אומברטו הראשון, מלך איטליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אומברטו הראשון)
אומברטו הראשון, מלך איטליה
Umberto Rainerio Carlo Emanuele Giovanni Maria Ferdinando Eugenio di Savoia
אומברטו הראשון, מלך איטליה
אומברטו הראשון, מלך איטליה
לידה 14 במרץ 1844
ממלכת סרדיניהממלכת סרדיניה טורינו, ממלכת סרדיניה
נרצח 29 ביולי 1900 (בגיל 56)
ממלכת איטליהממלכת איטליה מונצה, ממלכת איטליה
שם מלא אומברטו הראשון, מלך איטליה
מדינה ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה איטליהאיטליה הפנתאון ברומא, איטליה
בת זוג מרגריטה, נסיכת סבויה
שושלת בית סבויה
תואר מלך איטליה
אב ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה
אם אדלייד מאוסטריה
צאצאים ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה
מלך איטליה
9 בינואר 187829 ביולי 1900
(22 שנים)
פרסים והוקרה
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אומברטו הראשון, מלך איטליהאיטלקית: Umberto I;‏ 14 במרץ 184429 ביולי 1900), כונה "הטוב" (איטלקית: il Buono), היה מלך איטליה החל מה-9 בינואר 1878 עד שנרצח בידי אנרכיסט.

בתקופת מלוכתו של אומברטו החלה איטליה בהתפשטות קולוניאליסטית בקרן אפריקה, והשתלטה על סומליה ואריתריאה, אם כי ניסיונה להשתלט גם על אביסיניה נבלם בקרב עדווה ב-1896. ב-1882 אישר אומברטו את הברית המשולשת, בין האימפריה הגרמנית, האימפריה האוסטרו-הונגרית וממלכת איטליה.

חוגי השמאל באיטליה תיעבו את אומברטו בשל שמרנותו ותמיכתו בגנרל פיורנצו באבא בקאריס לאחר מהומות מילאנו. אנרכיסטים ניסו להתנקש בו כבר בשנה הראשונה למלכותו. שנתיים לאחר מהומות מילנו נרצח המלך על ידי אנרכיסט אחר, גאטנו ברשי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אומברטו הראשון נולד בשנת 1844, והיה בנם הבכור וילדם השני של ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה, ורעייתו הראשונה, אדלייד מאוסטריה, בתו של ריינר יוזף, ארכידוכס אוסטריה ואליזבת, נסיכת סקסוניה. הוכתר למלך איטליה בשנת 1878. בשנות מלכותו פעל לחיזוק כוחה הצבאי והימי של איטליה, ולהתרחבותה הקולוניאלית בצפון-מזרח אפריקה. יזם כינון ברית בין איטליה, גרמניה ואוסטריה. שלטונו היה סמכותי והוא יזם חוקים לדיכוי תנועות אנרכיסטיות וראדיקליות.

אומברטו נישא ב-21 באפריל 1868 לבת דודתו, מרגריטה מסבויה, ומנישואים אלה נולד בנם היחיד, ויטוריו אמנואלה השלישי. בעת ביקור בעיר מונזה, ב-29 ביולי 1900 נורה המלך למוות בידי מתנקש בשם גאֶטנו בְּרֶשִׁי.

שנת 1896 הייתה שנה מועטת יבולים באיטליה, ואיכרים ערכו צעדה למילאנו להביע את מצוקתם בפני המלך. המלך ציווה להורות למפגינים להתפזר, וכאשר לא עשו כן הורה לצבא להרחיקם בכוח ממילאנו. הצבא הפגיז את ההמון באש תותחים ומאות מפגינים נהרגו. כאשר הורה המלך, כעבור זמן, להעניק עיטור לגנרל פיורנצו באבא בקאריס שעמד בראש כוחות הצבא שהפגיזו את המפגינים, החליט ברשי לחזור לאיטליה ולרצוח את המלך. הוא נטל מכספי העיתון, ללא ידיעת שותפיו, ומימן בהם נסיעה לאיטליה ביולי 1900, וב-29 ביולי התנקש במלך והרגו. לאחר ההתנקשות הוא נעצר ונידון למאסר עולם עם עבודת פרך. כשנה לאחר הרצח נמצא ברשי מת בתאו, ונטען כי התאבד או נרצח.[1]

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרדיננד השלישי, הדוכס הגדול של טוסקנה
 
לואיזה, נסיכת שתי הסיציליות
 
קרלו אמנואלה, נסיך קריניאנו
 
מריה כריסטינה, נסיכת סקסוניה
 
לאופולד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה
 
מריה לואיסה, נסיכת ספרד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מריה תרזה מאוסטריה
 
 
 
קרלו אלברטו, מלך סרדיניה
 
אליזבטה, נסיכת סבויה
 
 
 
ריינר יוזף, ארכידוכס אוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה
 
 
 
 
 
 
 
אדלייד מאוסטריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אומברטו הראשון, מלך איטליה


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Vecoli, Rudolph J. (1999). "Bresci, Gaetano (1869–1901), silk weaver and regicide". In Garraty, John A.; Carnes, Mark C. (eds.). American National Biography. New York: Oxford University Press. doi:10.1093/anb/9780198606697.article.1501197. ISBN 0-19-520635-5.