אוניברסיטת בריגהאם יאנג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוניברסיטת בריגהאם יאנג
Brigham Young University medallion.svg
MaeserBuilding.JPG
אוניברסיטה פרטית
מוטו "אינטליגנציה היא תהילת האל" או "היכנסו כדי ללמוד, עזבו כדי לשרת" או "העולם הוא הקמפוס שלנו"
תאריך ייסוד 16 באוקטובר 1875
מייסדים בריגהם יאנג, Karl G. Maeser עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלי תפקידים
נשיא קווין וורתן
צוות 1,200 במשרה מלאה, 900 במשרה חלקית
סגל 1,264 במשרה מלאה, 486 במשרה חלקית
סטודנטים
30,200
שונות
כינוי קבוצת הספורט הפומות
מיקום פרובו, יוטה, ארצות הברית
www.byu.edu
קואורדינטות 40°15′06″N 111°39′06″W / 40.251666666667°N 111.65166666667°W / 40.251666666667; -111.65166666667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אוניברסיטת בריגהאם יאנגאנגלית: Brigham Young University) היא אוניברסיטה אמריקאית פרטית בבעלות הכנסייה המורמונית, ועל כן בעלת צביון נוצרי מורמוני. האוניברסיטה נמצאת בעיר פרובו שבמרכז מדינת יוטה בארצות הברית. בנוסף קיימות שלוש שלוחות בארצות הברית (הוואי, איידהו ושלוחה נוספת ביוטה), ומרכז נוסף בישראל, בעיר ירושלים.

מטרת האוניברסיטה אינה להפיץ את הדת הנוצרית המורמונית, אלא לאפשר השכלה, ידע, ולימודים ברמה אקדמית לכל אחד, בשכר לימוד נמוך יחסית. עם זאת, הלומדים באוניברסיטת בריגהאם יאנג מתחייבים לכבד את קוד ההתנהגות הנוקשה המאפיין את הדת המורמונית, וכולל, למשל, הקפדה על לבוש צנוע ואיסור על שתיית אלכוהול.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתה של אוניברסיטת בריגהאם יאנג ניתן היה בשנת 1862, כאשר וורן דוסנברי (פעיל מורמוני) הקים בית ספר בעיר סולט לייק סיטי. לאחר שזכה להכרה מסוימת באיכותו, אומץ והפך לסניף טימפנוגוס של אוניברסיטת דזרט (University of Deseret). בעקבות קשיים כלכליים נסגר הסניף, וב-16 באוקטובר 1875, בריגהאם יאנג, מנהיגה השני של תנועת הנוצרים המורמונים, ומייסד האוטונומיה המורמונית, לימים מדינת יוטה, העביר את הנכס לנאמנים כדי להקים את האקדמיה של בריגהאם יאנג. לאחר שבמשך כמה שנים העלה את הרעיון של הקמת אוניברסיטה של הכנסייה המורמונית. יאנג אמר על חזונו: "אני מקווה לראות אקדמיה ... בה ילדי הקדושים האחרונים יוכלו לקבל חינוך טוב ללא שילוב עם ההשפעות האתאיסטיות המזיקות שנמצאות בכל כך הרבה מבתי הספר הגבוהים. של המדינה".

הקמפוס המורמוני בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחצו כדי להקטין חזרה
הר הצופיםהפקולטה למדעי החברההפקולטה למדעי החברה"הפורום" ובניין הסנאט"הפורום" ובניין הסנאטהספרייה המרכזית (רוח ומדעי החברה)הספרייה המרכזית (רוח ומדעי החברה)בית הכנסת ע"ש הכטבית הכנסת ע"ש הכטאולם העצמאותהפקולטה למדעי הרוחהפקולטה למדעי הרוחהפקולטה למשפטיםהפקולטה למשפטיםבית דוד וולפסון (ספריית משפטים)בית מאירסדורףבית הספר לעבודה סוציאליתבית הספר לעבודה סוציאליתבית הספר לחינוךבית הספר לחינוךהספרייה לחינוך ולעבודה סוציאליתמכון מגידמכון מגידהמכינה הקדם-אקדמית וחדרו של מרטין בוברהחוג לארכאולוגיההחוג לארכאולוגיהמכון טרומןמכון טרומןבית הללבית הללאגודת הסטודנטיםקפיטריית פרנק סינטרה ואנדרטה לזכר הפיגוע בהבית הספר לתלמידי חו"לבית הספר לתלמידי חו"לבצלאלמגדל המיםאולמות טבעאולמות טבעהאמפיתיאטרוןהמכון ליהדות זמננוהמכון ליהדות זמננומכון מנדל למדעי היהדותמכון מנדל למדעי היהדותמערת ניקנורהגן הבוטני הלאומיעיסאוויהביה"ח הדסהבית הקברות הצבאי הבריטימעונות רזניקמעונות רזניקמרכז הספורט לרנרמלון דן ירושליםמעונות אידלסוןכפר הסטודנטיםהגבעה הצרפתיתואדי אל-ג'וזהגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניקמנהרת הר הצופים ע"ש נעמי שמרעמק צוריםבית אורותאוניברסיטת בריגהאם יאנגמתחם אוגוסטה ויקטוריההר הזיתיםMap scopus.png


המרכז הירושלמי, ששמו המלא הוא "Brigham Young University - The Jerusalem Center For Near Eastern Studies" הוקם על הר הזיתים בירושלים. שגשוגה של מדינת ישראל, כמדינת היהודים, הוא מרכיב חשוב בדת הנוצרית המורמונית. לכן, הקמת קמפוס של אוניברסיטת בריגהאם יאנג בירושלים, נראתה מבחינת הכנסייה המורמונית כחלק מההתייחסות החיובית כלפי העיר והעם. ראשיתו של המרכז הירושלמי הוא בשנת 1968, כאשר הלימודים התקיימו במלון במזרח ירושלים. בשנת 1978 עבר הקמפוס לשטחי קיבוץ רמת רחל.

המאבק נגד הקמת קמפוס הר הצופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1981 ביקשה אוניברסיטת בריגהאם יאנג להקים קמפוס משלה על הר הצופים בירושלים, וחכרה שטח במרודות ההר ממינהל מקרקעי ישראל. תהליך התכנון וקבלת אישורי הבנייה נמשך כשלוש שנים. בסוף 1984 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בירושלים את התוכנית והבנייה החלה זמן קצר אחר כך. על האישורים שניתנו לקמפוס חתם גם שר הפנים יוסף בורג, שר החקלאות אריאל שרון (שהיה אחראי על מינהל מקרקעי ישראל) ושר החינוך זבולון המר[1].

במהלך 1985, החלו גופים דתיים וחרדיים בניסיונות לטרפד את הבנייה, וטענו שמטרת האוניברסיטה היא לקיים פעילות מיסיונרית. את המאבק החל ארגון יד לאחים[2], ובמהרה הצטרפו אליו גופים נוספים, כולל הרבנים הראשיים, חסידות גור[3], מנהגי העדה החרדית ורבני שכונות מכל הארץ[4]. באוגוסט 1985 הגיע לישראל פרופסור ג'פרי הולנד, נשיא אוניברסיטת "בריגהם יאנג", והביא עמו התחייבות בכתב שלא תבוצע פעילות מיסיונרית במקום[5]. גם הרב הראשי של הקהילת היהודית בסולט לייק סיטי ערב להתחייבות[6]. למרות זאת ההפגנות נגד הקמת הקמפוס נמשכו, כולל חבלות בעבודות הבנייה באתר הקמפוס[7].

בדצמבר 1985 מונה שר הדתות יוסף בורג לעמוד בראש ועדת שרים, שתדון בהקמת השלוחה של האוניברסיטה המורמונית בהר הצופים. לאחר שהמפלגות אגודת ישראל וש"ס הודיעו שיעלו הצעת אי-אמון בממשלה[8]. הוועדה בדקה בעיקר את האפשרות המשפטית להפסיק את הבנייה, ולבטל את האישור שניתן למורמונים[9]. באוגוסט 1986, החליטה ועדת השרים לענייני האוניברסיטה המורמונית, לקבל את חוות הדעת של מי שהיה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עורך דין יורם בר־סלע, שקבע שהממשלה אינה יכולה להפסיק את בניית הקמפוס. ועדת השרים החליטה להטיל על מינהל מקרקעי ישראל ועל אנשי היועץ המשפטי לחתום עם הנהלת האוניברסיטה על התחייבות במסגרת חוזה החכירה של השטח, לפיה לא יעסקו התלמידים והמורים בפעילות מיסיונרית[10].

בקיץ 1987 הסתיימה בנייתו של הקמפוס החדש, על הר הצופים, המשקיף על מזרח העיר. וכ-80 סטודנטים ראשונים הגיעו ללמוד במקום במשך 4 חודשים, ולשמוע הרצאות על ארכאולוגיה, גאוגרפיה, שפות ודתות בהקשר של המזרח התיכון. כל הסטודנטים המשתתפים בתוכנית חתמו על הצהרה בכתב המחייבת אותם לא לעסוק בפעילות מיסיונרית[11]. במקביל נמשך המשא ומתן בין נציגי הממשלה ומינהל מקרקעי ישראל לבין המורמונים, על נוסח ההתחייבות שלא לעסוק בפעילות מיסיונרית, וגם המאבק נגד הקמפוס. במאי 1988 אושר חוזה החכירה של האוניברסיטה המורמונית[12]. בתגובה קרא חבר הכנסת מנחם פרוש, מעל במת הכנסת, לפוצץ את מבנה האוניברסיטה מכיוון שהיא "מרכז מפלצתי למיסיונריות"[13].

מבנה הקמפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמפוס תוכנן על ידי האדריכל דוד רזניק[14], והוא כולל מלבד כיתות לימוד ופנימייה לתלמידי המוסד, גם גנים מעוצבים ואולם כנסייה מרשים המשמש גם כאולם קונצרטים, אשר נערכים במקום באופן קבוע. בסמיכות לקמפוס, במורד לנחל קדרון, נמצא "גן אורסון הייד" שהוקם לזכרו של חלוץ המורמונים בירושלים. בתכנון האוניברסיטה נלקח בחשבון הבניה הפתוחה לנוף. קירות מרבית החדרים והאולמות, שפונים לעבר העיר העתיקה, עשויים זכוכית. למרות גודל המבנה, המשתרע על פני 11,500 מטרים מרובעים, הוא אינו בולט מעל קו הרקיע מאחר שהמסה שלו מחולקת באופן מדורג לתשעה מפלסים, שהם מעין טרסות על צלע ההר. מעליהם מתנשא, בתשע קשתות ענקיות, האודיטוריום, ובו 325 מקומות ושלושה קירות זכוכית[15]. בשנת 2013 נפתח המבנה למבקרים במסגרת פסטיבל "בתים מבפנים"[16].

המרכז משמש שלוחה של אוניברסיטת בריגהאם יאנג ביוטה ארצות הברית, ולומדים בו אך ורק תלמידים המגיעים מארצות הברית כחלק מלימודיהם באוניברסיטה ביוטה. הם מבלים בקמפוס סמסטר אחד במהלכו הם לומדים על הארץ והמזרח הקרוב, ומסיירים באזור.

בשנת 2000 נסגר הקמפוס לסטודנטים, עקב פריצתה של האינתיפאדה השנייה, והוא נותר לא פעיל עד יוני 2006, אז הכריז מנהיג המורמונים בארצות הברית על פתיחתה מחדש של האוניברסיטה בירושלים בקרוב, ועל הפניית כ-1000 תלמידים אליה לשנת הלימודים הבאה. עקב פריצת מלחמת לבנון השנייה, נדחתה מעט הפתיחה המחודשת של המקום, אך לאחר תום המלחמה הוא חזר לפעול באופן מלא[17].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אילן כפיר, פאר לי שחר, בורג אישר את הקמת האוניברסיטה המורמונית, חדשות, 19 בדצמבר 1985
  2. ^ עמנואל רוזן, "המורמונים רוצים לחדור אל חדר המיטות של עם ישראל", מעריב, 22 בדצמבר 1985
  3. ^ אילן בכר, נגד האוניברסיטה המורמונית, מעריב, 29 באפריל 1986
  4. ^ אילן בכר ויצחק בן חורין, רבני השכונות הפגינו גם נגד המורמנים, מעריב, 30 בדצמבר 1985
    אמנון לוי, בעזרת השם נעצור את המורמונים, חדשות, 2 במאי 1986
  5. ^ עתי"ם, המורמונים התחייבו: לא נהיה מיסיונרים, חדשות, 8 באוגוסט 1985
    אריה בנדר, "אנו מתחייבים בכתב לא לעסוק במיסיונריות", מעריב, 7 באוגוסט 1985
  6. ^ איגרת לאחי ולאחיותי בישראל, חדשות, 11 בפברואר 1986
  7. ^ רן לוי, החרדים יפגינו היום נגד המורמונים בהר הצופים, חדשות, 28 באפריל 1986
  8. ^ אילן כפיר, אמנון לוי, המורמונים חוזרים לידיו של בורג, חדשות, 23 בדצמבר 1985
  9. ^ האוניברסיטה המורמונית האם תופסק הבנייה, כותרת ראשית, 12 במרץ 1986
  10. ^ אמנון לוי, דוד גולן, האוניברסיטה המורמונית: הבנייה תימשך, חדשות, 11 באוגוסט 1986
  11. ^ רן לוי, מעקב / האוניברסיטה המורמונית, חדשות, 24 ביולי 1987
  12. ^ אילן בכר, אושר חוזה החכירה של האוניברסיטה המורמונית, מעריב, 9 במאי 1988
  13. ^ אמנון לוי, הציע לכנסת לפוצץ את האוני׳ המורמונית, חדשות, 12 במאי 1988
  14. ^ אסתר זנדברגהאיש שכבש את ההר, באתר הארץ, 17 בפברואר 2005
  15. ^ מנחם הדר, המורמונית עובדת, חדשות, 11 בדצמבר 1987
  16. ^ קשת רוזנבלום, המסרים התת-הכרתיים של מבנה האוניברסיטה המורמונית, באתר הארץ, 7 בנובמבר 2013
  17. ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, המורמונים הודיעו: חוזרים לבקר בישראל, באתר ynet, 22 ביוני 2006