אומברטו השני, מלך איטליה
 | |||||
| לידה |
15 בספטמבר 1904 נאפולי, ממלכת איטליה   | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
18 במרץ 1983 (בגיל 78) ז'נבה, שווייץ  | ||||
| מקום קבורה |
מנזר הוטקומב | ||||
| שם מלא | אומברטו השני, מלך איטליה | ||||
| מדינה | איטליה | ||||
| כינוי |
Re di Maggio | ||||
| תארים |
מלך | ||||
| השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית | ||||
| בת זוג | מארי ז'וזה, מלכת איטליה | ||||
| ילדים | ראו בהמשך | ||||
| פרסים והוקרה |
| ||||
| חתימה |
 | ||||
| שושלת בית סבויה | |||||
| אב | ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה | ||||
| אם | אלנה, נסיכת מונטנגרו | ||||
| |||||
  | |||||
אומברטו השני (באיטלקית: Umberto II; 15 בספטמבר 1904 - 18 במרץ 1983) היה מלכה האחרון של איטליה, בן לבית סבויה. אומברטו נולד לויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה ולאשתו אלנה, נסיכת מונטנגרו. אומברטו השני כיהן כמלך איטליה במשך 33 ימים (9 במאי 1946 - 12 ביוני 1946) ומכונה באיטליה ה"מלך של חודש מאי" (באיטלקית - "Re di Maggio").
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אומברטו נולד ב-15 בספטמבר 1904 בטירת ראקוניג'י, נאפולי, לויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה ולאלנה, נסיכת מונטנגרו, ועם לידתו קיבל את התואר נסיך פיימונטה. בשנת 1929 התחתן אומברטו עם מארי ז'וז'ה, נסיכת בלגיה, בתו של אלברט הראשון, מלך הבלגים. כיורש העצר האיטלקי הוכשר אומברטו לקריירה צבאית.
באוקטובר 1921 ערך ביקור בטריפוליטניה האיטלקית במהלכו נערכה לו קבלת פנים על ידי קהילת יהודי טריפולי והוא אף ביקר בבית הכנסת המקומי[1].
באפריל 1928 ערך מסע בארץ ישראל, שהחל לאחר שספינתו עגנה בפורט סעיד במצרים[2], ומקנטרה נסע ברכבת מיוחדת לירושלים[3], שם ערך סיור במקומות הקדושים לנצרות[4]. בירושלים גם נפגש עם הנרייטה סולד[5]. מירושלים נסע ליפו, בה ערך תהלוכה במרכז העיר בנוכחות נכבדים בני כל העדות, הוא ביקר בבניין הקונסוליה האיטלקית החדשה, אותה חנך רשמית, ובבית הספר האיטלקי לבנות בשכונת נווה שלום[6]. בהמשך ביקר בחיפה, שם נערכה לו קבלת פנים בבית ספר נזירות כרמלית[7]; וערך סיור סביב הכנרת, ביקר בטבריה בבית "האחיות האיטלקיות" ובכפר נחום[8], בנצרת והר תבור[9].
בשנת 1929 חווה אומברטו ניסיון התנקשות בחייו עת ביקר בבלגיה, על ידי לוחם חרות אנטי-פשיסטי איטלקי[10]. יחסי אומברטו עם הרודן האיטלקי בניטו מוסוליני היו יחסים מתוחים, והשניים השתדלו שלא להופיע יחדיו באירועים פומביים. בחודש מאי 1942 הועלה אומברטו לדרגת מרשל בצבא האיטלקי.
כאשר הודח מוסוליני מהשלטון, הפקיד ביד בנו אומברטו את תפקיד עוצר איטליה, באפריל 1944[11]. בשנת 1946 התפטר המלך מתפקידו ואומברטו קיבל את התואר "אומברטו השני מלך איטליה"[12].
ביטול המלוכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ימי מלכותו של אומברטו לא ארכו יותר מכחודש ימים וזאת בעקבות עריכת משאל עם באיטליה בשנת 1946, משאל שבו החליטו תושבי איטליה לבטל המלוכה ולהכריז על איטליה כרפובליקה. ראש ממשלת איטליה אלצ'ידה דה גספרי, התמנה לראש המדינה הזמני עד לבחירת נשיא איטליה הראשון[13].
לאחר משאל העם נאלץ אומברטו השני לצאת לגלות בפורטוגל[13]. במהלך ימי גלותו שם נפרדו אומברטו ורעייתו המלכה מארי ז'וזה.
על-פי החוקה האיטלקית משנת 1947 נאסר על בני משפחת המלוכה הזכרים לבקר באיטליה. איסור זה עורר דיון בשנת 1959 כאשר עלתה כוונה שחתונת אלברט השני, מלך הבלגים ופאולה תתקיים בקריית הוותיקן והועלו רעיונות שונים על דרכי הגעתו של אומברטו לחתונה בלי שיצטרך לדרוך על אדמת איטליה[14]. בשנת 1966 ארגנו המלוכנים משלחת של העם האיטלקי שהפליגה באונייה תחת דגל איטליה וקבלה את פני המלך על האונייה. בכך כביכול ביקר המלך אומברטו על אדמת איטליה, שכן אונייה הנושאת דגל איטליה כלולה בריבונות המדינה[15].
בעת גסיסתו של אומברטו בשנת 1983 ניסה נשיא איטליה, סנדרו פרטיני, להפעיל השפעתו ולהביא לכך שאומברטו יסיים את חייו באיטליה, אולם ניסיון זה לא צלח ואומברטו מת בבית חולים בז'נבה בשנת 1983. אף נציג מממשלת איטליה לא נכח בהלווייתו. הוא נקבר בסבויה שבצרפת[16].
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאומברטו ואשתו מארי ז'וזה, מלכת איטליה נולדו ארבעה ילדים:
- מריה פיה, נסיכת סבויה (נולדה 1934)
- ויטוריו אמנואלה, נסיך נאפולי (נולד 1937)
- מריה גבריאלה, נסיכת סבויה (נולדה 1940)
- מריה באטריצ'ה, נסיכת סבויה (נולדה 1943) - התפרסמה בישראל ב-1968 כאשר שהתה בקיבוץ גבת כמתנדבת[17].
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אומברטו השני, מלך איטליה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אומברטו השני, מלך איטליה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
אומברטו השני, מלך איטליה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- שמואל משה לוי, לקראת בקורו של יורש העצר האיטלקי בארץ-ישראל, דואר היום, 29 במרץ 1928
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יורש העצר האיטלקי בטריפולי המערבית, דואר היום, 16 באוקטובר 1921
- ^ לבקור יורש העצר האיטלקי בארץ, הארץ, 13 במרץ 1928
- ^ לבוא יורש העצר האיטלקי, דבר, 30 במרץ 1928
- ^ בא יורש העצר האיטלקי, הארץ, 1 באפריל 1928
- ^ יורש העצר האיטלקי נועד לשיחה עם הגברת סולד בירושלים, הצפירה, 13 באפריל 1928
- ^ יורש העצר האיטלקי ביפו, הארץ, 3 באפריל 1928
- ^ בחיפה בקורו של יורש העצר האיטלקי, הארץ, 10 באפריל 1928
- ^ טבריה - בקור יורש העצר האיטלקי, דואר היום, 19 באפריל 1928
- ^ מסעי יורש העצר האיטלקי, הארץ, 4 באפריל 1928
- ^ להתנקשות בחייו של יורש העצר האיטלקי, הארץ, 27 באוקטובר 1929
ירית מחאה נגד יורש העצר האיטלקי־, דבר, 25 באוקטובר 1929 - ^ וויקטור עמנואל פרש מהשלטון - יורש־העצר "סגן המושל לכל איטליה", הצופה, 13 באפריל 1944
- ^ מלך איטליה מתפטר לקראת משאל־העם, לחייל, 6 במאי 1946
- ^ 1 2 מלך איטליה יוצא לליסאבון, הארץ, 7 ביוני 1946
אומברטו יצא לפורטוגל בתור מלך איטליה - מאשים את ממשלת רומא ב"פעולה מהפכנית בלתי חוקית", הַבֹּקֶר, 14 ביוני 1946 - ^ א. ניב, קשייו של מחותן, מעריב, 21 במאי 1959
- ^ פטפוטי קיץ איטלקיים, על המשמר, 22 ביולי 1966
- ^ מת אומברטו - מלך לחודש, דבר, 21 במרץ 1983
- ^ חיל הכיר את בת מלך איטליה כמתנדבת, "העולם הזה", גיליון 1628 מ-13 בנובמבר 1968, עמוד 27
| אומברטו השני, מלך איטליה בית סבויה נולד:15 בספטמבר 1904 מת:18 במרץ 1983 | ||
| ויטוריו אמנואלה השלישי | ממלכת איטליה 1946 |
ביטול המלוכה |