אולימפיאדת הנכים תל אביב (1968)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אולימפיאדת הנכים תל אביב (1968)
Rafi cohen 1968.JPG
עיר מארחת תל אביב, ישראלישראל  ישראל[1]
מדינות משתתפות 29
ספורטאים משתתפים 750
תחרויות 181 תחרויות ב-10 ענפי ספורט
טקס הפתיחה 4 בנובמבר 1968
טקס הנעילה 13 בנובמבר 1968
נפתח רשמית על ידי יגאל אלון
האצטדיון הראשי אצטדיון האוניברסיטה העברית,
גבעת רם, ירושלים
בול שהונפק על ידי דואר ישראל ביום 6 בנובמבר 1968 לרגל אולימפיאדת הנכים 1968.

אולימפיאדת הנכים השלישית התקיימה בשנת 1968 בעיר רמת גן, ישראל, אולם באופן רשמי המשחקים נקראים "תל אביב 1968".

שם נוסף, שהיה מקובל באותה תקופה לאולימפיאדות הנכים, הוא משחקי סטוק מנדוויל. משחקי סטוק מנדוויל קדמו לאולימפיאדות הנכים (נקראים על שם בית החולים האנגלי שבו החלו משחקים אלו), ועל כן האולימפיאדה ב-1968 מוכרת גם בשם זה.

המשחקים היו אמורים להתקיים במקסיקו סיטי - העיר שאירחה את אולימפיאדת 1968, אולם ממשלת מקסיקו החליטה בשנת 1966 שלא לקיים את אולימפיאדת הנכים בגלל קשיים טכניים. ממשלת ישראל ואיל"ן - איגוד ישראלי לילדים נפגעים - פנו והציעו באותה שנה לקיים את המשחקים בישראל - לרגל חגיגות ה-20 לישראל, הצעה שהתקבלה על ידי סר לודוויג גוטמן, מי שעמד אז בראש אולימפיאדת הנכים.

טקס הפתיחה התקיים ב-4 בנובמבר 1968 באצטדיון האוניברסיטה העברית בגבעת רם, ירושלים, מול כ-10,000 צופים. האולימפיאדה נפתחה רשמית על ידי יגאל אלון, סגן ראש הממשלה. טקס הסיום נערך במרכז הירידים בתל אביב, בנוכחותו של יגאל אלון.

התחרויות נערכו במספר מרכזים:

  • אצטדיון רמת גן: אתלטיקה (נסללו מסלולי ריצה חדשים שעד אז היו מעפר כבוש באספלט)
  • מרכז ספיבק: הרמת משקולות, כדורת דשא, חץ וקשת, כדורסל, סיף בכיסאות גלגלים ושחייה
  • אולם שבט צופי רמת גן: סנוקר
  • אולם הספורט הישן של בית הספר אוהל שם ברמת גן: טניס שולחן

הספורטאים שוכנו בכפר המכביה שהתחדש בחדרים נגישים במפלס הקרקע ובמלון "רמת-אביב".

תחרויות שנכנסו לראשונה במשחקים אלה: כדורת דשא, כדורסל נשים ומרוץ כיסאות גלגלים 100 מ' גברים.

הספורטאי המעוטר ביותר היה רוברטו מרסון(אנ') (איטליהאיטליה  איטליה), שזכה ב-10 מדליות זהב בענפי ספורט שונים.

מדליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום מדינה זהב כסף ארד סה"כ
1 ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית 33 27 39 99
2 בריטניהבריטניה בריטניה 29 20 20 69
3 ישראלישראל ישראל 18 21 23 62
4 אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה 15 16 7 38
5 צרפתצרפת צרפת 13 10 9 32
6 גרמניהגרמניה גרמניה המערבית 12 12 11 35
7 איטליהאיטליה איטליה 12 10 17 39
8 הולנדהולנד הולנד 12 4 4 20
9 ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 10 10 10 30
10 דרום אפריקה 1928דרום אפריקה 1928 דרום אפריקה 9 10 7 26
11 רודזיה 1968רודזיה 1968 רודזיה 6 7 7 20
12 קנדהקנדה קנדה 6 6 7 19
13 נורווגיהנורווגיה נורווגיה 5 3 1 9
14 ג'מייקהג'מייקה ג'מייקה 3 1 1 5
15 אוסטריהאוסטריה אוסטריה 2 7 10 19
16 יפןיפן יפן 2 2 8 12
17 שוודיהשוודיה שוודיה 1 6 4 11
18 ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד 1 2 1 4
19 אירלנדאירלנד אירלנד 0 4 5 9
20 בלגיהבלגיה בלגיה 0 3 3 6
21 ספרד 1939ספרד 1939 ספרד 0 3 1 4
22 שווייץשווייץ שווייץ 0 2 6 8
סך הכול 189 186 201 576

המשלחת הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ישראל באולימפיאדת הנכים תל אביב (1968)
הענקת מדליית זהב לספורטאית הישראלית אורה גולדשטיין.

ישראל הגיעה בדירוג המדליות למקום השלישי - לראשונה בתולדותיה, עם 18 מדליות זהב, 21 כסף ו-23 ארד. ישראל חזרה על הישג זה פעם אחת נוספת בלבד, כשהגיעה שוב למקום השלישי באולימפיאדת הנכים טורונטו (1976). בין היתר, זכתה ישראל במדליית זהב בכדורסל גברים, אחרי שניצחה בגמר את נבחרת ארצות הברית 47-37. הישראלי שזכה במירב מדליות הזהב הוא ברוך חגאי, נכה שיתוק ילדים, אשר זכה ב-3 מדליות זהב: שתיים בטניס שולחן ואחת בכדורסל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Tel Aviv 1968 - International Paralympic Committee (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בפועל, אף שרשמית מכונים המשחקים "משחקי תל אביב" אירחה העיר תל אביב רק את טקס הסיום. טקס הפתיחה נערך בירושלים, והמשחקים עצמם ברמת גן.