אוון מקמלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אוון מקמלין
Evan McMullin
אוון מקמלין
לידה 2 באפריל 1976 (בן 43)
פרובו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית, פוליטיקאי עצמאי עריכת הנתון בוויקינתונים
www.evanmcmullin.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דייוויד אוון מקמליןאנגלית: David Evan McMullin; נולד ב-2 באפריל 1976) הוא פוליטיקאי אמריקאי, לשעבר המנהל הבכיר של כנס חברי בית הנבחרים הרפובליקאים ולשעבר קצין מבצעים ב-CIA. בין עיסוקיו היו פקיד במפעל ליישוב פליטים בירדן מטעם נציבות האו"ם לפליטים, וכן בנקאי השקעות.

ב-8 באוגוסט 2016 הודיע מקמלין שיתמודד בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 בתור מועמד עצמאי, בתמיכת הארגון טוב יותר עבור אמריקה (אנ'). מקמלין תיאר את עצמו בתור חלופה שמרנית למועמדים-דאז של שתי המפלגות הפוליטיות הראשיות: המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון והמועמד הרפובליקני דונלד טראמפ.

נעורים וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקמלין נולד בפרובו שביוטה, בנו של מדען מדעי המחשב דייוויד מקמלין ואשתו, לייני בולארד,[1] וגדל בפרברי סיאטל.[2]

בשנת 1994 סיים את לימודיו בבית הספר אובורן באובורן, וושינגטון,[3] ופעל במסגרת הכנסייה של ישוע המשיח של קדושי אחרית הימים בדרום ברזיל.[2] לאחר מכן למד באוניברסיטת בריגהם יאנג, שם קיבל תואר ראשון במשפט בינלאומי ודיפלומטיה ב-2001.[4] הוא קיבל תואר שני במנהל עסקים מבית הספר וורטון באוניברסיטת פנסילבניה בשנת 2011.[5]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקמלין עבד בעמאן למען יישוב פליטים מחדש, בתור קצין מטעם נציבות האו"ם לפליטים.[6] הוא עבד בסוכנות הביון המרכזית מ-2001 עד 2011 מחוץ לארצות הברית, ופעל במסגרת המלחמה בטרור וכן במבצעי מודיעין במזרח התיכון, צפון אפריקה ודרום אסיה.[6] חלק ממבצעיו נעשו בזהות סמויה.[7]

ב-2011 החל מקמלין לעבוד בחטיבת ההשקעות בגולדמן זאקס.[8]

ב-2013 הפך מקמלין ליועץ בכיר לביטחון לאומי בוועדת החוץ של הקונגרס ה-113.[9] מקמלין הפך למנהל המדיניות של ועדת הרפובליקנים בבית הנבחרים ב-2015, תחת היו"ר קאתי מקמוריס רוג'רס (רפובליקנית ממדינת וושינגטון).[10] מקמלין התפטר מתפקידו כראש מנהלת המדיניות, זמן קצר לפני ההכרזה על התמודדותו בבחירות לנשיאות ארצות הברית באוגוסט 2016.[9]

החל משנת 2013 היה מקמלין חבר בוועדה הבינלאומית המייעצת למרכז קנדי ללימודים בינלאומיים באוניברסיטת בריגהם יאנג.[11] מקמלין הוא גם חבר במועצה ליחסי חוץ (אנ').[12]

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2016 דיבר מקמלין ב-TEDx בבית הספר לעסקים בלונדון. הוא מתח ביקורת על ממשלות המערב שלדבריו אפשרו המשך התרחשותם של רצח המוני ומעשי זוועה המוניים. הוא קרא להגברת תחרות פוליטית באמצעות אקטיביזם עממי ומדיה חברתית שייעודם הוא להניע את המנהיגים.

בנאום בפני בוגרי אוניברסיטת פנסילבניה בוושינגטון במאי 2016 אמר מקמלין כי למרות "הוצאה עצומה" על תוכניות למיגור העוני, "שיעור העוני היום, באמריקה, עדיין זהה לשיעורו באמצע שנות ה-1960," ומתח ביקורת על הממשל הפדרלי בנושא זה. במקום לעזור לאנשים לצאת ממעגל העוני, טען מקמלין, הממשלה יצרה "רשת ביטחון" כדי "להפוך את העוני ליותר נסבל".[13]

המרוץ לנשיאות, 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 באוגוסט 2016 הודיע מקמלין כי יתמודד כמועמד עצמאי לנשיאות ארצות הברית בשנת 2016.[14][15][16][17][18] הוא טען שיש לו תמיכה מצד מספר תורמים רפובליקאים המתנגדים לדונלד טראמפ.[15][19][20] שאיפותיו הנשיאותיות של מקמלין גובו על ידי מספר חברים לשעבר בגוף "טוב יותר עבור אמריקה", ארגון המוקדש להרחבת הנגישות לקלפיות עבור מועמדים עצמאיים.[6][21] הקמפיין של מקמלין נתמך על ידי מספר חברים בתנועת "לעולם לא טראמפ" (אנ').[22]

עקב כניסתו המאוחרת למרוץ החמיץ מקמלין מועדי הצבעה במספר מדינות. הוא לא הופיע על פתקי ההצבעה לנשיאות במדינות רבות, בהן פלורידה.[23] מקמלין התמודד עם אתגרים משפטיים כדי לאפשר הכללתו בפתקי הצבעה במדינות שההצבעה בהן כבר החלה בעת שהכריז על מועמדותו. כמו כן חיפש שיתוף פעולה עם מועמדים שאינם חברי המפלגות הגדולות - הרפובליקאים והדמוקרטים - כדי להתמודד בתור מועמד של מפלגות שלישיות במדינות אחרות שבהן כבר החלה ההצבעה.[24][25] תקוותו של מקמלין הייתה למנוע 270 אלקטורים משני המועמדים המרכזיים. בתסריט כזה, בהתאם לתיקון ה-12 של החוקה, בית הנבחרים היה בוחר את הנשיא החדש מבין שלושת המועמדים שהגיעו ראשונים.

מספר אסטרטגים רפובליקאים בוועידות פעולה פוליטיות (אנ') המתמחים במועמדים של מפלגות שלישיות הודיעו על תמיכתם במקמלין. הם ארגנו ארגוני תמיכה, מסעות פרסום, הפקת סרטוני תמיכה טלוויזיוניים ואספות בחירות, אך לא תבעו הרשמתו על פתקים בקלפיות במדינות בהן כבר החלה הבחירה.[26]

מקמלין השיג את רישומו בבחירות לנשיאות ב-11 מדינות.[27]

ב-6 באוקטובר הכריז על מינדי פין (אנ') בתור שותפתו למירוץ ומועמדתו לתפקיד סגנית הנשיא.[28] פין עבדה בעבר בטוויטר ובתור אסטרטגית עבור הוועידה הלאומית הרפובליקנית (אנ') וכן עבור הוועדה הסנטורית הרפובליקנית הלאומית (אנ')[28]

בבחירות הכלליות הגיע מקמילן למקום החמישי עם כחצי מיליון מצביעים ומצביעות (0.42% מהקולות). מסך הקולות ביוטה הגיע למקום השלישי (לאחר טראמפ וקלינטון בהתאמה) עם כ-200,000 מצביעים ומצביעות (21% מהקולות).

עמדות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגיות חברתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקמלין מתנגד להפלות ולמה שהוא מכנה "תרבות המסבסדת הפלה על פי דרישה." באתר שלו קבע כי "האמריקאים יכולים וצריכים לעבוד יחד כדי להפחית תופעות הריונות ולעודד אימוץ, גם אם יש דעות שונות על הזכות להפלה".[29]

מקמלין הצהיר כי למרות העובדה שהוא מאמין ב"נישואים מסורתיים בין גבר ואישה", הוא "מכבד" את החלטת בית המשפט העליון של ארצות הברית ואת פסק דין אוברגפל נגד הודג'ס בנושא נישואים חד-מיניים. הוא הצהיר כי הוא לא היה ממנה מועמד לבית המשפט העליון אם לזה הייתה כוונה לבטל פסק דין זה.[30]

סחר, הגירה, טיפול רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקמלין בעד סחר חופשי. הוא רוצה לשמור על כלא מפרץ גואנטנמו פתוח. הוא תומך באבטחת הגבול אבל לא בגירוש המוני; הוא תומך ברפורמה של במס שאותה מתכננים הרפובליקאים בבית הנבחרים.[31] מקמלין טוען שיש לתקן את "חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה".[32]

מדיניות חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון אמר מקמלין שהוא מעריץ מנהיגים זרים כגון ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וראש ממשלת יפן שינזו אבה.[33]

לגבי ביטחון לאומי אמר מקמלין: "אמריקה חופשית חייבת להיות בעלת הצבא והמודיעין החזקים בעולם. אנחנו צריכים לספק ללוחמינו וללוחמותינו את הטכנולוגיה, ההדרכה והתמיכה כדי להביס את האיומים של היום ולהבטיח את האומה בעתיד."[34]

ביטחון לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקמלין אמר ל"חדשות ABC שהוא האמין שהערותיו של דונלד טראמפ לגבי לחימה בטרור שגויות. "הוא לא מבין שאנחנו למעשה תלויים במוסלמים במלחמה נגד הטרור". לגבי הערותיו של טראמפ לגבי המוסלמים, אמר מקמלין שהדבר "מקטין את הנכונות שלהם לעבוד איתנו, וזה מקשה על היכולת שלנו להרוס את דאעש."[35] מקמלין מתח ביקורת על קרבתו לכאורה של טראמפ עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. מקמלין האשים את פוטין בקמפיין לערעור אירופה וצפון אמריקה.[36]

ב-2014 סייע מקמלין להביא עריק מהצבא הסורי, צלם שהדליף 55,000 תמונות המתארות הפרות זכויות אדם על ידי המשטר הסורי של בשאר אסד.[37]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוון מקמלין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ McMullin, Evan. "About Evan McMullin". Evan McMullin for President. בדיקה אחרונה ב-24 בספטמבר 2016. 
  2. ^ 2.0 2.1 Hugh Hewitt Show (9 באוגוסט 2016). "Presidential Hopeful Evan McMullin – Full Interview on The Hugh Hewitt Show – 8/9/16". 
  3. ^ "About Evan McMullin". Evan McMullin for president. בדיקה אחרונה ב-2 בספטמבר 2016. 
  4. ^ "BYU grad launches last-minute campaign for president". Deseret News. 8 באוגוסט 2016. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2016. 
  5. ^ "Wharton graduate announces independent presidential bid to oppose Trump". The Daily Pennsylvanian. 8 באוגוסט 2016. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2016. 
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 "Former CIA Officer to Launch Independent Presidential Bid". abcnews.go.com. ABC News. 8 באוגוסט 2016. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2016. 
  7. ^ "Alumni Spotlight: Evan McMullin on the Past, Present, and Future of the Republican Party". Penn in Washington. 2016. בדיקה אחרונה ב-8 באוגוסט 2016. 
  8. ^ "About Evan McMullin". בדיקה אחרונה ב-8 באוגוסט 2016. 
  9. ^ 9.0 9.1 Walshe, Shushannah (8 באוגוסט 2016). "Former CIA Officer Evan McMullin Launches Independent Presidential Bid". ABC News. בדיקה אחרונה ב-8 באוגוסט 2016. 
  10. ^ Jeff Selsar (7 בינואר 2015). "John Boehner’s revenge – McConnell gets rough reminder of Senate rules on first day – Scalise is still fundraising". Poltico. בדיקה אחרונה ב-8 באוגוסט 2016. 
  11. ^ "Evan McMullin: International counselor extraordinaire". Bridges: BYU Alumni Magazine. 2014. בדיקה אחרונה ב-8 באוגוסט 2016. 
  12. ^ Easley, Jonathan (8 באוגוסט 2016). "Five things to know about Evan McMullin". The Hill. בדיקה אחרונה ב-8 באוגוסט 2016. 
  13. ^ "Evan McMullin Talks Poverty, Foreign Affairs". The Statesman. 15 בפברואר 2016. בדיקה אחרונה ב-8 באוגוסט 2016. 
  14. ^ Haberman, Maggie (8 באוגוסט 2016). "Evan McMullin, Anti-Trump Republican, Is Said to Plan Independent Presidential Bid". The New York Times. ISSN 0362-4331. בדיקה אחרונה ב-8 באוגוסט 2016. 
  15. ^ 15.0 15.1 Coppins, McKay (8 באוגוסט 2016). "Anti-Trump Republican Launching Independent Presidential Bid". BuzzFeed News. בדיקה אחרונה ב-8 באוגוסט 2016. 
  16. ^ "Joe Scarborough: Evan McMullin Will Launch Independent Presidential Bid". hinterlandgazette.com. Hinterland Gazette. 8 באוגוסט 2016. בדיקה אחרונה ב-8 באוגוסט 2016. 
  17. ^ "Anti-Trump Republican Evan McMullin to launch independent bid for presidency". בדיקה אחרונה ב-8 באוגוסט 2016. 
  18. ^ Twitter page ("Standing up to run for president because it’s never too late to do the right thing."
  19. ^ "Evan McMullin: Independent candidate launches presidential bid". BBC News. בדיקה אחרונה ב-8 באוגוסט 2016. 
  20. ^ Alvarez, Priscilla. "Anti-Trump Republicans Take One More Shot at the White House". The Atlantic. בדיקה אחרונה ב-8 באוגוסט 2016. 
  21. ^ "This year is different". Better For America. בדיקה אחרונה ב-10 באוגוסט 2016. 
  22. ^ Gambino, Sabrina Siddiqui Lauren; York, Amber Jamieson in New (8 באוגוסט 2016). "Republican Evan McMullin to launch presidential run against Trump". 
  23. ^ Leonard, Randy; Kelly, Ryan (8 באוגוסט 2016). "McMullin Presidential Run an Uphill Battle, per State Filing Deadlines". Roll Call. בדיקה אחרונה ב-8 באוגוסט 2016. 
  24. ^ Warren, Michael (10 באוגוסט 2016). "How Evan McMullin Plans to Overcome Ballot Access Hurdles". בדיקה אחרונה ב-11 באוגוסט 2016. 
  25. ^ Winger, Richard (10 באוגוסט 2016). "Evan McMullin Will Sue Texas over May Petition Deadline". Ballot Access News. בדיקה אחרונה ב-11 באוגוסט 2016. 
  26. ^ "New super PAC launching to support Evan McMullin independent White House bid". The Washington Post. בדיקה אחרונה ב-8 באוגוסט 2016. 
  27. ^ "How to Vote for Evan". Evan McMullin for president. בדיקה אחרונה ב-13 באוקטובר 2016. 
  28. ^ 28.0 28.1 "Presidential Candidate Evan McMullin Picks Mindy Finn as Running Mate". ABC News. בדיקה אחרונה ב-7 באוקטובר 2016. 
  29. ^ "On the Issues: Life". Evan McMullin for President. בדיקה אחרונה ב-8 באוגוסט 2016. 
  30. ^ "Independent Presidential Candidate Evan McMullin on Same-Sex Marriage, CIA, Goldman Sachs". Bloomberg.com. 10 באוגוסט 2016. בדיקה אחרונה ב-10 באוגוסט 2016. 
  31. ^ "Interview with Evan McMullin, the center-right candidate". Washington Post. 18 באוגוסט 2016. בדיקה אחרונה ב-19 באוגוסט 2016. 
  32. ^ Byrnes, Jesse (18 באוגוסט 2016). "McMullin: Trump 'trying to tear the country apart'". The Hill. בדיקה אחרונה ב-19 באוגוסט 2016. 
  33. ^ https://www.youtube.com/watch?v=2TKAwrKwgzY
  34. ^ "On the Issues: National Security". evanmcmullin.com. בדיקה אחרונה ב-25 באוגוסט 2016. 
  35. ^ Stark, Liz (11 באוגוסט 2016). "Why Evan McMullin Says Donald Trump Is More Dangerous Than ISIS". ABC News. בדיקה אחרונה ב-25 באוגוסט 2016. 
  36. ^ Jacobs, Ben (20 בספטמבר 2016). "Evan McMullin on his presidential bid: 'Someone needed to step up' to Trump". The Guardian. בדיקה אחרונה ב-11 באוקטובר 2016. 
  37. ^ Iaconangelo, David (27 באוגוסט 2016). "Why this independent candidate is hoping the center can hold". The Christian Science Monitor. בדיקה אחרונה ב-28 באוגוסט 2016.