אחוזת האפיפיור בקסטל גנדולפו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בתי האחוזה על הגבעה מעבר לאגם אלבאנו. על גגו של הארמון נראה מצפה הכוכבים של הוותיקן (כיפה עגולה בנקודה הגבוהה היותר). משמאל לה נראית כיפת הכנסייה
חזית אחוזת האפיפיור בכיכר בקסטל גנדולפו

אחוזת האפיפיור בקסטל גנדולפו (איטלקית Ville pontificie di Castel Gandolfo) היא אחוזה השוכנת בעיירה קסטל גנדולפו, 25 ק"מ דרומית-מזרחית לרומא, והמוכרת כשטח אקס-טריטוריאלי הנמצא בריבונות מדינת הוותיקן. באחוזה מספר מבנים וגנים רחבי ידיים המשתרעים על שטח כולל של 550 דונם (יותר משטח קריית הוותיקן עצמה).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה הרומית נקרא המקום אלבה לונגה[1]. היישוב הנהיג את ברית קהילות לאטיום. במהלך המאה ה-7 לפנה"ס, עם עליית כוחה של רומא כעיר החזקה בלאטיום, עברה הנהגת הברית לידיה, ואלבה לונגה הוחרבה.

העיירה קסטל גנדולפו נודעה כמקום בו נהגו אפיפיורים רבים לנפוש, והאפיפיור אורבנוס השמיני, שכיהן בין השנים 1623-1644, הורה על הקמת ארמון במקום. הארמון הורחב במשך השנים ושימש כמעון הקיץ של האפיפיור עד 1870, עת סופחה רומא לאיטליה, ומעמדם של כל נכסי הכס הקדוש בעיר ובסביבותיה נותר מעורפל. סוגיה זו, ומעמדו של האפיפיור בכלל, זכו לכינוי "השאלה הרומאית" (Questione Romana), והם הוסדרו עם חתימתם של שלושת ההסכמים הלטרניים ב-11 בפברואר 1929. לפי ההסכמים זכה הכס הקדוש להבטחת מעמדה של קריית הוותיקן כמדינה ריבונית, ומספר מבנים בבעלותו הנמצאים מחוץ לקריית הוותיקן הוכרו כשטחים אקס-טריטוריאליים של המדינה. בין אלה הייתה גם אחוזת האפיפיור בקסטל גנדולפו[2], אשר שבה לשמש כמעון הנופש של האפיפיור.

האחוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האחוזה חולשת על סביבתה מראש גבעה בגובה של 435 מטר. היא צופה מזרחה אל עבר אגם אלבאנו (Lago Albano) ומערבה אל המישור המשתרע לאורך חוף הים הטירני. במקום שוכנים ארבעה מבנים עיקריים - ארמון האפיפיור (Palazzo Pontificio), וילה דל מורו (Villa del Moro), וילה צ'יבו (Villa Cybo) ווילה ברבריני (Villa Barberini). על גג הארמון נמצא מצפה הכוכבים של הוותיקן, לאחר שהועבר אליו על ידי האפיפיור פיוס האחד עשר, ובכיכר שבחזיתו ניצבים כנסיית תומאס הקדוש מווילנובה (Chiesa Collegiata Parrocchiale Pontificia di San Tommaso da Villanova) שהוקמה בין השנים 1658-1661 ומבנה שנמצא בשימוש הסלזיאנים. במקום שוכנים גם שני מנזרי נשים, בית ספר, תחנה קטנה לייצור חשמל, תחנת שאיבה המספקת לאחוזה מים אותם היא שואבת מהאגם, משרדים ודירות המגורים של 21 העובדים באחוזה. כל המבנים האלה ניצבים בלבם של גנים המכסים שטח של 300 דונם. 250 הדונם הנותרים של האחוזה הם חווה חקלאית פעילה, ובה מבנים חקלאיים ואורוות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הזיהוי אינו ודאי.
  2. ^ סעיף 14 לאמנת הלטראנו.


קואורדינטות: 41°44′48″N 12°39′01″E / 41.74667°N 12.65028°E / 41.74667; 12.65028