אוליב באדן פאוול
 | |
| לידה |
22 בפברואר 1889 צ'סטרפילד, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
25 ביוני 1977 (בגיל 88) Bramley, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת |
| בן או בת זוג |
רוברט באדן פאוול (30 באוקטובר 1912–1941) |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
אוליב סנט-קלייר באדן-פאוול, ליידי באדן-פאוול, (Olave St Clair Baden-Powell, Lady Baden-Powell)[1] GBE (נולדה בשם סומס (Soames ב־22 בפברואר 1889 - 25 ביוני 1977) הייתה המדריכה הראשית הראשונה של בריטניה ואשתו של רוברט באדן-פאוול, מייסד תנועת הצופים, ארגון הצופים העולמי ואגודת המדריכות והצופות העולמית. היא הייתה אלמנה לאחר מותו של בעלה, שהיה מבוגר ממנה ב-32 שנים, במשך מעל 35 שנה.
ליידי באדן-פאוול הפכה למדריכה הראשית של צופות בריטניה בשנת 1918. מאוחר יותר באותה השנה, בוועידת הנציבים של סוונוויק באוקטובר, הוצג לה אות דג הכסף (שהיה עשוי זהב)[2], אחד משניים בלבד שנעשו אי פעם. היא נבחרה למדריכה הראשית העולמית בשנת 1930. כמו כן תרמה תרומה משמעותית להתפתחותן של תנועות הצופים והצופות בעולם, ביקרה ב-111 מדינות במהלך חייה, והשתתפה באירועי ג'מבורי בינלאומיים ובמאות אירועים לאומיים של תנועת הצופים והצופות. בשנת 1932, היא קיבלה מהמלך ג'ורג' החמישי את הצלב הגדול (Dame Grand Cross) של מסדר האימפריה הבריטית.
רקע וחייה המוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוליב סואמס נולדה בצ'סטרפילד, אנגליה, והייתה הילדה השלישית והבת הצעירה ביותר של האמן ובעל מבשלת הבירה הרולד סואמס (13 באוגוסט 1855 - 25 בדצמבר 1918), של גריי ריג, ליליפוט, דורסט (צאצאי משפחת סואמס מפארק שפילד) ואשתו קתרין מרי, בתו של ג'ורג' היל.[3] היא התחנכה על ידי הוריה ועל ידי מספר אומנות בבית. היא התגוררה בשבעה-עשר בתים ב-23 השנים הראשונות לחייה. אוליב הפכה להוטה לספורט תחת כיפת השמיים כולל טניס, שחייה, כדורגל, החלקה על הקרח, קיאקים, וגם ניגנה בכינור. [4]
חייה הבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נישואין וילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
בינואר 1912 פגשה אוליב את גיבור מלחמת הבורים השנייה ומייסד הצופים, רוברט באדן-פאוול, על אונייה באוקיינוס (RMSP Arcadian ) בדרך לניו-יורק דרך הקריביים כדי להתחיל סיור הרצאות. היא הייתה בת 23, הוא היה בן 55, והם חלקו את אותו יום ההולדת. הם התארסו בספטמבר באותה שנה, וגרמו לסנסציה תקשורתית. הם התחתנו ב־30 באוקטובר 1912 בטקס פרטי מאוד, בכנסיית סנט פיטר, פארקסטון, כנסיית הקהילה שלה. אביה ליווה אותה בחתונתה. מלבד אנשי הכמורה, האנשים היחידים שנמצאו במקום היו אחיו ואחותו של אביה ורוברט קקביץ', חבר קרוב של אביה, אמה ואחיה, גיסה וחברה קרובה שלה.[5]
הצופים והצופות של אנגליה תרמו כל אחד פני כדי לקנות לבאדן-פאוול מתנה לחתונה: מכונית (לא הרולס-רויס שנקרא "Jam-Roll" [6] שניתנה להם בשנת 1929). אביה של אוליב עזר כלכלית ברכישת פאקס היל ליד בנטלי, המפשייר, כבית משפחתי בו התגוררה עם בעלה מ-29 בינואר 1919 עד 25 באוקטובר 1938.[7]
לבאדן-פאוול היו שלושה ילדים - בן ושתי בנות (שקיבלו את התואר Honourable בשנת 1929; הבן לאחר מכן ירש את אביו בתואר הלורד השני באדן-פאוול עם מות אביו בשנת 1941):
- ארתור רוברט פיטר באדן-פאוול, לימים הברון השני באדן-פאוול (30 באוקטובר 1913 - 9 בדצמבר 1962), שהתחתן עם קארין בורדמן (1913–1993), ונולדו להם שני בנים ובת; במותו של פיטר, הבן הגדול רוברט ירש אותו בתפקיד הברון השלישי באדן-פאוול; הבן הצעיר, מייקל באדן-פאוול, והבת גרים באוסטרליה;
- הת'ר גרייס באדן-פאוול (1 ביוני 1915 - 3 במאי 1986), התחתנה עם ג'ון הול קינג (4 בנובמבר 1913 - 2004 [8]), ונולדו להם שני בנים;
- בטי סנט קלייר באדן-פאוול, CBE (16 באפריל 1917 - 24 באפריל 2004), שכמו אמה, פגשה את בעלה לעתיד באונייה, גבר מבוגר (בעשור) שחלק את יום הולדתה. היא נישאה ב־24 בספטמבר 1936 עם גרבס צ'ארלס רוברט קליי (16 באפריל 1907 - 18 באפריל 2009).[9] נולדו להם בת ושלושה בנים. בטי קליי הייתה בולטת גם בתנועת הצופות בצפון רודזיה עד שפרשה לאנגליה בשנת 1964, אז התנדבה בתנועת המדריכות של אנגליה עד מותה.[10]
בנוסף, כשאחותה של אוליב, אוריול דוידסון, נפטרה בשנת 1919, אוליב אימצה את שלוש אחייניותיה, כריסטיאן (1912–1975), קלייר (1913–1980), ואיבון, (1918–2000), למשפחתה וגידלה אותם כילדיה שלה.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך השנים 1915 ו-1916, כשמלחמת העולם הראשונה בעיצומה, סייעה אוליב ישירות במאמץ המלחמתי בצרפת. רוברט ראה את התועלת של בקתות הקיץ של ימק"א עבור החיילים ושכנע את חברת מרקרס לשלם עבור בקתה כזו בוואל-דה-לייברס, קאלה. הבקתה אוישה על ידי מבוגרים הקשורים לצופים. אוליב הייתה חלק מצוות של חמישה גברים ושלוש נשים שאיישו את הבקתה בהתחלה. היא שכנעה את אמה לדאוג לילדים בזמן שהיא לא נמצאת.[11]
אוליב עזבה לצרפת ב־7 באוקטובר 1915, כשבנה השני היה בן חמישה חודשים. עבודתה הקבועה בבקתת מרקרס כללה הגשת קקאו וסיגריות ופיטפוט עם הנכנסים. היא גם נזכרה באוטוביוגרפיה שלה שניגנה בכינורה ושרה בקונצרט חג המולד. אוליב אימצה גם מספר בעלי חיים תועים בתקופתה בוואל-דה-לייברס.[11]
במהלך תקופה זו ארגן רוברט את הצופים כדי לתת חסות לבקתת פנאי נוספת. אוליב ושניים אחרים הקימו את הבקתה באטפלס אחרי חג המולד של 1915. בסוף ינואר נשלחה אוליב הביתה בגלל מחלה, ושלושת החודשים של בצרפת הסתיימו.[11]
מעורבות גוברת בתנועת הצופים[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
אוליב ורוברט עברו לגור ב- Ewhurst Place, מחוץ לרוברטסברידג' בסאסקס באפריל 1913. ביוני אותה השנה נחנך שבט הצופים הראשון של העיירה. אוליב הייתה ראש השבט המקומי, בסיוע עוזרת הבית של המשפחה והגנן.[12] אוליב ליוותה את רוברט ברבים מסיורי הצופים שלו לאירועים שונים. היא גם הקלידה בשבילו מכתבים. בשנת 1915 קנו הזוג מכונית קטנה, ואחרי שרוברט לימד אותה לנהוג, אוליב הסיעה אותו לעיתים קרובות.[11]
אף שהקשר המפורסם ביותר שלה היה עם הצופות הבנות, ההצעה הראשונה של אוליב לעזור להן בשנת 1914 נדחתה. תנועת הבנות המדריכות החלה לאחר לחץ מצד נערות שרצו להיות צופות. התנועה הוקמה על ידי רוברט באדן-פאוול ואחותו אגנס באדן-פאוול. לאחר ארגון מחדש של הבנות המדריכות בשנת 1915, אוליב שוב הציעה לעזור, הפעם בהצלחה, והיא החלה לארגן את התנועה בסאסקס. היא הפכה לראש מחוז סאסקס במארס 1916.[13] באוקטובר 1916 נערכה הוועידה הראשונה לנציבות המחוז וכולם ביקשו פה אחד כי אוליב תיכנס לתפקיד המדריכה הראשית - היא בדיוק הייתה בהריון עם ילדה השלישי. זמן קצר לפני כן היא ארגנה מספר רב של נשים באזורים אחרים בבריטניה לתפקידים בהדרכה.[2] בשנת 1918 נבחרה אוליב לתפקיד המדריכה הראשית, תואר שהיא העדיפה הרבה יותר על "הנציבה הראשית".
הכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1932, העניק לה המלך ג'ורג' החמישי את ה- Dame Grand Cross של המסדר המצוין ביותר של האימפריה הבריטית ( GBE ), כהוקרה על עבודתה בהתנדבות. פינלנד העניקה לה את אות מסדר השושנה הלבנה של פינלנד, ופרו העניקה לה את אות מסדר השמש. בשנת 1957 הוענק לה גם אות זאב הארד ה-14, האות היחיד של הארגון העולמי של תנועת הצופים, שמוענק על ידי ועדת הצופים העולמית על שירות יוצא מן הכלל לצופים העולמיים, [14] והאות הגבוה ביותר של ארגון הצופים של יפן, אות פסיון הזהב . [15]
מותו של רוברט באדן-פאוול[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוקטובר 1938 עברה אוליב למלון אאוספאן, ניירי, קניה, בסמוך לבן-דודה השלישי, ג'ק סואמס, עם בעלה, שם נפטר, ב־8 בינואר 1941. הלורד ארול היה במסע הלוויה, [16] רגע לפני הירצחו ב־24 בינואר 1941. [17]
לאחר מות בעלה קיבלה אוליב אלפי מכתבי תנחומים. עזרו לה להשיב לכולם על ידי ברטה היינס, אשתו של דייוויד היינס, שהיה עסוק בלחימה בצבא האיטלקי שפלש לאתיופיה וסומליה. לעיתים קרובות, אוליב צפתה בביתה התינוקת של ברטה, פני, בזמן שברטה הקלידה מכתבי תשובה. [18]
מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1942 היא עודדה סירות התקפה לחזור לבריטניה, וכיוון שלא היה לה בית לחזור אליו, הוקצתה לה דירת חסד בארמון המפטון קורט, בה התגוררה בשנים 1943 עד 1976. ביתה שלה, פקס היל, ניתן לידי הצבא הקנדי. במהלך מלחמת העולם השנייה סיירה בבריטניה. היא הייתה בביקור כאשר טיל V2 פגע בדירתה בהמפטון קורט בשנת 1944. ברגע שהספיקה אחרי ה-D-Day, היא נסעה לצרפת, סיירה ברחבי אירופה כשהמלחמה הסתיימה כדי לעזור להחיות את תנועת הצופים והצופות.
לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוליב הובילה את תנועת המדריכות ברחבי העולם במשך ארבעים שנה, נסעה בכל רחבי העולם וסייעה בהקמת ועידוד תנועות המדריכות במדינות אחרות, והביאה את מספר החברים בתנועה ליותר משישה וחצי מיליון ברחבי העולם. אוליב נכחה בוושינגטון הבירה בשנת 1962 לרגל חגיגות 50 שנה להקמתן של הצופות הבנות האמריקאיות. [19]
לאחר שסבלה מהתקף לב באוסטרליה בשנת 1961, נאסר עליה סוף סוף לנסוע על ידי הרופא שלה בגיל 80 בשנת 1970, כאשר אובחנה כחולה סוכרת ממנה מתה בסופו של דבר.
בשנת 1968 תנועת הצופים בארצות הברית (BSA) העניקה לאוליב כרטיס אשראי כדי לממן את עלויות הנסיעות שלה.[20] כשהפסיקה לנסוע, צופי ארצות הברית ביקשו ממנה להשתמש בכרטיס ל'שמירה על קשר". זה כלל תשלום עבור למעלה מ -2000 כרטיסי חג המולד ששלחה לאנשים הידועים לה באופן אישי.
אוליב נפטרה ב־25 ביוני 1977 בבית בירטלי, ברמלי ב Surrey, בריטניה. [21] אפרה נלקח לקניה לקבורה באותו קבר בו נמצאו שרידי בעלה.
מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרכז אוליב למדריכות הוקם בצפון לונדון לזכרה של אוליב. הוא כולל את משרדי התנועה העולמית ואת Pax Lodge, הוא אחד מחמשת המרכזים העולמיים של WAGGGS .
צופים וצופות מציינים את 22 בפברואר כ- יום המחשבה העולמי או יום באדן פאוול, ימי הולדתם המשותפים של רוברט ואוליב באדן-פאוול, ביום זה יש לזכור ולחגוג את עבודתם של הצופים בעולם. באותו יום בשנת 2011, נחשפה לוחית כחולה בסמוך לאתר הבית בצ'סטרפילד בו התגוררה, על ידי מועצת מחוז דרבישייר בעקבות סקר אינטרנטי בו קיבלה 18,026 קולות מתוך 25,080 (72%). [22]
קרן הגמלאות של אוליב באדן-פאוול הוקמה בשנת 1979 מתרומות מרצון לזכור של אוליב. מטרת המלגות שמוענקות מדי שנה היא לאפשר לבנות בתנועת המדריכות של בריטניה להמשיך את האינטרסים והתחביבים שלה ולהגשים את חלומותיה.
בילדותו, למדה אוליב לנגן בכינור; לכינור הראשון שלה היא קראה דיאנה. זה היה עותק של סטראדיוואריוס. הכינור נתרם לתערוכת פריז ושנים רבות אחר כך עבר לאגודת המדריכות. הכינור עדיין זמין להשאלה למדריכות שלומדות ברצינות לנגן בכינור לפני שהן רוכשות כלי משלהן.
באוסטרליה הוקמה תנועה חברתית על בסיס הרעיון "כשאתה קונה גלידה, קנה גם אחד למדריכה הראשית", ו"קרן הגלידה" הזו מגייסת סכום משמעותי מדי שנה, שנשלח לאוליב למען מטרות שונות; מטרה אחת כזו הייתה לספק דלתות לבנייני התנועה החדשים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוליב באדן פאוול - המדריכה הראשית העולמית כולל ציר זמן
- פרטים משפחתיים (מ- ePeerage)
- רוברט באדן-פאוול
- תצלומים
- אבותיה של אוליב
- פרסים
- אוליב באדן פאוול, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Olave Baden-Powell | Home". Spanglefish.com. 50.89589;-2.277974. 2013-12-17. נבדק ב-2016-03-29.
{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: location (link) - ^ 1 2 Kerr, Rose (1976). Story of the Girl Guides 1908–1938. London: Girl Guides Association.
- ^ Burke's Landed Gentry 14th ed., ed. Alfred T. Butler, p. 1632
- ^ "The Derbyshire Childhood of Olave, Lady Baden-Powell, G.B.E." by Jill E. Armitage, B.A., F.I.P.D., M.I.D.D.A., Storforth Publications, 1994, ISBN 0-9524820-0-2
- ^ "Baden-Powell: Two lives of Hero" by William Hillcourt, Heineman, 1964, p. 335.
- ^ "B-P Jamroll Limited". Jamroll.org. נבדק ב-2016-03-29.
- ^ "Baden-Powell:Two lives of Hero" by William Hillcourt, Heineman, 1964, pp. 356, 412.
- ^ "John Hall King(1913–2004) – Genealogy". Geni.com. נבדק ב-2016-03-29.
- ^ "Gervas Clay | Home". Spanglefish.com. 50.912964;-2.237434. נבדק ב-2016-03-29.
{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: location (link) - ^ "Betty Clay | Home". Spanglefish.com. 50.913187;-2.237327. נבדק ב-2016-03-29.
{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: location (link) - ^ 1 2 3 4 "Window on My Heart. Chapter X. The War Years". 25 באפריל 2004. אורכב מ-המקור ב-18 באפריל 2007. נבדק ב-2 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Window on My Heart. Chapter IX. A New Life". 25 באפריל 2004. אורכב מ-המקור ב-18 באפריל 2007. נבדק ב-21 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Window on My Heart. Chapter XI. The Girl Guides". 25 באפריל 2004. אורכב מ-המקור ב-18 באפריל 2007. נבדק ב-21 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ complete list
- ^ "Archived copy" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2 בדצמבר 2016. נבדק ב-2016-12-10.
{{cite web}}: (עזרה); (עזרה) - ^ "Lord Baden-Powell's funeral 1941"; Flikr
- ^ The Umzindusi Letter, by Tim Topps; Troubador Publishing Ltd.; page 51.
- ^ David Hines memoirs: see the (London) Daily Telegraph obituary 8 April 2000.
- ^ Kathleen Weber was invited as a troop representative at the age of 12 to this event.
- ^ "Olave Baden-Powell — Australia 1967". נבדק ב-22 במרץ 2007.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The World Chief Guide : Gone Home" (PDF). Olavebadenpowell.worldguiding.net. אורכב מ-המקור (PDF) ב-3 במרץ 2016. נבדק ב-2016-03-29.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Blue Plaque Scheme". Artsderbyshire.org.uk. 1933-04-22. נבדק ב-2016-03-29.