבימה, תל אביב
  • 2003 - "הארה תיאטרלית", גלריה הסדנה לאמנות, יבנה
  • 2004 - "רשמים 2, רישום שירה, היבטים רישומיים בהדפס", בית האמנים, ירושלים (אוצרת: תמנע ולימן)
  • 2004 - "מחוזות הציור בתיאטרון של נסים אלוני", תיאטרון הבימה, תל אביב
  • 2008 - "הצגת אופנה - תערוכת תלבושות התיאטרון העברי מ-1922 ועד ימינו", תיאטרון ירושלים (אוצרות: טלי יצחקי, נגה ארד אילון)
  • 2010 - "וריאציות על סטודיו", גלריה דן, תל אביב (אוצרת: אירית לוין)
  • 2014 - "אמנות פלסטית בהשראת אמנויות הבמה", בית האמנים, תל אביב (אוצרות: אירית לוין, אריה ברקוביץ)
  • 2015 - "בעקבות אוספים", גלריה הסדנה לאמנות, יבנה (אוצרת: אירית לוין)
  • 2016 - "הסיפור שלה", בית האמנים, תל אביב (אוצרות: ד"ר רות מרקוס, רותי חינסקי אמיתי)
  • 2018 - "הבימה - תערוכת ה-100", תיאטרון הבימה, תל אביב (אוצרת: מירי קרימולובסקי)
  • 2019 - "חיות", גלריה בסיס לאמנות ולתרבות, הרצליה (אוצרת: אירית לוין)
  • 2020 - "ציפור/וריאציות", הגלריה העירונית מכון המים, גבעתיים (אוצרת: אירית לוין)
  • 2021 - "דיוקנאות ברישום", בית האמנים, תל אביב (אוצרת: אירית לוין)

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רות מרקוס, Artists: Yishuv and Israel, 1920-1970, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
  2. ^ אודרי ברגנר, דמויות במדבר, 1983. היצירה מוצגת בקמפוס הר הצופים (ציור נוסף מהסדרה מוצג באולם הקריאה הכללי בספרייה הלאומית בירושלים)
  3. ^ סיפורים מתל אביב