אודרי ברגנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אודרי ברגנר
אודרי ברגנר
לידה מאי 1927 (בת 92)
סידני, אוסטרליה
לאום ישראלי
תחום יצירה ציור,עיצוב, איור

אודרי בֶּרגנֶר (Audrey Bergner) (נולדה במאי 1927) היא ציירת ישראלית ומעצבת תפאורה ותלבושות ומאיירת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברגנר נולדה בסידני שבאוסטרליה לאב ממוצא גרמני ולאם ממוצא סקוטי. בגיל 16 החלה ללמוד ב-National Gallery Art School במלבורן, ושם פגשה את הצייר יוסל ברגנר, שלמד שם אף הוא.[1] בשנת 1950 נישאה לברגנר, עלתה עמו לישראל והם התגוררו וציירו בצפת. משנת 1957 השתקעו השניים בתל אביב.

בשנות השישים החלה ברגנר לצייר בצבעים עזים ועל בדים גדולים את הנגב ואת הבדואים החיים שם. היא תיארה את לבושם, את אורח חייהם ואת עדרי הצאן שלהם. צורות האוהלים והלבוש הבדווי השפיעו מאוד על יצירתה המופשטת, ואף שאיבדו את הדמיון הפיגורטיבי ניתן לזהותם בציוריה. בשנת 2002-2003, החלה ברגנר את סדרת ציורי ה"ציפורים", אשר הוצגו לראשונה במלבורן, אוסטרליה, ב-2004, ואחר כך בגלריה ברנרד בתל אביב ב-2007. גם בהם ניתן לראות את הצבעים העזים ואת הנטייה להפשטה, על אף שניתן לזהות את נושא הציור.

ברגנר גם מאיירת ספרים, ובמשך שנים רבות עיצבה תפאורות ותלבושות בתיאטראות "הבימה", "הקאמרי" ו"יידישפיל", במיוחד להצגות של הבמאי שמואל בונים ושל המחזאי-במאי נסים אלוני, מגדולי המחזאים הישראלים, שניהם חברים קרובים שלה ושל בעלה. בנוסף על כך איירה כריכות ספרים רבות, בהן רבות מכריכות ספרי ספריית תרמיל ועסקה בעיצוב תפאורה ותלבושות לתיאטרון הבימה, הקאמרי והיידישפיל, בהן תפאורות רבות להצגות ידידיה נסים אלוני ושמואל בונים.

כמו כן כתבה (באנגלית) סיפורים קצרים על תל אביב, שתורגמו על ידי דורי פרנס. הספר "סיפורים מתל אביב" יצא ב-2003 בהוצאת ידיעות ספרים. על עטיפת ספרה כתב עליה פרנס: "ידענית מופלגת בספרות אנגלית ודוברת יידיש שוטפת, חריפת לשון אך מופנמת" והספר "שמש חורפית" שיצא ב־2010.

ברגנר הציגה תערוכות רבות בישראל ומחוצה לה. ציוריה נמצאים באוספי מוזיאון ישראל בירושלים, במוזיאון חיפה לאמנות ובאוספים פרטיים. עבודותיה מוצגות בתצוגת קבע של האוניברסיטה העברית בירושלים בקמפוס הר הצופים ובקמפוס גבעת רם.[2]

על ציורי תל אביב שלה, המשלבים בין ציור פיגורטיבי לציור מופשט, שהוצגו בגלריה גבעון בעיר, כתב נסים אלוני: שהם "נופים המשרים על תל אביב מין הזיה, ספק עירונית, ספק כפרית."[3]

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1949 - אסמבלי הול, מלבורן, אוסטרליה (עם אליס מאקאינארני)
  • 1952 - גלריה כץ, תל אביב
  • 1956 - בית הנכות הלאומי בצלאל, ירושלים
  • 1956 - המוזיאון לאמנות מודרנית, חיפה
  • 1963 - בית-צבי, רמת גן
  • 1966 - גלריה בינט, ירושלים
  • 1967 - מוזיאון הנגב, באר שבע
  • 1969 - גלריה בינט, תל אביב
  • 1971 - גלריה צורי, נוה מגן
  • 1976 - גלריה גבעון, תל אביב
  • 1979 - גלריה אסף
  • 1980 - צבעי-מים, גלריה גורדון, תל אביב
  • 1982 - ציורים 82–1980, גלריה גורדון, תל אביב
  • 1984 - רשמי-מסע, גלריה צבי נועם, תל אביב
  • 1985 - צבעי מים, גלריה ארמאדייל, מלבורן
  • 1987 - גלריה גולד, מלבורן
  • 1988 - גלריה דביר, תל אביב
  • 1989 - ציורי איירס רוק, הגלריה לאמנות בת-זמננו, מלבורן
  • 1990 - ציורי איירס רוק, הגלריה לאמנות בת-זמננו, מלבורן
  • 1990 - גלריה אפרת, תל אביב
  • 1993 - מדבריות, הגלריה לאמנות בת-זמננו, מלבורן
  • 1996 - אנשים מטיילים, גלריה גורדון, תל אביב
  • 1996 - אנשים מטיילים, גלריה הלנגורי, מלבורן
  • 2001 - הזמן והנעלמים, גלריה ספאן, מלבורן
  • 2003 - גלריה דן, תל אביב
  • 2004 - ציפורים, גלריה ספאן, מלבורן
  • 2007 - ציפורים, גלריה ברנרד, תל אביב
  • 2013 - שטיחים וצדפים, גלריה חנינא, מקום לאמנות עכשווית, תל אביב (אוצר: יקיר שגב).

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רות מרקוס, Artists: Yishuv and Israel, 1920-1970, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
  2. ^ אודרי ברגנר, דמויות במדבר, 1983. היצירה מוצגת בקמפוס הר הצופים (ציור נוסף מהסדרה מוצג באולם הקריאה הכללי בספרייה הלאומית בירושלים)
  3. ^ סיפורים מתל אביב