אורה ערמוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אורה ערמוני קוראת משיריה

אורה עַרמוֹני (נולדה ב-27 ביולי 1938 ברעננה) היא עיתונאית, סופרת, עורכת ומשוררת ישראלית, אשת קיבוץ מלכיה. מורה במקצועה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערמוני נולדה ב-1938 במושבה רעננה. במסגרת שירותה בנח"ל הגיעה ב-1957 לקיבוץ מלכיה עם גרעין המחנות העולים שבו הייתה חברה. היא נישאה במלכיה ומאז היא חברת הקיבוץ. לאורה ויצחק ערמוני נולדו חמישה ילדים, ולימים נכדים.

ערמוני למדה הוראה בסמינר אורנים והייתה המורה הראשונה במלכיה. וכן השלימה לימודי ספרות עברית וכללית באוניברסיטת תל אביב. היא לימדה במשך 25 שנים ילדים בכל הגילאים. תחום התמחותה הייתה הספרות. במהלך שנות ההוראה שימשה כמזכירת הקיבוץ שלוש פעמים. בשנת 1984 החלה לכתוב ביקורת ספרות לעיתון "יחד" (גלגולו הקודם של עיתון "הקיבוץ", שהפך לעיתון "קיבוץ") ובהדרגה החלה לראיין סופרים ולהתמחות בראיונות אפיים מיוחדים עם אנשים מכול הסוגים.

ערמוני הייתה מורה ומחנכת, וכן עורכת וכתבת בעיתונים "ידיעות הקיבוץ" ו"על הצפון". כעיתונאית, מ-1984, כתבה בעיתון הקיבוצים בגלגוליו השונים: כ"יחד", "קיבוץ" ו"הקיבוץ". בשנים 1998–2001 הייתה העורכת הראשית של העיתון "הקיבוץ".

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לי רז, תל אביב: טרקלין, תשל"ח 1977. (שירים)
  • במדבר דברים, ירושלים: כרמל, תשס"ב 2002. (שירים)
  • עוברת אֹרח: שירים, ירושלים: כרמל, תשס"ו 2006.
  • חבר ואיש סוד: שיחות עם סיני; עריכה: דן שביט, תל אביב: יד טבנקין – מרכז מחקרי, רעיוני ותיעודי של התנועה הקיבוצית; הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס"ח 2008. (סיפורו של ארנן עזריהו)
  • כמו שני סלעים: סיפורם של בתיה ויודקה הלמן – בשליחות הקיבוץ וההתיישבות; עורכת מרכזת: שלומית משולם, ירושלים: יד יצחק בן-צבי (סדרת ראשונים בארץ), תשע"א 2010.
  • שנית הים לא ייבקע: שירים; עריכה: לאה שניר, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשע"א 2011.[1]
  • הסיפור שלי לא יסופר, הוצאת כרמל, 2017

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביקורת: דודו פלמה (כפר הנשיא), המשוררת מהקיבוץ בוראת עולמות במילה, mynet קיבוץ, 21 בספטמבר 2011.