אורינין

**אורינין** (כפר)
**Оринин**
סמל אורינין סמל אורינין	דגל אורינין דגל אורינין
	כנסייה באורינין
מדינה	אוקראינה
מחוז	חמלניצקי
תאריך ייסוד	1474
שטח	2.974 קמ"ר
גובה	206 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בכפר	2,701 (2001)
קואורדינטות	48°45′41″N 26°23′40″E / 48.761388888889°N 26.394444444444°E
אזור זמן	UTC+2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת אוקראינה רגילה) קייב דניפרו אודסה לבוב דונצק חרקוב רוסיה בלארוס פולין ס. הו. רומניה מול. סר. הים; השחור; ים; אזוב; קרים אורינין

אורינין (באוקראינית וברוסית: Оринин; בפולנית: Orynyn; ביידיש: אָריניען) הוא כפר במחוז חמלניצקי באוקראינה. הכפר נמצא בחבל פודוליה ושוכן על גדות נהר ז'בנצ'יק (אוק').

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר קיבל זכויות מגדבורג בתקופת שלטונו של ולדיסלב השלישי, מלך פולין והונגריה, בסביבות 1440.^[1]

מהמאה ה-16 האזור היה תחת שליטת האיחוד הפולני-ליטאי, למעט תקופה של שלטון האימפריה העות'מאנית במסגרת איילט פודוליה בין 1672 ו-1699.^[2] לאחר חלוקת פולין ב-1793 האזור עבר לידי האימפריה הרוסית.^[2]

לאחר מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים הרוסית האזור עבר לידי ברית המועצות. ביולי 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, כוחות גרמניה הנאצית כבשו את הכפר במסגרת מבצע ברברוסה.^[3]^[4] הוא שוחרר על ידי הצבא האדום ב-25 במרץ 1944.^[3]

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתיישבות היהודית במקום החלה בסוף המאה ה-16 אך הוחרבה בגזרות ת"ח–ת"ט (1648).^[3]^[2] הקהילה הוקמה מחדש בהמשך ובתקופת השלטון העות'מאני היהודים אף היו רוב התושבים.^[2] בשנות ה-50 של המאה ה-18, לאחר מחלוקת פומבית בין אנשי הקהילה היהודית והפרנקיסטים המקומיים, ההנהגה הנוצרית המקומית החרימה ספרי קודש רבים מהקהילה היהודית.^[2]

לאורך המאה ה-19 הקהילה גדלה ונבנו מספר בתי כנסת ומוסדות יהודיים.^[2] ב-1897 התגוררו באורינין 2,112 יהודים (42% מכלל האוכלוסייה).^[2]

היהודים סבלו רבות בתקופת מלחמת העולם הראשונה ולאחריה: ב-1914 התרחש פוגרום עם נזק רב לרכוש, לאחר מכן היהודים הואשמו בריגול וגורשו זמנית מאורינין וכשחזרו בסוף המלחמה סבלו מפוגרומים נוספים, בפרט אחד במסגרת פרעות פטליורה בו נהרגו 40 יהודים.^[2]^[3] ב-1926 האוכלוסייה הצטמצמה ל-1797 יהודים.^[2]

ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו באורינין 1,508 יהודים.^[2]^[3]^[4] עד הכיבוש הגרמני ביולי 1941 מיעוט מיהודים גויס לצבא האדום או הצליח להימלט מזרחה, אך לפחות 1,300 יהודים נותרו.^[4]

באוגוסט הגיעו לכפר כמה מאות יהודים מהונגריה וזקרפטיה, לאחר שההונגרים גירשו יהודים חסרי אזרחות הונגרית (בעוד רוב היהודים ההונגרים נשלחו לקמניץ-פודולסקי ונרצחו במהלך הטבח בקמניץ-פודולסקי).^[4]^[3] היהודים ההונגרים ניסו להשתלב ולהתפרנס בעבודות חקלאיות, אך כעבור שבועות ספורים הם נאספו ונלקחו לבור הריגה, בו נרצחו כ-250 איש ורק בודדים הצליחו להימלט בלי להיתפס.^[4]^[5]

כעבור זמן קצר הגרמנים החלו לפעול גם נגד היהודים המקומיים - הוטל עליהם לשאת טלאי צהוב ולמסור לשלטון הגרמני חפצים יקרי ערך, נאסר עליהם לצאת מגבולות הכפר או להיות בקשר עם שכניהם הלא-יהודים (ובכך הוקם מעין גטו פתוח) וחלקם אולצו להשתתף בעבודות כפייה.^[4] במהלך קיץ 1942 היהודים כונסו, ומתוכם הופרדו כ-250 יהודים כשירים ובעלי מלאכה שנותרו באורינין ונשלחו כעבור מספר שבועות לגטו בקמניץ-פודולסקי (שרוב יושביו נרצחו באוקטובר באותה שנה). ליתר היהודים, כ-1,000, נאמר שהם נשלחים לקמניץ-פודולסקי אך בעקבות שמועות על טבח יהודי הכפר הקרוב ליאנצקורון (זריצ'נקה (אוק') המודרנית) הם הבינו שצפוי להם גורל דומה.^[4] בפועל הם נשלחו לבור הריגה בקרבת הכפר ז'רדיה (אוק') ושם הם אולצו להתפשט ונורו, למעט אחד שהצליח להימלט וקיבל סיוע מכפריים מקומיים.^[4]^[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אורינין בוויקישיתוף

"אורינין", באתר JewishGen (באנגלית)
אורינין, באתר האנציקלופדיה ליהדות רוסיה (רו') (ברוסית)
אורינין במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין, אורינין, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1437–1438), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Андрій, Боровський (2020-09-15). "Літопис Скали: Магдебурзьке право в Оринині". Літопис Скали (באוקראינית). נבדק ב-2023-08-02.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ אורינין, באתר האנציקלופדיה ליהדות רוסיה (רו') (ברוסית)
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ אורינין במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין, אורינין, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1437–1438), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
^ סיפור רצח יהודי אורינין בחווה הקולקטיבית מולוטוב ליד אורינין במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
^ סיפור רצח יהודי אורינין בז'רדיה במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)

[1] Андрій, Боровський (2020-09-15). "Літопис Скали: Магдебурзьке право в Оринині". Літопис Скали (באוקראינית). נבדק ב-2023-08-02.

[רוסיה-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ אורינין, באתר האנציקלופדיה ליהדות רוסיה (רו') (ברוסית)

[סיפור-3] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ אורינין במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)

[המחנות-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין, אורינין, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1437–1438), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)

[5] סיפור רצח יהודי אורינין בחווה הקולקטיבית מולוטוב ליד אורינין במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)

[6] סיפור רצח יהודי אורינין בז'רדיה במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]