איבר חסר העצמות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמו האנגלי של איבר המופיע בכתב יד אנגלי מן המאה ה-15.

אִיבָר חסר העצמותנורדית עתיקה: Ívarr hinn Beinlausi; באנגלית עתיקה: Hyngwar; נפטר בערך בשנת 873 בדבלין[1]) היה מנהיג ויקינגי, אחד ממפקדי הצבא הוויקינגי הגדול אשר פלש לאנגליה במאה ה-9. רוב המידע הקיים על איבר מגיע מהסאגות הנורדיות המסורתיות. סאגות אלו נוטות לערבב עובדות היסטוריות עם פולקלור, אך קיומו של איבר כדמות היסטורית אינו מוטל בספק. עלילותיו מתועדות במסמכים היסטוריים, וניתן להתחקות אחר תנועותיו בוודאות יחסית.

על פי המסופר בסאגת רגנאר לודברוק, היה איבר בנו של השליט הוויקינגי רגנאר לודברוק ואשתו השלישית, הנסיכה אסלוג.

מקור כינויו אינו ברור ויש כמה תאוריות ביחס למקור כינויו כחסר עצמות. כמה מן הסאגות מתארות אותו כחסר עצמות, ואילו בסאגה על בניו של רגנאר נרמז שלא היו ילדים בשל אימפוטנציה גברית. עם זאת, מקורות מספרים על אי-יכולתו של איבר לנוע בכוחות עצמו והוא הועבר ממקום למקום על גבי מגן[1]. על פי הסאגה של רגנאר לודברוק, אי-יכולתו של איבר לנוע בכוחות עצמו הייתה תוצאה של קללה. אמו, אסלוג, הייתה ולווה (Völva) ועל כן יכלה לראות את הנולד. לאחר פרידה ארוכה ושובו של בעלה מפשיטה באנגליה, היא הזהירה אותו כי עליהם לחכות שלושה לילות לפני שיממשו את נישואיהם, אולם רגנאר לא התגבר על תשוקתו וסירב להאמין לנבואה.

אל מול מוגבלותו הפיזית, מדגישות הסאגות הנורדיות, את חכמתו וערמומיותו יוצאות הדופן והוא מתואר כמומחה באסטרטגיה וטקטיקות לחימה. מוגבלותו הפיזית לא מנעה ממנו להילחם וסאגת רגנאר לודברוק מדגישה גם את כוחו העצום בפלג הגוף העליון.

לאחר שרגנר נרצח על ידי מלך נורת'מבריה, יצא הצבא הוויקינגי הגדול, שאיבר נמנה עם מנהיגיו, להילחם בנורת'מברים. איבר כבש את יורק ב-867 והוציא את מלכה להורג.

איבר נעלם מתיעוד היסטורי אחרי שנת 870 וגורלו הסופי אינו ברור. משערים, כי איבר מת באותה שנה או בשנת 873.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Julian D. Richards, The Vikings, Oxford, 2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Richards, The Vikings, p. 73.