גלריה לאמנות כ"ץ
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | גלריה לאמנות |
| כתובת | רחוב דיזנגוף 97 |
| מיקום |
 תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל  |
| בעלים |
משה כ"ץ |
| מייסדים | משה כ"ץ |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1934 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1934 |
| תאריך פירוק | 1969 |
| קואורדינטות | 32°04′45″N 34°46′26″E / 32.079138888889°N 34.773861111111°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   גלריה לאמנות כ"ץ  | |
  | |
גלריה לאמנות כ"ץ הייתה הגלריה הראשונה בתל אביב.
בשנת 1928 ייסד משה כ"ץ (1902–1984) בתל אביב הקטנה את סגלגל – בית מלאכה למסגרות ואטלייה להצגת אמנות וממכר רפרודוקציות שפעל ברחוב נחלת בנימין 23 במשך שש שנים.[1] בשנת 1933 חנך כ"ץ ברחוב דיזנגוף 97 את גלריה לאמנות כ"ץ – הגלריה הראשונה בתל אביב, בכורה לגלריות הארצישראליות.[2] במהלך שנות פעילותה נערכו בגלריה כ"ץ מאות תערוכות לאמנים - רבים מהם מן החשובים בתולדות האמנות המקומית, והיא הייתה למרכז אמנותי ותרבותי רב-חשיבות. בין האמנים שיצירותיהם הוצגו בגלריה בימיה הראשונים: זריצקי, קסטל וגליקסברג.[2] ההכנסות של הגלריה התבססו על מדמי כניסה, מסגרות ובעיקר ממכירת רפרודוקציות.
בקיץ 1939 הציג עודד בורלא את תערוכת ציוריו הראשונה שכללה ציורי שמן ותרשימים בפחם.[3] באותה השנה הוצגה גם תערוכת יחיד של משה רביב ושל ישי קולביאנסקי. ב-1940 הוצגה בגלריה תערוכת יחיד של אהרן אבני, וכן של אברהם נתון. נתון הציג תערוכת יחיד בגלריה גם ב-1942. לאה גרונדיג הציגה בגלריה בפברואר-מרץ 1942 ובמאי 1944.
תערוכות יחיד של מרדכי אריאלי התקיימו בגלריה בשנים 1944, 1948 ו-1963.
ב-1946 הוצגו בגלריה תערוכות יחיד של אהרן כהנא ושל שמשון הולצמן. באותה שונה הוצגו גם מיצירותיו של יצחק פרנקל.[4] תערוכות יחיד נוספות של הולצמן נעשו בגלריה בשנות החמישים. ב-23 במרץ 1949 נפתחה בגלריה תערוכת היחיד הראשונה של אביבה אורי.
בשנות החמישים הציגה הגלריה את התערוכה הראשונה של יוסל ברגנר והגלריה הייתה הראשונה להציג יצירות של שלום מושקוביץ'.[2] בשנת 1950 הוצגה בגלריה תערוכת היחיד הראשונה של חיים קיוה וכן תערוכות של ליאו רוט, רות אריון וסימה סלונים. ב-1952 הוצגה בגלריה תערוכת יחיד של מקסה נורדאו. בשנת 1954 הציג שמעון צבר תערוכת יחיד בגלריה. בשנת 1956 נערכה לגרשון קניספל תערוכת יחיד בגלריה ובה הוצגו איוריו לשירי אלכסנדר פן. בגלריה נערכה תערוכת היחיד הראשונה של חגית לאלו בישראל באוגוסט 1959.[5]
בשנות השישים הציג ז'אק קתמור בגלריה תערוכת רישומים ותערוכת ציורים.[6] ב-1961 וב-1965 הציג רפי לביא תערוכות יחיד בגלריה[7]. ב-1964 התקיימה תערוכת יחיד של מינה זיסלמן. ב-1961 נערכה בגלריה תערוכת יחיד של נסים זלאיט.
במרץ 1967 הוצגה בגלריה תערוכה של קבוצת האמנים קבוצת +10. באותה השנה הוצגה גם תערוכת יחיד של יואל טל-מור. ב-1968 הוצגה תערוכת היחיד הראשונה של עמיקם בר גרמא.
בשנת 1969, לאחר פעילות של שלושה עשורים וחצי, עברה הגלריה למקום גדול יותר ברחוב פרישמן 19, והמשיכה בשם החדש גלריה עידן (לעיתים עידן-כ"ץ) עד לסגירתה בשנת 1974. בגלריה הוצגו שלוש תערוכות יחיד של אהרון גלעדי (1939, 1956, 1958), ושלושה תבליטים שיצר לחזית הגלריה בשנת 1969 עדיין מוצבים במקומם ברחוב פרישמן 19 בתל אביב.
בשנת 2015 אצר רון ברטוש את התערוכה המקיפה גלריה לאמנות כ"ץ: סיפורה של הגלריה הראשונה בתל אביב בגלריה האוניברסיטאית של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בבאר שבע, על קורות פעילותה של הגלריה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רון ברטוש (עורך), גלריה לאמנות כ"ץ: סיפורה של הגלריה הראשונה בתל אביב, באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב – המחלקה לאמנויות; תל אביב: ברוש, תשע"ה 2015.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר המוקדש לגלריה לאמנות כ"ץ
שני ליטמן, סיפורה הנשכח של הגלריה הראשונה בתל אביב, באתר הארץ, 19 בינואר 2016- יונתן הירשפלד, הערות בעקבות הספר אודות גלריה לאמנות כ"ץ, באתר ערב רב
- נחום פונדק, מן הירח אל הפרוטה, דבר, 16 בפברואר 1962, המשך, המשך
- מידע על גלריה לאמנות כ"ץ בקטלוג הספרייה הלאומית
הגלריה לאומנות כ"ץ (תל אביב), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 פרסום על צאת הספר אודות גלריה לאמנות כ"ץ בכתב העת המקוון ערב רב
- ^ 1 2 3 שלמה שבא, מה שהיה | מי ייסד את רחוב דיזנגוף?, דבר, 29 באוגוסט 1969
- ^ Art Show in Tel Aviv, פלסטיין פוסט, 28 ביולי 1939
- ^ אריה לרנר, שירת צפת בתערוכת י. פרנקל: בגלריה לאמנות כ"ץ, תל־אביב, דבר, 27 בדצמבר 1946
- ^ שני ליטמן, חייה ומותה של חגית לאלו, הציירת שלא הספיקה לפרוץ דרך בשדה האמנות הישראלי, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2015
- ^ ז. מורי-קתמור בגלריה לאמנות כ"ץ, חרות, 22 באפריל 1965
- ^ רון ברטוש, גלריה לאמנות כ"ץ: סיפורה של הגלריה הראשונה בישראל, המחלקה לאמנויות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע; ברוש, תל אביב, 2015
| בקרת זהויות |
|
|---|