ארנן עזריהו

ארנן עזריהו
לידה	26 ביוני 1917; חיפה, האימפריה העות'מאנית
פטירה	26 בנובמבר 2008 (בגיל 91); יראון, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	הגימנסיה העברית "הרצליה"

ארנן (סינִי) עזריהו (26 ביוני 1917, חיפה - 26 בנובמבר 2008, יראון) היה מוותיקי הפלמ"ח, עסק בפעילות ציבורית בתנועה הקיבוצית, והיה יועץ קרוב לשניים מראשי תנועת העבודה, ישראל גלילי ויגאל אלון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עזריהו נולד בחיפה לשרה עזריהו, מורה ופעילה ציונית-פמיניסטית; וליוסף עזריהו, איש חינוך ומראשי הסתדרות המורים. הוריו היו ממייסדי אחוזת בית, שהפכה לימים לתל אביב. ארנן כונה "סינִי" בשל עיניו המלוכסנות.

כשהיה בן שנתיים עברה המשפחה לירושלים, כאשר אביו מונה למפקח על בתי הספר של ההסתדרות הציונית. בגיל 13 הצטרף עזריהו לתנועת המחנות העולים, ובהמשך הצטרף לארגון "ההגנה" ושימש שליח על אופניים להעברת מסרים. בתיכון למד תחילה בגימנסיה הרצליה, ומ-1934 עבר לבית הספר החקלאי כדורי, כתלמיד המחזור הראשון של בית הספר. שם הכיר את יגאל פייקוביץ, שלימים החליף את שמו ליגאל אלון, שהיה גם הוא תלמיד מחזור זה.

בגיל 19 התנדב לתפקיד נוטר במשטרת היישובים, שפעלה בחסות שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל. ב-1937 היה ממקימי קיבוץ גינוסר. ב-1941 גויס לפלוגה א' של הפלמ"ח, יחידת ריגול שפעלה לקראת פלישת הבריטים לסוריה וללבנון, בפיקודו של משה דיין. במהלך מלחמת העולם השנייה עבר קורס מ"כים בכפר גלעדי, ובהמשך הופסק הקורס ועזריהו ירד עם חבריו להגן על דרום ארץ ישראל, בעקבות התקדמות כוחותיו של רומל במצרים.

בשנת 1943 מונה לקצין תרבות וראש מטה ההסברה של הפלמ"ח, בתקופת הוויכוח על נחיצות הארגון ועל מטרותיו. שירת בתפקיד זה עד פירוק הפלמ"ח ב-1948. מ-1947 שימש כשלישו של ישראל גלילי, ראש המפקדה הארצית של "ההגנה". ב-1948 התמנה לקצין שלישות של חזית הדרום במלחמת העצמאות, תחת פיקודו של יגאל אלון. השתתף ב-1949 בוועדה שקבעה את הסכם שביתת הנשק עם מצרים.

לאחר סיום המלחמה, מ-1949 עד 1951, היה חבר מזכירות הקיבוץ המאוחד. ב-1957 היה שליח הקיבוץ המאוחד לארצות הברית. ב-1962 הצטרף אל רעייתו ריקה ועבר להתגורר בקיבוץ יראון. לבני הזוג נולדו שתי בנות (לעזריהו בן נוסף מנישואים קודמים). ב-1965 התמנה ליועצו הצבאי והאסטרטגי ומנהל לשכתו של השר ישראל גלילי, ושימש כעוזרו הקרוב ואיש סודו, עד שנת 1977.

ב-1979 הקים את "מרכז גלילי", שעסק בנושאי ביטחון בישראל, ביד טבנקין, המרכז הרעיוני של התנועה הקיבוצית. בשנות ה-80 היה פעיל מרכזי ביד טבנקין. במקביל עבד במפעל "פסקל רוכסנים" בקיבוץ יראון, והיה שותף לוועדות בקיבוץ.

ב-2008 יצא לאור ספר ראיונות עמו, שערכה אורה ערמוני - "חבר ואיש סוד: שיחות עם סיני".^[1] בראיונות תיאר אירועים ותהליכים היסטוריים ופוליטיים מתקופת שירותו כאיש סודו של גלילי, בהם נושא מדיניות הגרעין של ישראל. בראיון נוסף, לאבנר כהן, תיאר עזריהו את המידע שקיבל מגלילי, על הצעתו של שר הביטחון, משה דיין, ביום השני למלחמת יום הכיפורים, להפעלת נשק גרעיני, הצעה שנדחתה בתוקף על ידי ראש הממשלה, גולדה מאיר.^[2]